מאת קרן יטיב.
שייך לקטגוריית בצפר, חברה

הדרך לגיבוש הזהות האישית בגיל הנעורים עוברת בהכרח דרך לחצים חברתיים. אילו תכונות אישיות יסייעו למתבגר להתמודד עמם בלי ליפול לבורות? מה עלינו לעשות אם הילד מחליט לחבור לקבוצה ה”לא נכונה”? ואיך כהורים אנחנו יכולים לעזור לילדנו להתגבר על הלחץ החברתי?

לחץ חברתי עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות האדם, כתוצאה מקונפליקט שנוצר בין שאיפתו לנהוג כרצונו לבין הדחף להתאים את עצמו לחברה מסביב לו. מכיוון שבני הנוער מושפעים יותר מקבוצת השווים שעמה הם מבלים את רוב זמנם מאשר מבני משפחתם, הלחץ החברתי תופס מקום מרכזי בגיל ההתבגרות. בשלב הזה, הילד מנסה לייצר לעצמו זהות אישית באמצעות שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים והחוקים ה”מקובלים” בה, ולכן הוא מהווה מטרה נוחה ללחצים חברתיים.

לחץ חברתי מופעל, על פי רוב, על ידי הילדים החזקים, בעלי הביטחון העצמי. מי שנכנע ללחץ הם בדרך כלל הילדים החלשים, בעלי דימוי עצמי נמוך, שהרצון החזק שלהם בשייכות גובר אצלם על שיקול הדעת. כהורים, כולנו מודעים לעניין ושואפים לכך שילדנו המתבגר לא ייכנע ללחצים חברתיים. אולם חשוב לתת את הדעת גם לבלבול שנוצר בקרב הורים רבים על רקע מקרי האלימות הרבים שפקדו אותנו לאחרונה. כולנו אמנם מעוניינים שהילד שלנו ירגיש מספיק בטוח כדי להציג את דעתו באופן נחרץ ולעמוד מאחורי הערכים שאליהם חונך, אך לא במחיר חייו כמובן. בקלות הבלתי נסבלת שבה מתרחשות דקירות למוות ומקרים של אונס קבוצתי – אנחנו רק מייחלים לכך שהוא יידע לברוח מזירת האימה בהקדם האפשרי. המסר שלנו חד משמעי: להתרחק מאלימות, לא להיגרר אליה וגם לא להתערב בהתנהגות שלילית שעלולה לסכן את חייו. יחד עם זאת לא היינו רוצים, כמובן, שילדנו יעמוד מהצד בזמן שנערים אחרים גורמים עוול נורא לאדם אחר (החל מנידוי חברתי וכלה בפגיעה פיזית), או יחשוש למהר לדווח לגורם אחראי עקב החשש לחייו. הבלבול הזה, שמעקר את ההורים מהיכולת להעביר מסרים ברורים, מועבר לילדים – והם עצמם לא תמיד יודעים מה לעשות.

חוסן נפשי וערך עצמי גבוה

הדוגמה הקלאסית לתוצאה של לחץ חברתי היא העישון, ובפרט בגיל הנעורים. בעניין הזה, רבים טוענים שצעיר המתחיל לעשן בשל רצונו להשתלב בחברה שבה זו הנורמה – סביר להניח שלא היה מעשן בתנאים אחרים. אולם חשוב להבין כי לחץ חברתי הוא לא בהכרח שלילי. כך למשל, תלמיד יכול לנסות להצטיין בלימודיו או להיות חבר בתנועת נוער מסוימת עקב לחץ מצד הסביבה שלו, הנחווית על ידו כמשמעותית.
אם כך, במה תלויה מידת יכולתו של המתבגר להתמודד בהצלחה עם לחץ חברתי שלילי?
מידה זו תלויה בעיקר בתחושותיו של הילד לגבי עצמו ולגבי מקומו בעולם. ככל שהוא יהיה בעל תחושת ערך עצמי חיובי ויוכל למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך, וככל שהוריו יחזקו את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית, כך תגבר המסוגלות שלו לעמוד בפני הלחץ החברתי ולא להיכנע לו. לעומת זאת, דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה, חוסר חלופות בקבוצת שווים והורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – כל אלה מגבירים את הסיכון שהנער יפעל לפי הציווי החברתי.
ואם הילד בוחר להסתובב עם הקבוצה ה”לא נכונה”?
במקרה כזה חשוב שננסה להבין מדוע הוא מעדיף קבוצה המשפיעה עליו לרעה, כלומר אילו צרכים היא מספקת עבורו. אם הוא סובל מדימוי עצמי נמוך, למשל, הוא עשוי להרגיש שהוא חייב להתקבל בכל קבוצה שמוכנה לקבלו – אף אם מדובר בקבוצה שלילית. במצבים כאלו חשוב שנקבל ייעוץ וסיוע מקצועי, כדי שנוכל לאתר את הסיבות לבחירות של הילד ולמצוא דרכים יעילות לעזור לו לעמוד בלחצי הקבוצה.

איך נעזור להם להתמודד עם לחץ חברתי?

  • הגדירו ציפיות: רוב המתבגרים מבלים זמן רב יותר עם חבריהם מאשר עם הוריהם, ולכן חשוב להגדיר ציפיות וחוקים ברורים להתנהגות. הנהיגו חוקים לגבי יציאות ובילויים עם חברים והגדירו מראש, לעצמכם ולמתבגר שלכם, את התוצאות לגבי אי עמידה בהסכמים שנקבעו.
  • הסבירו את הגבולות: הבהירו לילדכם בבהירות את הציפיות שלכם ממנו, והסבירו לו מדוע הצבתם גבול כלשהו. התייחסות כזו היא מכבדת (איננו דורשים שהמתבגר יפעל באופן מסוים “כי ככה אמרנו”) ומונעת אפשרות שהוא יטען שהוא לא ידע או לא ממש הבין כיצד עליו להתנהג.
  • אכפו את הכללים: היו מוכנים לשלם את המחיר שיידרש במקרים שבהם יופרו החוקים שקבעתם. הכוונה היא למחירים פיזיים ורגשיים כאחד. לדוגמה: אם הגדרתם שעת חזרה מסוימת והמתבגר לא עמד בה, היו מוכנים ללכת למקום הבילוי שלו ולהוציאו משם, ולהשלים עם העובדה שיהיה לכם ילד כועס מאוד בבית.
  • הכירו את החברים: בקשו מילדכם להזמין את חבריו אליכם הביתה, כדי שתוכלו לפגוש אותם, לשוחח עמם ולהתרשם מהם.
  • הפיקו רשימת קשר: הקפידו שיהיו לכם כל השמות והטלפונים של החברים של ילדכם. הבהירו למתבגר שלא תהססו לעשות בהם שימוש אם תצטרכו לאתר אותו.
  • שימו לב לשינויים: לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות באלכוהול, בסמים, היעדרויות מבית הספר, ועוד. שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדכם, בלבוש ובגישה – בייחוד אם אלה מלווים בהתנהגות חשאית.

  • הכותבת היא יועצת התפתחותית ומנחת הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בבית הספר  ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים

    איך נזהה שהילד חווה חרם או נידוי חברתי, ואיך נעזור לו?

    בין נזקי האלכוהול: השמנה

    סקס זו לא מילה גסה: כך מדברים על מין בפתיחות