סוגי חרדות אצל מתבגרים

מלחמת ה-7 באוקטובר כפתה עלינו שגרת חירום והרבה אי וודאות. מבוגרים, בני נוער וילדים מוצאים עצמם מתמודדים עם אתגרים וחששות, ואין זה מפתיע שרבים חרדים מפני המצב, במיוחד בהתחשב בכך ששיגרת היומיום נפגעה, לרבות מערכת החינוך ששינתה את אופי פעילותה.

כולנו מקווים שהתקופה הזו תסתיים במהרה, כדי שנוכל להתאושש ולהחלים, אך בינתיים, לא מעט מתבגרים מתמודדים עם חרדה. הסיבות לכך ברורות – החשש הביטחוני והטראומה מההתקפה, החשש מפני הישנות המצב והאפשרות שאולי מכירים מישהו מהחטופים או מהנפגעים, יחד עם העדר פעילויות חברתיות ואי וודאות, ולכן חשוב במיוחד לזהות את סימני החרדה כשהם מופיעים ולתת עזרה לבני נוער שמתקשים להתמודד איתה.

במה שונה החרדה שחווים בני נוער?

חרדות אצל מתבגרים שונות מחרדות שחווים ילדים או מבוגרים. לילילדים צעירים יותר נוטים לחרדות מדברים חיצוניים, כמו חיות, חרקים, חושך, מפלצות מתחת למיטה או משהו רע שיקרה לאבא או לאמא. לעומתם, מבוגרים נוטלים באחריות רבה מאוד לכלכלת הבית, למשפחה – להורים, לילדים, לקרובים ועוד. אולם, בני נוער, נמצאים בשלב התפתחות קריטי, בו הם לומדים מיהם, מפתחים עצמאות ומגלים אחריות כלפי הסביבה, נוטים להיות מודאגים לגבי עצמם, לגבי הביצועים שלהם בבית הספר או במסגרות ספורט לדוגמה, הם חרדים מהאופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים, וכן מהשינויים הגופניים שהם חווים. 

יש מתבגרים שחוו חרדה לאורך שנים עוד לפני שהגיעו לגיל ההתבגרות. ההורים עשויים להיות מודעים לכך ואף לתת מענה טיפולי. אולם, במקרים מסוימים, ילדים לא מטופלים למרות החרדה שפוקדת אותם. חלקם מצליחים להתמודד איתה בהצלחה, ואילו אחרים מפתחים הפרעת חרדה מתמשכת, שעלולה להחמיר בגיל ההתבגרות, במיוחד בעקבות מצב בטחוני רעוע כמו זה שאנו חווים בימים אלו. חשוב להדגיש, שחרדה עלולה לצוץ שוב, גם אם טופלה בעבר. במקרים אחרים, היא עלולה לצוץ באופן פתאומי בעקבות טריגר, כמו חרדה בזמן אזעקות או פגיעה באדם קרוב.

ממה מתבגרים חרדים?

כפי שציינו קודם לכן, למתבגרים סוגי חרדות שונים. בימים כתיקונם עשויות להיות להם חרדות ביצוע בכל מה שקשור להישגים לימודיים ולספורט. לעיתים, החרדה מתבטאת בפרפקציוניזם או בצורך לעשות את המיטב בבית הספר, הרבה מעבר למוסר הלמידה הרצוי. ניתן לראות זאת סביב מבחנים ומטלות, וכן במאמצים להתקבל לתוכניות לימוד או יחידות ספציפיות במסגרת השירות הצבאי.

בני נוער מוטרדים גם מהאופן שבו הם נתפסים. כל נער ונערה יכולים להיות מודעים וערים באופן מסוים לאופן שבו הסביבה תופסת אותם. זה חלק טבעי מתהליך ההתבגרות, אבל אצל חלק מבני הנוער הדאגה הזו עשויה להיות מוגזמת ואף כפייתית, מה שעלול להוביל לחרדה מתמשכת.

שינויים פיזיים בגיל ההתבגרות הם מקור נוסף לדאגה שעשוי להטריד בני נוער בעוצמות שונות. התפתחות מוקדמת או מאוחרת, האצה בהתפתחות של המתבגר או שינויים בולטים כמו גביהה מואצת עלולים לגרום לו להרגיש שונה מהסובבים אותו ולהיראות גדול לגילו. למצבים אלו עלולה להיות השפעה די עמוקה על ההערכה העצמית של המתבגר עד לכדי פיתוח אובססיה באשר לפגמים פיזיים (אמיתיים או לא), ואף להוביל למצוקה גדולה שגוררת הפרעה לתפקוד היומיומי.

חרדה בימי מלחמה

אין ספק, ימי המלחמה הביאו עימם חששות, אי וודאות ואתגרים שנכפו על כולנו. עבור בני הנוער, החשש הביטחוני והקיומי יכולים להיות מכריעים, במיוחד נוכח האזעקות, האבות והדודים שמגויסים למילואים, רצף בלתי פוסק של מהדורות החדשות ועוד. 

חרדה בימי מלחמה או בימי שגרה היא עדיין חרדה, ולכן חשוב לזהות אותה כמה שיותר מוקדם ולהיות ערים לסימנים.

