מאת קרן יטיב.
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך


גם אם אתם מכירים את הילד שלכם כתלמיד שקדן, המצב עלול להשתנות עם עלייתו לחטיבת הביניים. פתאום הוא “שונא את בית ספר” ושיעורי הבית הופכים עבורו לסיוט. למה המוטיבציה ללמידה יורדת בגיל העשרה, ואיך נוכל לנצל את חופשת הפסח כדי לעורר אותה מחדש ולהציל את ציוני סוף השנה?


רון היה תלמיד שקדן וחרוץ, שאהב ללמוד ממש מהרגע הראשון. אמו מספרת כי הוא היה שב הביתה מבית הספר ומתיישב מיד כדי להכין את שיעורי הבית שלו. ברצון ובסבלנות רבים הוא נהג להכין אותם. אבל אי שם סביב כיתה ז’, התמונה החלה להשתנות. אמא של רון הבחינה בירידה דרסטית במוטיבציה שלו ללמוד, והדבר התבטא בעיקר בחוסר רצון להכין את השיעורים וללמוד למבחנים. כשהוא כבר היה לומד – הייתה זו למידה לא מעמיקה, כאילו הוא “עושה טובה” להוריו. המצב החדש יצר מתח גדול בבית, מכיוון שהאם החלה לחקור את בנה פעם אחר פעם לגבי שיעורי הבית והמבחנים, והפעילה עליו לחץ רב על מנת שיישב ללמוד. בתגובה, רון היה כועס וצועק ומרגיש כאילו כולם נגדו. כפועל יוצא מכל אלה, הציונים שלו הלכו והידרדרו.

הסיפור של רון הוא סיפורים של תלמידים רבים, שבשלב מסוים היחס שלהם כלפי הלימודים משתנה – לפעמים מקצה לקצה. המוטיבציה הולכת ויורדת, ועקב כך גם הציונים עוברים מהפך של ממש. לשלילה כמובן.
מוטיבציה היא למעשה מה שמניע את האדם לפעולה, בין אם המקור לה הוא חיצוני (באמצעות פרסים) ובין אם הוא פנימי (באמצעות תשוקה למשהו). בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בתפקיד המרכזי שיש למוטיבציה בהצלחת תלמידים בלימודים ובתהליכי הסתגלות אחרים – כמו רגשות כלפי למידה וכלפי בית הספר, התנהגות מפריעה בכיתה, התמודדות עם קושי וכישלון, ועוד.

3 סיבות לירידה במוטיבציה

הסיבות המרכזיות לירידה האופיינית במוטיבציה ללמידה, בייחוד בתחילת חטיבת הביניים:

  • מקובלות חברתית: מתבגרים מעניקים חשיבות גדולה מאוד לקבוצת השווים, כלומר לבני גילם ולתחום החברתי. קבוצת השווים מעניקה למתבגר תחושת שייכות והזדהות, הממלאת אותו בכוח רב. לכן, חשוב להם מאוד להיתפס על ידי החברה (בני גילם) באופן מסוים, והם נוהגים ליצור השוואות רבות בינם לבין קבוצת השווים. בגיל ההתבגרות, לימודים לא תמיד נתפסים כדבר אטרקטיבי במיוחד שמעניק למתבגר נקודות זכות במדד המקובלות החברתית, ועקב כך תלמידים רבים מאבדים את המוטיבציה ללמוד.
  • מרד בהורים: גיל ההתבגרות מאופיין גם במרד בהורים, לצד חוויית הריחוק מהם לטובת התקרבות לקבוצת השווים. המתבגר משתתף פחות באירועים משפחתיים ופעילויות משותפות, ובנוסף הוא גם מורד במוסכמות ובתכתיבים של ההורים. ומה יותר טוב מאשר למרוד דווקא במקום הכואב ביותר להורים – הלימודים? ככל שהורים רוצים שילדם המתבגר ישקיע בלימודים, כך עלולה המוטיבציה שלו ללמידה לרדת באופן דרסטי.
  • עומס מטלות או קשיים בלימודים: לעתים מקור הירידה במוטיבציה טבוע בלימודים עצמם. מתבגרים ובני נוער רבים מגלים, בעיקר במהלך הלימודים בחטיבת הביניים, שישנן מיומנויות שלא נדרשו מהם בבית הספר היסודי ואילו בחטיבה הם נדרשים להן. העובדה שבעבר הם היו תלמידים טובים לא מהווה עדות והוכחה ליכולות שלהם היום, כל שכן אם הם סובלים מקשיים שונים כמו בעיות קשב או לקויות למידה. מיומנויות חסרות עלולות להוביל לירידה ניכרת בציונים של המתבגר, ועקב כל להערות וגערות מצד המורים וההורים. במקרה כזה, יהיה למתבגר קשה מאוד לגייס מוטיבציה פנימית כדי להתמודד עם הכול. לכן הוא עלול לוותר, להיכנע ואף להצדיק את הנאמר עליו. זאת מכיוון שלתחושתו הוא אינו מסוגל לעמוד בציפיות של המבוגרים, גם אם לא באשמתו ולא מתוך בחירה.

