התקפי חרדה יכולים לצוץ בעתות משבר, ובמיוחד בימים של חוסר וודאות, בהישמע אזעקות תכופות ומצב בטחוני רעוע כמו זה שאנו חווים כעת. בני נוער עלולים לפתח התקפי חרדה בעקבות האזעקות, וחשוב לאבחן ולטפל בהם בצורה נכונה ויעילה. אם המתבגר שלכם חווה התקפי חרדה בזמן האזעקות, המאמר הזה הוא בשבילכם.
המתח והחרדה שאופפים את מדינתנו בחודש האחרון בעקבות האירועים הביטחוניים ומלחמת ה-7 באוקטובר אינם פוסחים על בני הנוער שלנו, במיוחד כאשר נשמעות אזעקות. נראה שהאזעקות נשמעות בימים האחרונים כמעט ברחבי הארץ כולה, מצב מטריד ומותח שעלול להשפיע באופן ניכר. מצב הערנות המוגבר במהלך סיטואציות אלו יכול לפעמים לעורר התקפי חרדה חריפים אצל מתבגרים, כמו גם אצל ילדים או מבוגרים. במאמר זה, נחקור את ההבדל בין התקפי חרדה חריפים להפרעות חרדה מתמשכות ונספק טיפים כיצד ניתן להתמודד עם התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות ובעת הישיבה בחדר המוגן.
התקפי חרדהריפים לעומת הפרעות חרדה מתמשכות
התקפי חרדה חריפים, הידועים בדרך כלל כהתקפי פאניקה, הם אפיזודות אינטנסיביות ופתאומיות של פחד ואי נוחות שבדרך כלל מגיעים לשיאם תוך מספר דקות. הם יכולים להיות מופעלים על ידי טריגרים ומצבים ספציפיים, כגון אזעקות. התקפי פאניקה מאופיינים במגוון של תסמינים פיזיים ופסיכולוגיים, כולל דופק לב מואץ, קוצר נשימה, הזעה, רעד ותחושת אבדון מתקרב. חשוב לציין, התקפי חרדה אלו הם לעתים קרובות אירוע חד פעמי או מזדמן, ולא מצב מתמשך.
מצד שני, הפרעות חרדה מתמשכות, שיכולות לכלול סוגי חרדות שונים, כגון הפרעת חרדה כללית או הפרעת חרדה חברתית, כרוכות בדאגה כרונית ומוגזמת, פחד או חרדה הנמשכים לאורך תקופה ממושכת יותר. מצבים אלו יכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של המתבגר ולעתים קרובות דורשים התערבות מקצועית.
התקפים חוזרים ונשנים, כמו אלו שחווים במהלך אזעקות, עלולים להשפיע על המתבגרים לאורך זמן. בעוד שכל התקף יכול להסתיים ולהיחשב כאירוע בודד, ההשפעה של התקפים חוזרים ונשנים עלולה להגיע לידי הפרעת חרדה מתמשכת, שמתבטאת גם כאשר לא נשמעות אזעקות כלל.
התמודדות עם התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות
- זיהוי התסמינים – השלב הראשון בניהול התקפי חרדות אצל מתבגרים הוא זיהוי התסמינים. אם נער חווה פחד עז, דופק מהיר או קוצר נשימה במהלך אזעקה, חיוני להכיר בכך שזה עשוי להיות התקף חרדה.
- נשימה מבוקרת – תרגילי נשימה יכולים להיות יעילים ביותר במהלך התקפי חרדה בזמן אזעקות. עודדו נשימות עמוקות ואיטיות. שאפו לספירה של ארבע שניות, החזיקו את האוויר למשך 7 שניות, ולאחר מכן נשפו לספירה של שמונה שניות. זה יכול לעזור לווסת את קצב הלב ולהפחית את תחושות הפאניקה.
- טכניקות מיינדפולנס – תרגילי מיינדפולנס יכולים לעזור להחזיר את המיקוד של האדם להווה. עודדו את המתבגר לתאר חמישה דברים שהוא יכול לראות, ארבעה דברים שבהם הוא יכול לגעת, שלושה דברים שהוא יכול לשמוע, שני דברים שהוא יכול להריח, ודבר אחד שהוא יכול לטעום. הסחת דעת חושית זו יכולה לסייע בהפחתת החרדה.
- דיבור עצמי חיובי – עודדו את המתבגר שלכם להפוך מחשבות שליליות לחיוביות. הזכירו לו שאזעקות הן אמצעי בטיחות שנועד לסייע לו להתגונן ולהגיע למרחב מוגן, ולא איומים מיידיים. דיבור עצמי חיובי יכול לעזור למסגר מחדש את תפיסת המצב שלהם.
- חפשו תמיכה – אם התקפי חרדה במהלך אזעקות הופכים לבעיה חוזרת, חיוני לפנות לעזרה מקצועית. מטפל או יועץ יכולים לספק אסטרטגיות התמודדות ובמידת הצורך להציע טיפולים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כדי להתמודד עם החרדה הבסיסית.