תסמיני חרדה בקרב בני נוער

תסמיני חרדה משתנים מאוד בין אנשים ובני נוער שונים. בני נוער טובים בלהסתיר את מחשבותיהם ורגשותיהם, אך באופן כללי, אלו הסימנים שצריכים להדליק נורות אדומות:

• פחדים ודאגות חוזרים ונשנים 
• נרגנות
• בעיות בריכוז
• תודעה עצמית קיצונית או רגישות לביקורת
• נסיגה מפעילות חברתית
• הימנעות ממצבים קשים או חדשים
• תלונות כרוניות על כאבי בטן או כאבי ראש
• ירידה בציונים או סירוב ללכת לבית הספר
• חיפוש תמידי אחר ביטחון ואישור מהסביבה
• בעיות שינה
• שימוש בחומרים

חרדה וסירוב ללכת לבית ספר

מכיוון שכל כך הרבה ממה שמתבגרים מתמקדים בו קשור לבית הספר, מתבגרים עשויים להתנגד לו, גם כאשר החרדה לא קשורה בו באופן ישיר, במיוחד בעתות משבר כמו תקופה ביטחונית מעורערת ולמידה מרחוק.

סירוב ללכת לבית הספר או להשתתפות בפעילויות למידה מרחוק לא מבטא בהכרח חשש מבית הספר עצמו, אך הוא מרמז על מקור חרדה כלשהו. בהתמודדות עם ילדים שמוצאים תירוצים תכופים או נמנעים מלהגיע לבית הספר או להשתתף בלמידה מרחוק, הפוקוס לא צריך להיות על ההחלטה ללכת לבית הספר או להשתתף בפעילות, אלא בסיבה שבגללה המתבגר מחליט להימנע מכך.

חרדה ושימוש בסמים ואלכוהול

בני נוער חרדים (כמו מבוגרים חרדים) עשויים להשתמש בסמים או באלכוהול כבריחה ודרך להתמודדות. אף על פי שהם עשויים לחשוב שזה מפחית את המתח והחרדה, ובמובן מסויים זה מקהה את התחושות שלהם בטווח הקצר, מבלי להתייחס להשלכות השליליות המוכרות שנובעות מהשימוש בהם, זהו מנגנון התמודדות גרוע בטווח הארוך, מכיוון שהחרדה נמשכת, אינה מטופלת, והמתבגר הופך להיות תלוי בחומרים הללו.

חרדה ודיכאון

חרדה נלווית פעמים רבות לדיכאון, בין היתר משום שהחרדה עלולה להיות מעיקה לאורך זמן ולהגביל את התפקוד של המתבגר, עד שהיא מתפתחת לדיכאון.

הצטברות של חרדה ודיכאון מחייבים התייחסות לשני המצבים הללו, שכן אלו שתי הפרעות נפרדות המתרחשות במקביל.בין סוגי חרדות שונות, הפרעת חרדה הקשורה עם דיכאון, לא בהכרח מתעוררת בעקבות טריגר ספציפי, אלא קשורה לדאגה מתמשכת ומוגזמת לגבי מגוון דברים יומיומיים. לפיכך, אזעקה בודדת לא תגרום לבעיה מסוג זה, אך מצב בטחוני מתמשך עלול לגרום לכך.

טיפול בחרדה

אחד הטיפולים היעילים ביותר בחרדה בקרב מתבגרים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בשילוב, במידת הצורך, עם תרופות נוגדות דיכאון. אולם, טיפול תרופתי הוא לא קו טיפול ראשון, במיוחד לא במקרים בהם החרדה טרם אובחנה כהפרעת חרדה ומצב מתמשך.

טיפול בחרדה עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט בשיטת CBT מלמד בני נוער חרדים אסטרטגיות לחשיבה שונה על חרדה ודרכי תגובה והתמודדות כשהיא מתרחשת. המטרה היא לבחון את אופן ההתמודדות עם החרדה כאשר היא מופיעה, ולא בהכרח בהימנעות ממנה או מהדברים שמעוררים אותה. על ידי שיפור יכולת ההתמודדות, החרדה פוחתת, ההתקפים מתמעטים ונחלשים ולאט לאט נעלמים. בשלב הבא, מגדילים את החשיפה לחפצים או פעילויות שעלולים להגביר את החרדה. טיפול מסוג זה מכונה “טיפול בחשיפה”, והוא יעיל לטיפול בחרדות מסוגים שונים, כמו חרדה חברתית לדוגמה.

תרופות נוגדות דיכאון, המכונות SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים), משולבות בטיפול, בעיקר במקרים בהם טיפול בהתקפי חרדות בשיטת CBT אינו מספיק.

כשמדובר בהתקפי חרדה אקוטיים, חשוב לתת טיפול מיידי. הנה 6 צעדים שניתן לעשות לטיפול:

1. לנשום נשימות עמוקות ואיטיות דרך הפה. לקחת אוויר במשך 4 שניות, לעצור את הנשימה למשך 7 שניות, ולנשוף את האוויר החוצה במשך 8 שניות.
2. להבין שלא נשקפת סכנה, ושזו רק תגובה של הגוף.
3. הליכה, ריצה קלה, מתיחות או ריקוד יכולים לסייע ולסמן לגוף שהוא אינו בסכנת חיים.
4. לזרום עם ההתקף, לחכות שה’גל’ יעבור. התקף חרדה יכול להיות כמו גל גדול. ברגע שהוא חולף, גם הגוף מתחיל להירגע. חשוב מאוד לא להילחץ מההתקף ולא להילחם בתחושות, אלא להיות מודעים להן ולתת להן לחלוף.
5. להשתמש בטכניקות להרפיית שרירים, כמו נשימות עמוקות, מדיטציה ודמיון מודרך.
6. תרגילי מיינדפולנס המכוונים להתמקדות ב’כאן ועכשיו’ ובסינון רעשי רקע יעילים גם כן.

 

אולי יעניין אתכם גם:

• “אני אוהבת את זה שאמא יודעת להרגיע אותי”
• יזמים צעירים: “הגיל שלי רק גרם לאנשים לתמוך בי יותר”
• סטראטאפיסטיות בכיתה ד’
• מה באמת בנות רוצות?