אינטראקציה חברתית בונה עבור ילדינו תחושת שייכות ובטחון. דווקא בתקופה הזו חשוב לעודד את הילדים לפגוש חברים, להיות חלק מקבוצות חברתיות וכך לבנות ולחזק גם הערך העצמי שלהם. איך תעשו זאת?
הורים, סבים וסבתות רבים מודאגים ובצדק ממיעוט האינטראקציה החברתית של הילדים. בניגוד לתקופה בה גדלו ההורים ועוד יותר מכך הסבים והסבתות, היום לא תשמעו קריאות לילדים דרך החלון לחזור הביתה לאכול. “רק עוד רגע אמא, רק עוד רגע קט”, מתוך “פנס בודד”, הוא מן הסתם שיר אנכרוניסטי. היום הילדים משחקים יותר בבית, כשכל ילד יש מוקף במגוון מסכים.
תוסיפו לכך את הפחד העכשווי של ילדים ו/או הורים מהאזעקות ואת תקופת ההסתגרות של הקורונה שקדמה לה ותמצאו שילדים הולכים פחות ופחות לחברים. אך דווקא עכשיו חשוב מאוד לעודד אותם להיפגש עם חברים, ואם צריך גם להסיע ולתאם, אפילו עד לגיל בת/בר- מצווה ולפעמים גם אחרי.
כשהמדינה במלחמה, כשכולנו מודאגים, חוששים לביטחוננו, ליקירינו ולעתיד המדינה, לילדים שלנו יש צורך להרגיש בטוחים, להיות מחוברים, לשמור על שגרה וליהנות מהיומיום. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לאפשר להם לפגוש את החברים שלהם ולעודד אותם לעשות זאת. כי חברות חיונית לרווחת הילדים, הן בעתות שלום והן בעתות מלחמה. בזמן מלחמה, חברות מספקת לילדים תמיכה, תחושת שייכות והזדמנויות ללמידה וצמיחה.
טיפוח תחושת השייכות
תחושת שייכות היא צורך אנושי בסיסי. היא חשובה לילדים בכל הגילאים וחיונית להתפתחות הבריאה שלהם. בזמן מלחמה היא קריטית במיוחד.
במהלך מלחמה, ילדים עלולים להרגיש תחושות קשות של בדידות ודאגה מסיבות שונות: אחד מבני המשפחה הגרעינית מגויס למילואים. יש ילדים שמפונים מבתיהם, הורים שמתמודדים עם קשיי פרנסה. גם כשאנחנו מנסים להסתיר מהילדים את הנסיבות הקשות, מתברר שילדים רגישים ומבינים.
מפגש עם חברים עשוי לעזור לילדים להתמודד עם הרגשות והקשיים שיש להם ושהם סופגים מהוריהם. משחק בצוותא יכול לספק לילדים תחושת שייכות וקבלה ולהפיג את תחושת הבדידות. הם כבר לא לבד, הם חלק מקבוצה.
השתתפות בפעילויות חברתיות יכולה להיות משחקי קופסא אם אי אפשר לצאת החוצה, פעילויות קהילתיות בקרבת הבית, כמו פיקניק בפארק המשחקים ואפילו ירידה לגינה הציבורית. כל אלה מסייעים להקלה על התחושות הקשות ומבססים את תחושת השייכות.
מחקר שפורסם בכתב העת Child Development מצא שילדים שהיו להם חברים קרובים נטו פחות לחוות חרדה ודיכאון בזמן מלחמה. המחקר מצא גם שילדים שהיו להם חברים נטו לדווח על תחושת אושר וסיפוק מחייהם.
חשוב לזכור שכל ילד שונה. מה שעובד עבור ילד אחד לא בהכרח יעבוד עבור ילד אחר. חשוב להיות סבלניים ולהבין את הצרכים של הילד. כמו כן, חשוב לעודד גם קשר עם ילדים שובבים. כדי שגם הם ייהנו מתחושה טובה ומיטיבה.
