איך משפיעה המלחמה על הרגלי התזונה של ילדינו? חלקם בוודאי חווים לחץ המוביל לאכילה רגשית. מהי אכילה רגשית ומה ניתן לעשות כדי לווסת אותה, במיוחד במצב הנוכחי?
אכילה רגשית היא תגובה שכיחה ללחצים ולחוויות רגשיות והיא יכולה להתרחש בכל גיל, אך נמצאת בתדירות גבוהה במיוחד בילדים ונוער. מחקרים רבים ניסו לקבוע מהו הקשר בין לחץ רגשי לאכילה רגשית וכיצד התפתחות של הרגלי אכילה אלו עלולה להשפיע על התפתחות הילד.
מה מוביל לאכילה רגשית?
לחץ רגשי וסביבתי יכול להוביל לאכילה רגשית במספר דרכים. מצבי חירום ולחימה, מצב החטופים מה- 7.10, נוסף לאירועים שגרתיים מלחיצים כגון בחינות, קונפליקטים משפחתיים או חברתיים, ואפילו מצבים גלובליים כמו התפרצות מגיפה. כל אלו יכולים להגביר את הצורך למצוא נחמה במזון. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות חקרו את הקשר בין סטרס לאכילה רגשית בקרב ילדים ובני נוער. במחקר שפורסם בעבר נמצא כי לחץ ומתח נפשי עשויים להגביר את ההתנהגות של אכילה רגשית בקרב ילדים, וזאת בקשר ישיר לצורת ההורות ולתמיכה החברתית שהם מקבלים. מחקר אחר שפורסם בכתב העת ‘Appetite’ בדק את הקשר בין רמות לחץ גבוהות לבין פיתוח של הרגלי אכילה רגשית בקרב ילדים בגיל בית הספר. המחקר מצא כי ילדים אשר דיווחו על רמות לחץ גבוהות נטו יותר לאכול מתוך רגשות ולא מתוך רעב פיזיולוגי.
במחקר מ-2021 שהתייחס להשפעת מגפת הקורונה על הרגלי אכילה והרווחה הרגשית של ילדים נמצא כי המגיפה והקשיים הכרוכים בה, כולל הסגרים והשינויים בשגרת החיים, יצרו סביבה שבה ילדים רבים נתונים ללחץ גבוה. אכילה רגשית הייתה אחת מהדרכים להתמודדות עם המצב.
מחקר אחר חקר את השפעת התמיכה החברתית על אכילה רגשית. המחקר מצא כי ילדים שזוכים לרמות תמיכה חברתית גבוהות יותר נוטים פחות לפתח הרגלי אכילה רגשית, מה שמדגיש את חשיבות התמיכה המשפחתית והחברתית במניעת התפתחות הרגלים אלו בזמני לחץ.
אחד האתגרים המרכזיים במחקר של אכילה רגשית הוא להבין איך אפשר להתערב בשלב מוקדם כדי למנוע את התפתחות הרגלים לא בריאים. ישנם גורמים רבים המשפיעים על התנהגות זו, כולל גנטיקה, סביבה ביתית והשפעות חברתיות. התערבויות יכולות לכלול חינוך תזונתי, תמיכה רגשית ופיתוח כלים לניהול תזונה נכונה בזמני לחץ.
בתקופה האחרונה אני מתמודדת בעיקר עם אתגר האכילה הרגשית בקרב ילדים ונוער בהשפעת לחץ וחוסר וודאות. ילדים ובני נוער רבים בוחרים לפנות למזון כמקור נחמה, במיוחד כשהשגרה היומיומית התהפכה. מצבי חירום ואזעקות, למשל, מייצרים תחושת בלבול ובהלה, והילדים שלנו חשים את זה הכי קשה.
זה טבעי לחפש נחמה במזון, אך לצערנו בתקופות אלו זה משתקף בבחירות לא בריאות. התמיכה המשפחתית והחברתית חשובה במיוחד בזמנים אלו.
כמו כן, יש חשיבות רבה בהתערבות מוקדמת ובניית סביבה תומכת בבית למניעת התפתחות הרגלי אכילה רגשית. אני ממליצה להורים לעקוב אחר הרגלי האכילה של ילדיכם ולשים לב לשינויים בתזונה. ילדים שמפתחים הרגלי אכילה רגשית עלולים לפנות למזון כאמצעי להתמודדות עם רגשות קשים, במקום לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר.
איך נעזור לילדינו?
להלן מספר דרכים פרקטיות לטיפול:
- הימנעו מלהגיב ללחץ באכילה והדגימו התנהגות תזונתית בריאה ואחראית לילדים.
- פתחו דיאלוג עם הילדים על התפריט מועדף כל יום, דיאלוג שמוביל לרוב לתזונה בריאה יותר.
- שלבו ילדים בבחירה והכנת מאכלים בריאים בבית.
- הקפידו גם בימים אלו על שגרת אכילה קבועה ומאוזנת.
- גם בימים של חוסר שגרה דאגו לפעילות גופנית קבועה, שידועה כממזערת תחושות של לחץ וחרדה.
בסופו של דבר המטרה היא ליצור סביבה של תמיכה ואהבה, שבה הילדים יוכלו להתמודד עם רגשות בדרך בריאה ומועילה, ולא דרך המזון.
הכותבת היא מורה לחינוך תזונתי. מחברת תכנית הלימודים אוכלים בריא עבור משרד החינוך. בימים אלו היא מעבירה שיעורי חינוך תזונתי גם בזום לתלמידים שעוד לא חזרו לשגרה מלאה. למתכונים קלים שאפשר להכין בבית כנסו כאן
צילום תמונה ראשית: אייל קרן
