מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים

לרגל חודש המשפחה, ביקשנו מכם לכתוב לנו מה הן העצות הכי טובות שאתם יכולים להעניק לילדכם המתבגרים. הנה כמה מהתשובות שקיבלנו

תעצרי מדי פעם לשאול שאלות

ילדה שלי, יפה שלי. עוד רגע את חוגגת 17. כבר אישה קטנה, בעצם, את כבר אישה קטנה מגיל 12. בשנים האחרונות הקשר שלנו לא רציף, ואני שבורה מזה, ומניחה שגם לך לא קל.

הייתי רוצה כל כך להיות שם עבורך, לעזור לך למלא תרמיל גב עם המון המון כלים ולומר לך צאי למסע כאשר על פניך משקפיים אחרות, משקפיים שמאפשרות לך להתבונן על הסביבה מנקודת המבט שלי.

אילו היית לידי, הייתי אומרת לך אל תהיי כל כך עקשנית. תלמדי לסלוח ולהכיל, לפעמים לנו (המבוגרים) יש סיבות נסתרות להתנהגויות המוזרות שלנו. תאפשרי לי להיות שם לצדך, איתך. עקשנות היא תכונה מעולה לרוב. הכוח המניע אותנו להשיגיות, אך גם מפיל אותנו לתהום עמוק, ולכן אני מכאן אומרת לך ומבקשת ממך, תעצרי מדי פעם לשאול שאלות. שאלות חשובות, שאלות שיתנו לך תשובות מספקות: מה יקרה אילו? האם יש דרך אחרת? מה גורם לי להרגיש מה שאני מרגישה?

וזכרי תמיד – אני אוהבת אותך, מתגעגעת אליך, לריח שלך, לחיבוק שלך, לצחוק וגם לצעקות.

אורנית קידר

תסתכלי על החיובי

תישארי הכי את בכל מצב ובכל סיטואציה, ושתמיד תסתכלי על הצד החיובי בכל דבר שאת נוגעת בו.

*מנסה את כל יום גם על עצמי*

מעין צדוק

תהיי הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ילדה שלי, או בעצם נערה שלי. את גדלה והולכת, ולפעמים אני מרגישה שאת בוגרת וחכמה ממני. כשאת רוצה להתייעץ אתי, אני אומרת: ”אני אגיד מה שאני חושבת ואת תעשי מה שתחליטי שהכי נכון לך”. העצה הכי חשובה שאני יכולה לתת לך, בתי היפה, החכמה, המוכשרת והנפלאה מכל הבנות בעולם (ואני מאוד אובייקטיבית, לגמרי!) היא שתמיד תהיי הגרסה הטובה ביותר של עצמך.

אני יודעת, זה לא תמיד קל. לפעמים אנחנו מרגישים, כולנו, שכולם יודעים טוב יותר, כולם מוכשרים ומאושרים יותר. ואם לא כולם, הרי לפחות כמה מאלה שאנחנו מכירים. זה לא נכון, ילדה שלי. אנחנו יכולים להיות הכי טובים וגם הם יכולים להיות הכי טובים, ובכלל, בואי נחייה ממקום שמאמין בעצמנו, לא ממקום של תחרות.

כשאת תסתכלי על עצמך ותגידי לעצמך “זאת המטרה שלי ואני מסוגלת להשיג אותה אם אפעל נכון”, את תפעלי נכון ותשיגי אותה. ואם לא, תדעי שמותר גם לעשות טעויות, ואפשר גם לתקן אחר כך. ואם אי אפשר לתקן באותו מקרה ספציפי, הרי שאפשר לתקן בפעם הבאה.

ילדתי, אל תוותרי על מטרותיך ועל עצמך בגלל חששות, בגלל פחד שאומר שאת לא מוכשרת מספיק או לא טובה מספיק. לא תמיד קל לנו להאמין בעצמנו, אבל כשדברים מאוד חשובים לנו, כדאי לנסות להשיג אותם ממקום של אמונה פנימית שמגיע לנו, שאנחנו יכולים. כי אם אנחנו לא נאמין, זה לעולם לא יקרה. אז תאמיני. ואם לא תאמיני מספיק, הרי שאני תמיד פה להגיד לך שאת מסוגלת ולעזור לך לעשות את הדרך.

אוהבת תמיד, אמא שלך.

אביבה רוזן

 

זכית לחיות בחופש – השתמשי בו

תזכרי, אהובה, שרק את אחראית לאושר שלך, להצלחה שלך, לשמחה שלך. נכון יש מסביב מלא מבוגרים – החל מהורים דרך מורים ועד קרובי משפחה, ולכל אחד מהם השקפת העולם שונה, עם זאת אך ורק את חיה את חייך. אל תתני לציונים להגדיר אותך, או לתפיסת עולם של האחר להגדיר אותך, רק את שולטת ואחראית על החיים שלך. זכית לחיות בחופש, בחופש בחירה, השתמשי בו בתבונה. אוהבת אמא

עינת זרגרי

 

אל תשתני, תשני

מתבגרת שלנו, איך מסכמים ב-200 מילים את כל התובנות שצמחו ונתגלו במהלך השנים בהן אנו זוכים לגדל אותך ולגדול איתך?

הגעת לעולם, תינוקת מופלאה טובת לב, סקרנית, פאר היצירה. כל מה שעשית היה מושלם בעינינו, חדש וגאוני, ואז גדלת ונחשפת למסגרות שונות, שתבעו ממך קצב והתנהלות שונים, נאלצת להתאים את עצמך למסגרת שמדדה אותך לפי מדדים משלה ועם המדדים, הגיעו ההשוואות, הלחץ, החוקים, שהולידו לחץ נוסף ותסכול. את החולמנות הקסומה שלך ניסו להעיר צלצולי המבחנים והמשימות, וגם אנחנו, כהורים שלך, התבקשנו להעיר לך ולהעיר אותך לעולם ה”אמיתי”, כדי שתעמדי בסטנדרטים תכתיבים ויעדים.

