מאמא לבן – מורשת של נתינה

יש משפחות שאצלם ההתנדבות, הנתינה והעזרה הם חלק מהדי.אנ.איי. ההורי, גם בשגרה ועוד יותר בימי מלחמה. ככה זה כשאמא תופסת את התפקיד ההורי שלה כמי שמגדלת את בני האדם של העתיד ומספקת להם את הצידה לדרך

הי אני אור דקל , בן 9.5 תלמיד כיתה ד’, אני הבן של מור דקל יו”ר העמותה למען הילד בגיל הרך, אמא שלי נלחמת עבור הילדים במדינה כדי שיהיה להם מקום בטוח ויותר טוב בארץ שלנו.

ב-7.10 ההורים שלי העירו אותי והורידו אותי לממ”ד כי היו אזעקות בפתח תקווה. לא הבנתי מה קרה. אמא הסבירה לי שאנחנו נכנסים למלחמה שלא אנחנו התחלנו אבל אנחנו צריכים לשמור על הבית והמדינה שלנו.

אני לא פחדתי אבל האחים הקטנים שלי פחדו מאד. אני עזרתי לאמא ואבא להכין את הבית ואת הממ”ד – מים, בגדים, צעצועים, עזרה ראשונה, אוכל ומגבות.

בית מארח וארגזי תרומה

באותו יום אמא ואבא הביאו הביתה אישה מבוגרת שתישן אצלנו כי אין לה ממ”ד בבית והיא פחדה, וביום רביעי אמא הביאה עוד אישה עם שני הילדים שלה, שגם הם יהיו אצלנו כי אין להם ממ”ד . ככה היינו בית מארח במשך שבועיים.

אמא שלי הקימה במלחמה את “חמ”ל התינוקות” כי היו הרבה משפחות שפנו לעמותה שלה לבקש עזרה והיא אמרה שיש המון חמ”לים למפונים וחיילים אבל צריך גם לחשוב ולדאוג לתינוקות והילדים. אני עזרתי לה בחמ”ל בפתח תקווה אבל היו כמה כאלה בכל הארץ. באתי לעזור ולסדר את המוצרים שאנשים תרמו והכנתי ארגזי תרומה.

כל הזמן גם חברים שלי באו עם ההורים שלהם לעזור ואמא תמיד אמרה “שתמיד נהיה בצד הנותן”.

“אני מאוד אוהב לעזור ולהתנדב. אני מרגיש שזה עושה לי טוב ושאני עוזר לאנשים ולמדינה שלי.”

חמ”ל והסברה

אמא מור דקל מרחיבה מהזווית שלה:

כיו”ר העמותה הבנו כבר בשבעה באוקטובר שמשאבי העמותה יופנו להתגייסות לטובת הלחימה.

החלנו לפעול ב-4 זירות עיקריות:

1. חמ”ל התינוקות – 14 מוקדים בכל הארץ במתן מענה למוצרי בסיס של תינוקות וילדים- קיבלנו מעל ל-3500 פניות, גייסנו כסף וציוד והחמ”ל עד היום נותן מענה בשטח.
2. מענה מקצועי בשטח בעזרת מתנדבי העמותה: נשות ואנשי מקצוע מתחום החינוך, טיפול, בריאות, נפש, פעילות ועוד נמצאים בשטח, עונים לפניות ונוסעים לאזורי פינוי. נשות העמותה הקימו מרכזי חינוך לגיל הרך במלונות ומתחמי פינוי.
3. אנחנו ממשיכות לפעול כתמיד בכנסת ומול מקבלי ההחלטות והמשרדים השונים בתקציבים ותוכניות פנוי. העמותה כמו תמיד היא חלק מהשולחן עגול של משרד ראש הממשלה לחינוך ומוגנות ילדים מפונים.
4. ברמה הבינלאומית העמותה שלנו היא שלוחה של הארגון הבינלאומי לגיל הרך, אנחנו פועלות בהסברה בינלאומית למצב בישראל ולשחרור החטופים בדגש על הילדים, הגענו גם לאפיפיור, ופעלנו בעמידה איתנה מול העולם בשיח על זכויות הילדים שנפגעו מאז השבת השחורה.

היום אנחנו מתמודדים עם אתגרים שהמדינה לצערי לא הייתה ערוכה אליהם – מפונים, נפגעי עבירה, טראומה קשה , אבדן של משפחות, ילדים יתומים ותקציבים שלא מגיעים נכון ובזמן. אנחנו ממשיכות להילחם בעורף בנושא החשוב של מעמד הילד, מסגרות חינוך, תקציבים ותוכניות שיקום ליום שאחרי.

כל מצב הוא הזדמנות לחינוך

כאמא לשלושה ילדים קטנים החל מהשבעה באוקטובר הרגשתי פחד וחרדה לביטחון ילדי ולעתיד שלהם אך לא יכולתי לתת לחרדה לנהל לי את ההורות והבית ולכן העשייה הציבורית שלי נכנסה הביתה. מהרגע הראשון ילדי התגייסו לעמותה של אמא ולבית המארח שלנו ופשוט הפכנו את החרדה והמציאות לעוד שיעור של גבורה ושל עשייה למען האחר. כל יום וכל מצב הוא הזדמנות לחינוך ואני כאמא קודם כל צריכה להעניק לילדים שלי את הצידה לדרך. השיחה היתה תמיד פתוחה ובגובה העיניים והילדים ידעו שיש מלחמה ושגם אמא לפעמים חוששת אבל – יחד ננצח!

המסר שלי:

הורה זה אחד המקצועות הכי חשובים לנו כחברה וכמדינה. אני לא מגדלת רק ילדים, אני מגדלת את השני גברים ואישה של העתיד וכל מהלך, שיחה, התנהלות, החלטה שלי בהורות מגיעה מחשיבה על איזה מבוגרים אני רוצה שהם יהיו ובאיזו צידה אני מציידת אותם לדרך אופן שבו אני פועלת עכשיו.

“ילדים אינם זוכרים את מה שאתה מלמד אותם. הם זוכרים מה אתה”, ג’ים הנסון, איש תיאטרון, מפיק  רחוב סומסום והחבובות

הכותבים הם אם ובנה. מור היא יו”ר העמותה למען הילד בגיל הרך. לעמוד הפייסבוק