כמו לרבים מאיתנו, גם הסבלנות של ריקי ברוך הולכת ונגמרת: “אני רוצה שגרת חיים רגילה, לחיות בשמחה את השגרה הצפופה באנשים ומטלות. לחיות בתזזיתיות המוכרת, במקומות, בתכנים ובהתנהלות ההיא, זו שבה איש לא אמר לי כיצד ומתי עלי לראות את אימי ומתי עלי להתרונן עם ילדי ונכדי”