ככל שהתבגרת, מערכת הלחצים גדלה. הסקרנות הטבעית שלך החלה לדעוך ואיתה ההישגים. ואז, כמעט לפני שהאמנת שמה שאת זה לא מספיק ושעלייך להשתנות, גילית את תנועת הנוער, ופתאום עלו ופרחו בך ההתמדה, גאוות יחידה, האחריות, המוטיבציה, הסקרנות, העמידה בזמנים וביעדים.

וכל זאת למה? כי התחברת. לא השתנית – אלא שינית, שינית את המיקוד שלך. הערכים שהקנתה לך תנועת הנוער, החלו להשתקף גם בלימודים. מילאת אותנו גאווה שלא נכנעת ללחץ, שלא נתת למערכת לשנות את המהות שלך, שפשוט בחרת להתחבר למה שמתאים לך. אל תשתני, ילדה שלנו. את נהדרת כמו שאת. תמיד היית.

איה האג

אתם יודעים שאני אקשיב

אם תבחרו לעשות משהו בלתי חוקי – אני לא אשלם עבורכם ערבות. כדאי לכם להתייעץ איתי לפני שאתם מחליטים משהו חשוב, כי אתם יודעים שאני אקשיב לסיבות שלכם, אפרוש בפניכם את כל היתרונות והחסרונות שאני רואה, ואתם תבחרו בסופו של דבר. אל תעשו דברים שאתם לא רוצים שאדע, כי זה אומר שאתם יודעים שהם בלתי ראויים.

מירי רוזי

 

הקשב לפעימות הלב ולמעמקי הבטן

בן יקר שלנו, אתה מתחיל פרק נוסף ומשמעותי בחייך, בחטיבת הביניים. מעבר להתרגשות הרבה שאופפת את המאורע, מעבר לחששות, לתקוות, לפחדים ולשאיפות, רצינו לומר לך משהו על מסגרות.

המסגרת שאתה נכנס אליה בטח תהיה מלחיצה, תובענית וקשוחה יותר מאלו שכבר חווית. אנחנו בטוחים ביכולתך להשתלב במסגרת ולהצליח בה ואנחנו יודעים שגם אתה בטוח בכך ולכן, חשוב לנו המסר הבא: אל תתן למסגרות להפריע לך להיות אתה. שחק לפי הכללים, אבל בחר את הדרך שמתאימה לך ואל תפחד לפעמים לגעת בגבולות המסגרת ולנסות לדחוף קצת החוצה. אתה עתיד לגלות שישנם מקומות שתצליח לשנות, אם רק תעז.

לפעמים (לא תמיד), המעשה הנכון הוא דווקא לקרוא תיגר חדש על גבולות ישנים. ואם אתה לא בטוח שזה המעשה הנכון, הקשב לפעימות הלב ולמעמקי הבטן. אתה חכם ונבון כדי לדעת ולהרגיש את זה מבפנים. ואתה תמיד מוזמן להתייעץ עם איתנו או עם מי שתחשוב שעצתו תסייע לך. דעות של אחרים הן חשובות, גם ובעיקר אם הן שונות משלך.

בהצלחה ילד יקר!

אבי לוזיה

תנו לעצמכם מחמאה

עצה למתבגר? ממני? עצה ממרומי גילי, מניסיוני, שתתרום ותשפר את איכות חייו? מילת קסם שתהפוך את גיל ההתבגרות המורכב כל כך לפשוט, קל, זורם?

מודה. אני עדין מחפשת את העצה הזו, המדויקת. לעצמי – עצה שחייבת להיות יעילה מחד ולא טרחנית מאידך (וואי יצא לי הכי טרחני).

בקיצור, מתבגרים יקרים וההורים שלהם גם, אתם מוזמנים להשתמש בעצות שלי בדיוק כמו שאתם מוזמנים להתעלם מהן. הן נכתבו אחרי שנוסו על ידי והוכיחו עצמן כיעילות עבורי.

אני בטוחה בדבר אחד, שאם הייתי מיישמת אותן אז, בגיל ההוא, אולי דברים היו נראים קצת אחרת:

תחייכו פעם ביום לאדם זר. סתם כי אתם נחמדים.

תקשיבו. אולי מישהו אומר לכם שהוא אוהב.

קחו אוויר. חמצן עושה נפלא למוח וללב.

תדברו. אם לא תגידו, לא נדע.

תבטחו ותאמינו באמת הפנימית שלכם (אם כולם יקפצו מהגג אתם ממש לא חייבים).

תנו לעצמכם מחמאה. פעם ביום.

לא כל אדם מבוגר שמציע לכם משו הוא זקן וטרחן. אולי הוא יודע דבר או שניים שאתם עדין לא

למדתם.

והכי חשוב, תזכרו בסוף היום שהחיים יפים, צריך רק להסתכל.

ליאת תבורי

 

תמיד צריך לבחון את כל הדרכים

יש יותר מדרך אחת לפתור כל אירוע או סיטואציה ותמיד צריך לבחון את כל הדרכים, כי הדרך הראשונה שמוצאים היא לאו דווקא הכי קלה או הכי נכונה. וכדאי גם לקחת הכל בפרופורציות.

ישראלי בראל

 

“זה אני, הילד שלכם, זה שפעם הרעפתם עליו אהבה”

הגיע הזמן שגם אנחנו, האמהות, נדאג קצת לעצמנו