מאת עשר פלוס. 22.03.11
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך, משפחה פלוס

יועצת בית הספר דורשת מכם לערוך לילד אבחון של בעיות קשב ולמידה? כך תדעו להבדיל בין האבחונים השונים ולהקל על ילדכם בתהליך הארוך והיקר הזה. חלק א’: מילון אבחונים

הורים המרגישים שהילד שלהם לא מצליח להביא לידי ביטוי את כישוריו, עלולים לחוש תסכול וחוסר אונים. עם זאת, עבור רוב ההורים תהליך האבחון של בעיות למידה או בעיות קשב נתפס כצעד אחרון, שהם יעדיפו לפנות אליו רק בלית ברירה. באופן טבעי, הורים רוצים להימנע, ככל הניתן, מתיוג ילדם כבעל קשיים. בנוסף על כך, חלקם חוששים שמא האבחון יספק לילד מעין לגיטימציה או תירוץ שלא להתאמץ. לכך נוספת גם התחושה של רבים, כי בשנים האחרונות מתפתחת בארץ מעין תעשיית אבחונים וכי ‘היד קלה על ההדק’.
חשש ההורים מפני אבחון של ילדם הוא טבעי ומובן. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי במקרים שבהם הילד סובל מבעיות קשב וריכוז או קשיי למידה אחרים ואינו מאובחן, הוא עלול לסבול מתיוגים שגויים אחרים ולא לקבל סיוע התואם את צרכיו.
יפעת טמקין, מטפלת בקשיי תפקוד ולמידה ממרכז אלבאום למצוינות אישית, אומרת כי ברוב המקרים צוות בית הספר מתחשב בתלמיד והולך לקראתו גם ללא אבחון, בערך עד כיתה ו’. מצד שני, ישנה תמימות דעים בקרב המומחים לגבי החשיבות הרבה שיש לאבחון מוקדם של ליקויים, מכיוון שהוא עשוי להוביל להקלה ושיפור במצב הילד בזכות מתן טיפול מתאים. טמקין מציגה חמישה סוגי אבחון נפוצים ומסבירה מה ההבדל ביניהם:

החיפוש אחר קיצורי דרך

אלטרנטיבות ב’שוק האבחונים’

תעשיית אבחונים כבר אמרנו. וכאן נכנסת לתמונה ההוצאה הכספית, שלתחושת הורים רבים נכפית עליהם על ידי מערכת החינוך – מי שאמורה לספק לילדיהם חינוך חינם. רק לצורך דוגמה: אבחון פסיכודידקטי מקיף עולה לרוב מעל ל-2,000 שקל ומתפרש על פני ארבעה-חמישה מפגשים, באורך שעתיים כל אחד (מן הסתם על חשבון שעות עבודה של ההורים). כאשר אין לילד צורך אמיתי באבחון מקיף, מדובר לא רק בטרחה ובהוצאה כספית מיותרת, אלא גם בתהליך מתיש למדי עבור הילד וההורה כאחד.
עקב כך נראה לאחרונה ניסיון מתמיד לפתח אבחונים ממוקדים ומדויקים שעשויים לקצר את התהליך ולחסוך בעלויות. עם הפיתוחים האלה ניתן למנות את ה-MOXO – מבחן ממוחשב האורך כרבע שעה בלבד ונועד לאתר בעיות קשב וריכוז ולהחליף את מבחן “טובה”.
במרפאת הקשב והלמידה שבבית החולים שיבא (תל השומר) מוצע אבחון ייחודי, שמטרתו אף היא לחסוך מההורים זמן וכסף: אבחון סריקה (screening), העורך מיפוי בסיסי של יכולות הלמידה, שמוצע להורים לפני שהם פונים עם הילד לאבחון מקיף יותר. הסריקה אורכת כשעה ועלותה היא כרבע מעלות האבחון המורחב, שצוינה קודם לכן. מטרת הסריקה היא לבחון האם יש צורך באבחון מקיף, ולהפנות את הילד לסדרת אבחונים מורחבת רק במידת הצורך (עלות הסריקה מקוזזת ממחיר האבחון המקיף). אלה היו רק שתי דוגמאות, אולם הורים העומדים בפני תהליך אבחון צריכים לעתים להתמודד עם מידע רב ומבלבל.
על כן, חשוב לציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם איש מקצוע לגבי סוג האבחון המועדף. כשהמטרה היא להשיג עבור הילד התאמות בלימודים, או כשהדרישה מגיעה מבית הספר עצמו, חשוב כמובן לוודא מראש שהאבחון שבו בחרתם תקף מבחינת בית הספר, כדי שלא תישאו בעלויות מיותרות.

מאיה טל


אבחון דידקטי

בדיקה מקיפה של כל תפקודי הלמידה, כמו: חשיבה מופשטת, הבנת הנקרא, תפיסה חזותית ושמיעתית, טווחי זיכרון, כתיבה, קריאה, חשבון ועוד.
מטרת האבחון היא לזהות באילו אמצעים או התערבויות ניתן לשפר את יכולותיו והישגיו של הילד. האבחון מספק הנחיות דידקטיות להוראה מתקנת, ועשוי להמליץ על המשך בירור נוירולוגי או רגשי. המסקנות וההמלצות של האבחון תקפות במערכת החינוך עד כיתה ו’, והוא מומלץ כשהמטרה היא לקבל סיוע בשעות לימוד פרטני.