עצות להגברת המוטיבציה

דרכים שבהן הורים ומורים יכולים לחזק את המוטיבציה הפנימית של הילדים בגילאי החטיבה:

  • דגש על החיובי: חשוב לחזק ולעודד תכונות חיוביות בילד, כמו יכולת הנעה עצמית (כאשר הילד דוחף עצמו לעשייה מתוך יוזמה אישית), נשיאה באחריות והתמודדות עמה. כמו כן, יש להביע תחושת סיפוק כשהילד מתגאה בעבודתו וחש שבע רצון לגביה, כשהוא מציב מטרות וחותר אליהן, וכשהוא מבקש עזרה בעת הצורך.
  • דיאלוג במקום מונולוג: הורים ומורים צריכים לאתר הזדמנויות לעידוד תקשורת עם הילד, שבמסגרתה הם יביעו את חיבתם והערכתם לילד ולמאמציו, ויתגאו בו בזמן שהוא נמצא בטווח שמיעה ולא צפון בחדרו. יש להקשיב לילד ולעודד אותו לשוחח עמנו, המבוגרים, בניגוד למצב שבו רק ההורה או המורה מדברים ומטיפים.
  • כבוד, בכל מחיר: יש להתנהג אל הנער בכבוד, גם כאשר הוא לא עומד בכל הציפיות שלנו. שימו לב: השתמשו במילים מכבדות, בלי קשר ליחס שלו אליכם (גם אם זה לפעמים קשה). עליו לדעת בביטחון שחיבתכם ואהבתכם הן נצחיות ובלתי מותנות.
    הערה: לחבב את המתבגר זו משימה לא פשוטה ולא מובנת מאליה, בשונה מלאהוב אותו. הורים אוהבים את ילדיהם בכל מחיר. אולם האם הם מחבבים אותם ואת תכונותיהם? את האנשים שהם צומחים להיות? ודאו עם עצמכם מפעם לפעם שאתם אכן מחבבים את המתבגר, ותנו לו להרגיש זאת.
  • הכרה במאמצים: הצלחה היא הגורם המניע הגדול ביותר. לכן, הורים ומורים צריכים להקפיד להכיר בהצלחותיו של המתבגר, אפילו הקטנות ביותר, ולתת לו משוב חיובי גם על החלטות טובות ומאמצים.
  • עידוד לערך עצמי גבוה: אחד התסכולים הגדולים של הורים הוא לראות את ילדם הכישרוני “מתבזבז” על פעילות שנתפסת בעיניהם כחסרת ערך. אך שימו לב: הניסיון מראה שאם הילד מפתח תחושת ערך גבוהה ומבוססת, הכישורים העומדים לרשותו ישרתו אותו בבוא העת – כאשר ישובו אליו כוחותיו והמנוע הפנימי, כלומר המוטיבציה, יפעל.
  • הדרכה והכוונה: דרבנו את ילדכם ותנו לו כיוון, גם אם בסופו של דבר הוא יפעל בדרך הפוכה. זכרו כי מטרתכם היא ליצור אצלו מוטיבציה פנימית לאורך זמן.
  • פרופורציות (וזיכרונות ילדות): נסו להיזכר בתקופת התבגרותכם. האם אתם אהבתם להכין שיעורי בית בגיל 13? האם לא העדפתם לעשות דברים אחרים? האם באמת הייתם חדורי מוטיבציה והתלהבות כשקיבלתם הרבה שיעורים? סביר להניח שהתשובה שלילית, ומכאן יהיה לכם קל יותר להבין את חוסר המוטיבציה של המתבגרים שלכם ולהסתכל על הסיטואציה משקפיים אוהדים יותר.


הכותבת היא יועצת התפתחותית ומנחת הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בבית הספר  ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים

הסוס עלול להיגמר גם רגע לפני הבגרויות

ההורה הוא המורה הפרטי הכי טוב של הילד

אגודת ניצן: ההתאמות לתלמידים לקויי למידה לא מיושמות במלואן