התמודדות עם קשיים חברתיים
יש ילדים שקשה להם יותר לפתח מיומנויות חברתיות. יש ילדים שמתמודדים מתמודדים עם קשיים ואתגרים חברתיים, כגון ביישנות, חוסר בטחון או קושי בהבנת רמזים חברתיים.
ביישנות היא אחד הקשיים החברתיים הנפוצים ביותר בקרב ילדים. זוהי נטייה טבעית להימנע ממצבים חברתיים או להתנגד להם. ילדים ביישנים עשויים להרגיש לא בנוח להיות במרכז תשומת הלב, או שהם עשויים להרגיש לא בטוחים ביכולתם ליצור קשרים חברתיים.
חוסר בטחון והססנות הם עוד מכשול שיכול להקשות על ילדים לפתח מיומנויות חברתיות. ילדים שאינם בטוחים בעצמם עשויים להרגיש לא בנוח להביע את עצמם, או שהם עשויים להרגיש לא ראויים להיות חברים של אחרים.
קושי בהבנת רמזים חברתיים גם הוא גורם שיכול לתרום לקשיים חברתיים. ילדים שאינם מבינים את המשמעות של התנהגויות או אמירות מסוימות, עלולים למצוא את עצמם במצבים מביכים או לא נעימים.
חשוב לזכור שילדים עם קשיים חברתיים אינם “פגומים” או “לא בסדר”. הם פשוט זקוקים לתמיכה ולסיוע כדי לפתח את הכישורים החברתיים הדרושים להם להצליח בחיים.
קבוצות חברתיות הן דרך יעילה לסייע לילדים קשיים חברתיים לפתח מיומנויות חברתיות. קבוצות אלו מספקות לילדים מרחב בטוח וחיובי לתרגל את כישוריהם החברתיים עם ילדים אחרים.
לפתח כישורים חברתיים
כישורים חברתיים הם היכולות המאפשרות לנו לתקשר עם אחרים בצורה יעילה והולמת. הם כוללים תקשורת מילולית ולא מילולית, אמפתיה, הקשבה, שיתוף פעולה ופתרון בעיות. מיומנויות חברתיות חיוניות בהמשך החיים להצלחה אקדמית, שכן הן מסייעות לתלמידים להשתתף בפעילויות בכיתה, לעבוד בקבוצות, להביע את דעותיהם ולפתור קונפליקטים. הן מאפשרות קשירת קשרים חברתיים וחברים משמעותיים ובניית דימוי עצמי ותחושת ערך עצמי.
קבוצה חברתית היא קבוצה של ילדים בני אותו גיל. ילדי הקבוצה אינם צרכים להתאפיין במגדר דומה, בתכונות דומות תחומי עניין או מטרות משותפים, אולם חשוב שיתקשרו זה עם זה באופן קבוע. אחד המקומות המשמעותיים בהם מתקיימת תקשורת קבועה על בסיס יום יומי הוא בית הספר. הקבוצה מספקת סביבה תומכת לתרגול ופיתוח מיומנויות חברתיות. לדוגמה, היא יכולה לעזור לתלמידים לתרגל דיבור עם ילדים אחרים, מתן וקבלת משוב, תגובות הולמות ומווסתות, משא ומתן על תפקידים ואחריות, לקיחת תור, תזמון, הצטרפות והשתתפות. קבוצה חברתית יכולה גם לטפח תחושת שייכות, זהות והערכה עצמית בקרב חבריה.
בעוד שבית הספר הוא המקום הבסיסי הטבעי שבו מתקיימת אינטראקציה של קבוצות, כהורים לילדים, אנחנו יכולים לעודד את הילדים למצוא קבוצות של ילדים בעלי עניין בחוגים שמעניינים אותם, בתנועת נוער ועוד וכן, לעודד אותם להזמין חברים הביתה, ולספק בית מארח נעים ומחבק.
הכותבת היא מחברת ספר הילדים “משלושה יוצא אחד”. מאמנת בפיתוח תהליכי חשיבה ותהליכי שינוי במעגלי החיים בדגש על פיתוח מיומנויות חברתיות ושיפורן.
