מאת שרון אלקינס.
שייך לקטגוריית אקטואליה

ממש בקרוב התמכרות למשחקי מחשב תוכר כהפרעה נפשית באופן רשמי. איך נוכל להיות בטוחים שהיא לא תפגע גם בילדים שלנו?

לאחרונה, הודיע ארגון הבריאות העולמי על כוונתו להכניס לתוך ה-ICD-11 (מסמך המכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות), גם התמכרות למשחקי מחשב. רגע לפני שהורים רבים נלחצים מההגדרה ומתדפקים על דלתות הפסיכיאטרים על מנת לקבל הכרה רשמית בכך שילדיהם סובלים מהפרעה, כדאי לדעת מהם הסימנים, איך אפשר לזהות התמכרות וכמובן- איך לטפל בה.

בשנים האחרונות משחקי המחשב הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת היומיום של ילדים רבים בארץ ובעולם, כאשר ברשת קיימים אינספור משחקים, ובכל פעם יש משחק פופולרי אחר. מה “שחם” עכשיו, לדוגמא, זה משחק בשם “brawl stars”, וכן המתחרה של “פורטנייט” שעובד על אותו רעיון רק עם שם אחר: פאב-ג’י (Pubg). לדמויות שבמשחק יש כוחות אלימים, ובין השאר הם הורגים והורסים, ואצל ילדים מסוימים יש קושי להבדיל בין המציאות ובין המשחק, וזה יוצר אצלם קהות למושג מוות והרס. אלא שבמציאות אין אפשרות להתחיל חיים מחדש אם הרגת או הרסת. כך אנחנו גם עדים להתפרצויות אלימות במציאות שמקורן במשחקים אלו, כמו בתחרות משחקי וידאו בארה”ב ב-2018, שבה אחד המתחרים, בן 24, ירה במשתתפים, פצע 11, הרג שניים והתאבד בגלל שהפסיד במשחק.

 

יש מספר אלמנטים במשחקים המעודדים התמכרות ומתפקידנו לציין אותם בפני בני הנוער:

המשחק לעולם לא נגמר – במשחק פורטנייט, בשנייה שבה אתה מסיים לשחק סיבוב, בלחיצה אחת (!) אתה מתחיל סיבוב חדש. כאילו לא סיימת לשחק אף פעם. אותו הדבר עם brawl stars. לא מזמן פורסמה ידיעה על שחקן שלא רצה לבזבז זמן משחק כדי ללכת לשירותים, לכן לבש טיטול.
הסיבובים קצובים בזמן סביר – משחק פורטנייט לא יעלה בדרך כלל על 15 דקות (בpubg- לא יעלה על 8 דקות). משחק ב-brawl stars לא יעלה על 3-4 דקות, כך שניתנת למי שמשחק הזדמנות להתחיל מחדש משחק כל כמה דקות, ולהרגיש שיש לו סיכוי חדש כל פעם לנצח. מצב זה הוא המצב שמביא להתמכרות, הילד כל הזמן מספר לעצמו שרק עוד 3 דקות והוא קם, אבל זה אף פעם לא נגמר. ממש כמו אלכוהוליסט שיגיד שהוא שותה כוסית אחת ואז יתעורר לאחר ששתה לשוכרה במשך שעות.
המשחק מייצר אשליה של העלאת הערך העצמי שלי אם הצלחתי במשחק, ובאותה המידה ירידה בערך העצמי כאשר יש הפסד ולכן יש צורך שוב לנסות ולהצליח. מצב זה זהה לחוויית המהמרים הכפייתיים.
המשחק הולך לכל מקום – הבשורה שפורטנייט הביא לעולם היא של שילוב קונסולות. אדם שמשחק וpubg יכול לשחק עם המשתמש שלו גם דרך המחשב גם דרך הxbox/playstison וגם דרך הנייד. זה למעשה מנגיש את המשחק בכל שעות היום ואף בלילה. מתבגר יכול לשחק תוך כדי שהוא בדרך לבית הספר, חוצה כבישים, אוכל ארוחת צהריים בבית הספר, יושב לאכול ארוחת ערב, יושב בשירותים ואפילו שוכב במיטה לפני שהוא נרדם.
משחק עם חברים – בכל המשחקים אפשר לשחק עם חברים. ב-pubg הילד יכול לשחק במחשב בזמן שחבר שלו משחק איתו בנייד וחבר שלישי משחק איתו בxbox-. דרוש קשב רב לבצע פעילות זו, דבר שגורם לילד להיות בקוצר רוח כל פעם שמדברים איתו ומפריעים לו. אנחנו מכירים מקרה של ילד שלאחר 3 שעות משחק רצופות, אביו דרש ממנו להפסיק והילד היכה אותו מרוב תיסכול.

 

במקרים רבים לא קולטים את הסכנה שבמשחקי המחשב עד שכבר מאוחר מדי והנזק נעשה, לכן חשוב שנזהה את הסימנים המעידים על התמכרות למשחקי מחשב:

דחף בלתי נשלט בכל הקשור במשחקי מחשב, חוסר יכולת להפסיק להשתמש במחשבים ובסמארטפונים ככלי משחק.
התעסקות במשחקי מחשב הכוללת גם מחשבות אובססיביות בקשר למשחק. כגון, צורך לארגן זמן למשחק הבא, מחשבות על משחקים קודמים, חלומות על המשחק, התעסקות בראש עם המשחק.
המשחק פוגע בניהול החיים התקינים היומיומיים, כולל קשרים חברתיים לימודים ועבודה.
השימוש במשחקי מחשב נועד להרגיע את הבן אדם ולעזור לו לברוח ממציאות לא רצויה או לתת לו ריגוש.

 

חברות מזויפת

נער או נערה שאינם מקובלים בחברה, מרגישים שונים ובודדים, עלולים למצוא נחמה במשחקי המחשב. הם עלולים לחשוב שכיוון שהם משחקים עם ילדים אחרים הם לא לבד. אבל שה”חברות” הוירטואלית הזו היא לא אמיתית, ובכך ההתמכרות למשחקי המחשב אינה שונה מכל התמכרות המעניקה אשליה מדומה. עלינו להישאר עם היד על הדופק ולבדוק האם הילדים חוצים את הגבולות ולעצור אותם בזמן, לפני הנפילה. במידה ויש כבר סימנים של התמכרות, כדאי לפנות לגורמים המתאימים שידעו לטפל בצורה הנכונה.

 

הכותבת היא מומחית בטיפול בהתמכרויות ומנהלת מרכז ‘קשרים’ .

מי מפחד מפורטנייט?

שינויים בהרגלי הגלישה