- התכוננו מבעוד מועד – אף על פי שלא ניתן לדעת מראש מתי תישמע אזעקה, הכנה יכולה להקל על החרדה. שוחחו על המצב עם המתבגר מראש, הסבירו מה סדר הפעולות שיש לבצע בעת הישמע האזעקה וודאו שהגישה לחדר המוגן פנויה ונגישה.
- הסחת דעת – ספקו הסחת דעת במהלך אזעקות בחדר המוגן. אם יש בהישג ידכם ספר, משחק או מוזיקה כדי להסיט את תשומת הלב של המתבגר ממחשבות מעוררות חרדה, היעזרו בהם. דברו על כך מראש, וסכמו במה ניתן להתמקד כאשר נכנסים אל המרחב המוגן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) להתמודדות עם התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה מוכרת ויעילה לטיפול בהפרעות חרדה, והיא יכולה להועיל גם בניהול התקפי חרדה חריפים. טיפול בחרדות עם פסיכולוג בשיטה זו יכול לסייע בהתמודדות עם התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות במגוון דרכים. להלן העיקריות שבהן:
- זיהוי המחשבות השליליות והפיכתן – CBT עוזר לאנשים לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולאתגר אותם. כאשר צצים התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות, מטפל CBT יכול לעבוד איתו כדי לזהות ולנסח מחדש את מחשבותיו. לדוגמה, הם יכולים לתרגל מעבר מהמחשבה “אני בסכנה”, למחשבה כמו “אני בחדר המוגן, אני בטוח”.
- טיפול בחשיפה – טיפול בחשיפה הוא מרכיב מרכזי בטיפולי CBT. היא כרוכה בחשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים מעוררי חרדה. בהקשר של אזעקות, מטפל עשוי לדמות תרגילים ולהדריך את המתבגר דרך החוויה להפחתת הטריגרים שמעוררים את החרדה.
- טכניקות הרפיה – CBT כולל פעמים רבות לימוד טכניקות הרפיה, כגון תרגילי נשימה עמוקה והרפיית שרירים מתקדמת. מיומנויות אלו יכולות להיות חשובות לאין ערוך בהרגעת התגובה הפיזית של הגוף לחרדה.
- אסטרטגיות התמודדות – מתבגרים יכולים ללמוד מגוון אסטרטגיות התמודדות לניהול חרדה בזמן אזעקות, כגון התמקדות בסביבתם הקרובה, שימוש בדיבור עצמי חיובי ושימוש בטכניקות הארקה (מיינדפולנס).
- התנהגויות בטיחות – CBT מתייחס לשימוש בהתנהגויות בטיחות, שהן הרגלים או התנהגויות שאנשים עוסקים בהן כדי להפחית חרדה. על ידי צמצום הדרגתי של התנהגויות אלו בסביבות בטוחות, בני נוער יכולים ללמוד שהם יכולים להתמודד עם חרדה בלעדיהם.
- מפגשים פרונטליים – CBT הוא שיטת טיפול יעילה במיוחד כאשר הוא נערך בפגישות טיפול פרונטליות. אף על פי שבעתות משבר כמו אלו שאנו חווים כעת, המפגש הפרונטלי יכול להיות מאתגר, כדאי וחשוב לנסות להיפגש פיזית עם המטפל, לפחות בחלק מהמפגשים הטיפוליים, כך שהמטפל יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המתבגר כדי לפתח אסטרטגיות מותאמות אישית להתמודדות עם התקפי חרדה בזמן אזעקות באונליין ובמסגרת מפגשים פרונטליים במקביל.
- מעורבות משפחתית – במקרים רבים, שיתוף משפחתו של המתבגר ב טיפולי ה- CBT יכול להועיל מאוד. הורים יכולים לתמוך בטכניקות הנלמדות בטיפול ולספק סביבה מרגיעה בזמן אזעקות.
אורית ברטל, פסיכותרפיסטית, המתמחה בטיפול CBT בהפרעות חרדה מציינת שטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה מבוסס על ההנחה שהתנהגותנו נובעת מהאופן שבו אנו מפרשים את האירועים סביבנו. כאשר הפרשנות מוטעית או מוגזמת, גם ההתנהגות הופכת לבלתי מסתגלת ובלתי יעילה, ועשויה להביא למצוקה רבה ו/או פגיעה תפקודית משמעותית.
לסיכום,
התקפי חרדה אצל מתבגרים בזמן אזעקות יכולים להיות מטרידים מאוד, אבל עם האסטרטגיות והתמיכה הנכונות, הם יכולים ללמוד לנהל את החרדה שלהם ביעילות. הכרה בהבדל בין התקפי חרדה חריפים להפרעות חרדה מתמשכות היא חיונית לטיפול בצרכים הספציפיים של כל מצב. על ידי יישום טכניקות CBT, מתבגרים יכולים לנווט ברגעים מאתגרים אלה עם ביטחון וגמישות מוגברים, ובסופו של דבר להפחית את ההשפעה של התקפי חרדה בזמן מלחמה על חיי היומיום שלהם.
אולי יעניין אתכם גם:
