מאת חן קרופניק.
שייך לקטגוריית אקטואליה

מארגני הפסטיגל החליטו להשמיט את המילה “פרחה” מהביצוע של אנה זק ל”שיר הפרחה”. חן קרופיניק, לעומתם, חושבת שהמילה הזו יכולה להתחיל שיח חשוב עם הילדים, והיא בוודאי לא הדבר הכי גרוע שאפשר למצוא באירועי חנוכה

והנה מתקרבת התקופה הזו בשנה ממנה אני חרדה בכל פעם מחדש, התקופה בה הילדה שלי תיגש אליי ובעיניים מזוגגות מהערצה עיוורת ובקול מתוק מדבש תשאל “אמא, אני יכולה ללכת לפסטיגל?”. עד כה הצלחתי להתחמק ולדחות עוד קצת את הקץ, אבל השנה החלטתי לאפשר לה ללכת. עם זאת, אני לא יכולה לומר שאני עושה את זה בלב שלם, או חצוי, או בכלל.

כשאני הייתי בגילה, הפסטיגלים היו סביב השירים הישראלים המוכרים והעבירו חוויה של ילדות. היום הם הפקת ענק גרנדיוזית ומוגזמת של ספק-נערות-ספק-ילדות מאופרות בהגזמה ולבושות בקושי, המבצעות שירים בטונים גבוהים תוך כדי הימרחות על ילדים שחושבים שהם גברים. אבל מסתבר שזה לא מה שלא טוב או לא מתאים בפסטיגל. מסתבר שהבעיה העיקרית היא השימוש במילה ‘פרחה’.

למי שלא עוקב, הוחלט להסיר את המילה הזו מהביצוע של אנה זק בפסטיגל הקרוב, אלא שאני תוהה האם באמת המילה הזו היא שורש כל הרע במופע ומה שמעיב על חינוך הילדים שלנו? בעיני ממש, אבל ממש לא.

בואו רגע נסביר מה זה פרחה ולמה זה הפך לכינוי גנאי

פרחה זה בכלל שם שהיה מאוד מקובל במאה הקודמת אצל הנשים היהודיות ממרוקו ומעירק. כשאלה עלו ארצה, ההתנהגות שלהן היתה שונה ואפילו מעט מנוגדת לזו שרווחה פה בארץ אצל הנשים האשכנזיות, וכך עם השנים הפך השם לכינוי גנאי לאותן נשים. המילה היפה הפכה להיות כינוי משפיל לנשים מזרחיות באותן שנים בארץ. במילון העולמי לעברית מדוברת מופיעה תוספת לכינוי: שהפרחה היא “בחורה פשוטה וחסרת השכלה- מתלבשת ומסתפרת לפי צו האופנה האחרונה”

אז מדובר בשם שהפך לכינוי גנאי ונועד להשפיל נשים מזרחיות, אבל כשעפרה חזה שרה את שירה המפורסם, היא ממש לא מרגישה או מתנהגת כמושפלת. להיפך- היא צועקת בגאווה ובקול גדול: “אני מזרחית, וגם אם אני לא מלומדת, לא מופנמת ואוהבת להתלבש לפי צו האופנה ולרקוד ולשיר- זו אני ואני פרחה גאה. קבלו אותי”.

אז מה הבעיה בהסרת המילה?

אם, כאמור, מדובר בכינוי גנאי שנועד להשפיל נשים מזרחיות, למה להשאיר אותו? אבל רגע, לפני שאתם ממהרים להסיר מילים משירים מפורסמים ולהיטי עבר, בדקתם את שאר המילים של השירים בפסטיגל? עברתם על כל להיט של כל זמר שמשתתף בהפקה? כי תאמינו לי שיש שם מילים, משפטים וקונוטציות שמפריעים לי הרבה יותר מהמילה הפשוטה ‘פרחה’. היא לא מפריעה לי. היא לא מפריעה לילדים שלי. היא לא מפריעה לאף אחד שמכיר את השיר בעל פה – פשוט כי בשיר המטרה שלה אינה גנאי, אלא להפך. עפרה חזה היתה גאה, היא התגאתה במי שהיא ובמה שהיא. והיא פיתחה קריירה בינלאומית על בסיס האותנטיות שלה. בפסטיגל עצמו יופיעו ילדות נערות ונשים שחלקן מעדות אשכנז וחלקן מעדות המזרח. רובן אם לא כולן נולדו בארץ להורים שנולדו בארץ. וגם אם העדות שונות- הם חיים פה ביחד. הם, אנחנו, כבר לא בשנות החמישים של המאה הקודמת, והיום נשים מופיעות בגאווה רבה על הבמות ללא קשר למוצאן. אז למה שלא ישירו שיר מקורי של זמרת מדהימה שכבודה במקומה מונח מבלי לגרוע ממנו?

האם הורדת המילה היא זו שתגרום לילדים לא לזלזל באחרים ולא לקרוא זה לזה במילות גנאי? ממש לא! מה שילמד אותם זה תוכן איכותי, הסברים בגובה העיניים, שירים עם מילים מדוברות ולא שפה של שוק. כדאי שישקיעו את המחשבה עכשיו איך לעשות מופע שכולל את כל אלו, ולא ישברו את הראש איך למחוק מילה אחת משיר מדהים של פעם, ובכך לנסות למחוק התנהלות שלמה שלא היתה תקנית.

קחו את האירוע הזה כהזדמנות להסביר לילדים, לשוחח איתם על עדות, על הבדלים, על גזענות. אחר כך שימו להם את השיר ורקדו איתם. העצימו את האישה הזו- שרק רצתה לשיר לרקוד וליהנות מהחיים כצעירה ולהכריז בקול שזו היא והיא מקבלת את עצמה ככה. הרי זה אחד המסרים הכי חשובים שאפשר להעביר לילדות ולילדים היום – העצמה.

אז כן, השנה הסכמתי והילדה תלך לפסטיגל. אבל החינוך והתמיכה שהיא מקבלת בבית לא ישברו על ידי מספר שעות של הופעה שאני לא כל כך מאשרת או מאושרת ממנה, ובטח ובטח לא מהמילה ‘פרחה’.

לבלוג של חן “אמא מיוחדת”

החיים הסודיים של ההורים

המאבק בחד פעמי עדיין נמשך