אבחון פסיכודידקטי

באבחון הזה מתבצעת הערכה רחבה ומקיפה, בעלת שלושה מוקדים: מוקד תפקוד קוגניטיבי כללי, מוקד כישורי למידה ומוקד תפקוד רגשי. אבחון זה, בשונה מהאבחון הדידקטי, מאופיין  בהערכה רגשית מקיפה ביותר, הכוללת זיהוי כוחות פנימיים, סף תסכול, סגנון התמודדות, יכולת שיפוט חברתי, קשרים בינאישיים, חרדות ועוד.
המטרות העיקריות של האבחון הן למפות את הכוחות לצד הקשיים של הילד, לערוך אבחנה מבדלת ולהמליץ על פעולות מקדמות: מתן סיוע לימודי או רגשי, המלצות להדרכת הורים, המלצות להמשך בירור נוירולוגי לצורך איתור הפרעת קשב וריכוז, ועוד.
אבחון פסיכודידקטי נדרש לשם קבלת התאמות לדרכי למידה ולקראת בחינות הבגרות, בייחוד לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון. האבחון מומלץ לתלמידים צעירים יותר, רק כשיש סבירות גדולה לכך שמוקד הקושי הוא רגשי.

אבחון B.R.CBrain Resource Cognition

אבחון נוירולוגי ממוחשב ומקיף של התפקודים הקוגניטיביים, המתבצע על ידי מסך מגע. התפקודים הנבדקים: זמן תגובה, תפקוד סנסו-מוטורי, זיכרון מילולי, קשב מתמשך, הסטת קשב ועוד. המטרה העיקרית של האבחון הזה היא לתמוך משמעותית בקבלת החלטות לגבי אבחון וטיפול בבעיות קשב וריכוז ובליקויי למידה, היות והוא מספק מידע לגבי רמת החומרה של הבעיה.

מבחן TOVA

בירור נוירולוגי שמטרתו היא להעריך נוירולוגית מאפייני התנהגות של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. המבחן מודד יכולת משתנה של תשומת לב בצורת משחק מחשב, וניתן להמליץ עליו מתוך האבחון הדידקטי/הפסיכודידקטי (אך הוא לא נכלל באבחונים עצמם).

אבחון מוטורי-סנסורי בשיטת אלבאום

קשיי למידה רבים מתפתחים על רקע קשיים מוטוריים וסנסוריים. הקשיים הגופניים לא מאפשרים להפנות קשב ללמידה, ואותם באה שיטת אלבאום לאתר. באבחון זה נבדקות מערכות תפקוד רבות, כמו: ויסות חושי, תפקוד שרירי גלגל העין, מוטוריקה עדינה, קשר מוח-עין-יד, תפקוד מערכת ההצלבה ועוד. לתפקוד של המערכות הללו ישנן השלכות ישירות על כישורי למידה, כמו קריאה, כתיבה ויכולות קשב וריכוז. מלבד האבחון הגופני, מאבחן בשיטת אלבאום מבצע תשאול מקיף, המביא בחשבון את מסקנות האבחונים האחרים שנעשו. בסיכום התהליך, מגובשת תוכנית עבודה מותאמת וייחודית לילד, שמסקנותיה והמלצותיה מאפשרות שינוי עמדות בקרב הצוות החינוכי. חשוב מאוד לתווך את מסקנות האבחון הזה באופן מלא וראוי לצוות המורים, על מנת שהם יוכלו לתמוך בילד.

אבחונים נוספים:

ייתכן כי תיתקלו בסוגי אבחון נוספים, תחת שמות שונים. כך למשל, קיים אבחון נוירופסיכולוגי, שאינו מבוסס על אבחון ממוחשב ומטרתו לבדוק לקויות למידה על בסיס נוירולוגי, או בעיות קשב. אבחון זה מתבצע על ידי נוירופסיכולוגים ועשוי להתפרש על פני מספר פגישות. בנוסף, קיים אבחון ספציפי ללקויות למידה, שאינו תקף בחטיבת הביניים ובתיכון ומקובל להשתמש בו בעיקר במהלך בית הספר היסודי. מאבחני ליקויי למידה מתמחים בהכשרתם בתחומים שונים, ולכן לעתים שילוב בין סוגי האבחונים מאפשר קבלת תמונה רחבה ומעלה את הסיכויים להתאמת טיפול יעיל ונכון יותר. תוצאות האבחון מאפשרות מתן המלצות להתמודדות עם הקשיים, לצד פירוט הגישה המומלצת בלימוד, התנאים המומלצים ללמידה יעילה והמלצות לתנאי היבחנות. 


לחלק השני של הכתבה, המציג עצות להורים כיצד לתמוך בילדם בתהליך האבחון

לילד שלכם אובחנה בעיית קשב? כך תעברו את גיל ההתבגרות בשלום