בעוד מערכת החינוך הפורמלית בישראל משתרכת מאחור ועדיין משקיעה את מירב מאמציה בהכנה למבחני בגרות, יש מסגרות אלטרנטיביות ששמות במרכז את התלמידים, ואת הערכים שיכשירו אותם להוביל במציאות העכשווית. התיכון החברתי הוא אחד מהם
“מערכת החינוך בישראל לא ערוכה לאתגרי שוק העבודה המשתנים ולא מספקת לתלמידים מיומנויות הנדרשות להשתלבות בו. הקניית המיומנויות הינה אתגר העומד בפני מערכת החינוכית הגלובלית”, כך כתוב בדוח דו”ח מבקר המדינה בתחום החינוך. המסקנה החד משמעית היא כי קיימים ליקויים בתחום התכנון והביצוע בהטמעת מיומנויות בתוכניות הלימודים, בדרכי ההערכה והמדידה ובמידת הגמישות הפדגוגית באופן שמקשה על בתי הספר להקנות לתלמידים מיומנויות אלו.
אז איך ייתכן בשנת 2021 עדיין לא הפנימו במערכת החינוך שיש צורך לשנות את תכניות הלימוד הישנות ולהתאימן למאה הנוכחית? וזה עוד לפני שמדברים על שאר התחומים בהם מערכת החינוך לא השכילה להתפתח.
במערכת החינוך עדיין משננים ידע
בעוד שמערכת החינוך לוקה בהקניית מיומנויות שנדרשות לבוגריה בחיי היומיום היא משקיעה את מירב מאמציה בהכנתם למבחני הבגרות. בישראל, לעומת רוב מדינות העולם יש מספר גדול ביותר של מבחני בגרות אשר נסמכות על שינון ידע, לא נותנות ביטוי למיומנויות ומייצרות לתלמידים עומס שאינו מאפשר להתפנות ללמידה משמעותית של מיומנויות.
בזמן שמערכת החינוך הפורמלית בישראל משתרכת מאחור ומתקשה להתאים את עצמה לצרכים של המאה הנוכחית ולהקנות לתלמידיה את הידע שיאפשר להם להשתלב בחיים הבוגרים באופן המיטבי והנכון ביותר, קמים בארץ מוסדות חינוך שמיישמים את מסקנות דו”ח המבקר עוד בטרם נכתבו ולא רק בהקשר זה אלא גם בכל הנוגע לרווחתם של התלמידים, הבריאות הרגשית והנפשית שלהם, ההשתלבות החברתית שלהם והמקום שלהם בתוך המסגרת החינוכית. היום, למזלינו כבר יש הבנה בקרב הורים ובקרב חלק מאנשי החינוך שמערכת החינוך בישראל לא מותאמת למציאות העכשווית בה ילדים ובני נוער חיים ובאופן בו הם חווים את המציאות.
אווירה המעודדת חשיבה ביקורתית וחקר
בתיכון החברתי אנחנו שמים את התלמידים במרכז ומשתפים אותם בהחלטות לגבי תכני הלמידה שנעשית באמצעות פרויקטים חברתיים. משוחררים מלחץ המבחנים, במערכת שעות דינמיות, ללא צלצולים, התלמידים לומדים באווירה שמעודדת חשיבה ביקורתית, עבודת צוות ומיומנויות חקר. הלמידה מתמקדת בהקניית ערכים חשובים שמיושמים בחיי היום יום כמו: מעורבות חברתית, איכות סביבה, סובלנות וקבלת השונה.
בכיתות קטנות של עד 25 תלמידות ותלמידים, שני המחנכים של הכיתה יוצרים קשר אישי משמעותי המאפשר הכרות מעמיקה עם החוזקות והחולשות של כל תלמיד ועם תחומי העניין שלהם. הקבוצות הקטנות ואופני הלמידה המגוונים מקדמים דיאלוג ושיח. ההערכה של ההתקדמות נעשית על בסיס תוצרים של פרויקטים ותהליכי הערכה מקדמת למידה.
יש פה דור שרוצה להוביל שינויים
גדלים כאן ילדים בין מחאות חברתיות ופוליטיות, מערכות הבחירות, מלחמות, מבצעים צבאיים, התחממות גלובלית, מאבקי metoo ומגיפה עולמית, ילדים שאכפת להם ממה שקורה בעולם ובמדינה שלהם ורוצים לדבר על זה. מדובר בדור שרוצה להוביל שינויים וליצור חברה טובה יותר ועתיד טוב יותר. מערכת החינוך כפי שהיא מתנהלת כיום, מעבר לכך שאינה מתאימה לתקופה, אינה מתאימה לדור הזה אותו היא מחנכת והרבה מהם הולכים לאיבוד במערכת הפורמלית, גם אישית, גם חברתית וגם מבחינת ההישגים.
על מנת להכין את בוגרי מערכת החינוך לתפקוד מוצלח בחייהם הבוגרים על מערכת החינוך להטמיע לצד רכישת תחומי דעת גם הקניית ערכים וגם את המיומנויות הנחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, המקצועיים והאישיים. כולי תקווה ששינויים אלו יקרו בקרוב והתלמידים שמתחילים את דרכם במערכת החינוך יזכו לקבל חינוך משמעותי שישמש אותם באמת בחייהם הבוגרים.
הכותב הוא מנהל משותף בתיכון החברתי תל אביב. לעמוד הפייסבוק של התיכון החברתי
אולי יעניין אתכם גם:
