פלטפורמה חדשה לעיבוד רגשי

Drop Impact הוא מיזם טכנולוגי חדש המאפשר ביטוי רגשי-קולנועי, שנולד כדי לתת מענה יצירתי לכל מי שרוצה לעבד את הטראומה הפרטית או הלאומית. “צילום סרטים תוך הכוונה יכול להיות תרפויטי”, והרי כולנו מחפשים כלים שיעזרו לנו להתמודד עם הטרגדיה

בשבעה באוקטובר, התעוררתי  כמו רובנו, מאזעקה. מרגע זה נצמדתי לטלוויזיה לשעות ארוכות בלי יכולת לזוז. כבר באותו יום ידעתי שאני חייבת לעשות משהו. כיוצרת קולנוע בערה בי תחושת השליחות להשפיע ולעשות שינוי. בעבר יצרתי מיני סדרה בשם “301 פדויים” שעסקה בטראומה של השבויים שלנו ממלחמת יום כיפור, עם חזרתם הביתה ממצרים וסוריה. כשמספרים סיפור על אירוע היסטורי, אפשר להעלות מודעות ולנסות להשפיע קדימה אבל אין אפשרות לשנות את המציאות. מאז השבעה באוקטובר הרגשתי שאני יכולה לעשות הבדל ולהשפיע לטובה. מפה זה התחיל. 

רוצים לשתף ואין מי שישמע

באותו יום נורא של השבעה באוקטובר, אף אחד לא דיבר עם המשפחות של המוני הנעדרים והחטופים ולא היה שום תיעוד. הצעתי ל”ישראל היום” מדור ראיונות עם המשפחות והתחלתי להקליט שיחות ולהעלות כתבות תחת הכותרת “קולות הנעדרים”.

כשדיברתי עם האנשים הקול שלהם היה קורע לב, ושמעתי אותם אומרים בלי קול: אנחנו רוצים לדבר על זה ואף אחד לא מדבר איתנו, אנחנו רוצים לשתף ואין מישהו שמתקשר. לא מדברים איתנו, לא מתקשרים, לא מיידעים בכלום.

מהמקום הכואב הזה הקמתי פלטפורמה שנקראת Drop Impact המאפשרת לכל אחד להעלות את הסיפור של כל אחד ואחת, נעדרים, נרצחים, נופלים, חברים מהמסיבה של נובה וכל מי שרוצה להציף את מה שצריך.

בצד הטכני, גייסתי צוות אנשי מקצוע טכנולוגים מעולם ההייטק שבנו את הפלטפורמה, המאפשרת “לזרוק” לתוכה את הסרטונים האישיים כדי לייצר אימפקט. אליהם הצטרפו יוצרי קולנוע, בימאים ועורכים המדריכים באספקטים היצירתיים. בצד הרגשי-נפשי, עמותת ער”ן מלווה את הפלטפורמה.

לספר את האירוע הטראומתי

כולנו בטראומה וזו לא קלישאה. יש שהגיבו בהסתגרות בחדרם כמו בני נוער רבים. בסדנא שקיימתי עם קבוצה של בני נוער מקסימים, שליש מהם סיפרו שבמשך חודש ימים הם יצאו מהחדר רק כדי להתקלח ולאכול וחזרו למיטה. הם לא יכלו להתמודד עם זה, לא ידעו מה לעשות. אם היה להם כבר בשלב ההתחלתי כלי לביטוי ועיבוד תחושות,  זה היה עוזר. ידוע כי אחת הדרכים לעיבוד אירוע טראומתי היא לדבר עליו.

“אנשים צריכים שיקשיבו להם בפן רגשי”, משתפות עו”סיות שליוו את מוסרי העדויות מהמסיבה ומהעוטף בשבת שך השבעה באוקטובר. “הרבה מהתגובות של מי שהיה באותה שבת דיברו על השיתוף, ככל שמספרים יותר זה עוזר, ככל שאני מספר יותר לאנשים, לחברים, אני מרגיש יותר טוב, זה מקל עליי”.  

המטרה היא לאפשר למי שצריך לבטא את הרגשות שלו וליצור נרטיב שלם מהשבעה באוקטובר ועד עכשיו. במיוחד חשוב לנו לפנות לבני נוער מכיתה ו’ ומעלה שעולם הוידאו והסרטונים מדבר אליהם, כדי שיוכלו למצוא בפלטפורמה הדיגיטלית, מענה רגשי ראשוני. באמצעות עריכת הסרטונים האישיים, הפרטיים שלהם, אנו מייצרים סיפור אישי חדש, מחוזק, משמעותי יותר מהסרטון הבודד.

איך הפלטפורמה פועלת?

• נכנסים לאתר ובוחרים בקטגוריה הרצויה.  
• בוחרים טמפלט עם  ציר זמן מוכן וכמה שאלות מנחות, לפיהם מצלמים.
• המערכת מעבדת ועורכת את הסרטונים לסרטון אחד שלם
• החומרים עוברים ניטור ובדיקה ואם עולה צורך רגשי-נפשי, הצוות של ער”ן מלווה את היוצר
• בסוף התהליך, המשתמש מקבל את הסרטון הערוך ויכול להפיץ אותו כראות עיניו, ברשתות החברתיות ועוד.

בסדנאות שאני מקיימת עם בני הנוער אני מלמדת איך לספר את הסיפור, מספקת הסבר על הפלטפורמה ואחרי שהם מביאים את החומר המצולם, הם לומדים איך  להעלות את זה. 

צילום של סרטים שהוא מלווה ומכוון ע”י שאלות מנחות יכול להיות ממש תרפויטי בשביל מי שעושה את הסרט ומשתמש בו ככלי לעיבוד רגשי. לא כל תיעוד עצמי עוזר אם אין הנחייה ואין ליווי”, אומרת פרופ’ רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית, אוניברסיטת בר אילן. 

הפלטפורמה חינמית וכל גורמי המקצוע שהתגייסו להקימו, עושים זאת בהתנדבות וללא כוונת רווח, בתקופת המלחמה.

הכותבת היא כותבת, עורכת ויוצרת קולנוע, יזמת חברתית, מייסדת dostories365 ומקימת Drop Impact