מהי חרדה? מה ההבדל בין הפרעת חרדה להתקף חרדה? כיצד החרדה מתבטאת בקרב מתבגרים? כיצד מאבחנים? ומה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה? לאור המצב, הכנו סדרת מאמרים שתעשה לכם סדר ותסייע לכם לאבחן האם המתבגר שלכם חווה חרדה, וכיצד ניתן לסייע לו.
חרדה היא חלק נורמלי מהחיים, והיא יכולה להשפיע על כל אחד. לפעמים, כאשר החרדה חוזרת ונשנית או שהיא מלווה את האדם לאורך זמן, היא נחשבת להפרעת חרדה. עם זאת, בעזרת טיפול ותמיכה מבני משפחה וחברים, ניתן להתמודד עמה.
החרדה עלולה להשפיע על הגוף ועל הנפש. בני נוער הסובלים מחרדה עשויים לחוש לעתים קרובות מתוחים, עצבניים או נסערים, ולדאוג לגבי מצב נתון בו הם נמצאים או מה שעלול לבוא לאחר מכן.
מעט חרדה מפעם לפעם היא נורמלית עבור בני נוער, חשוב לציין שבימי שגרה, מעט חרדה יכולה לעזור במוטיבציה בבית הספר, בספורט או בעבודה, ולדחוף את המתבגר לעשות מאמצים כדי לשפר את מצבו או להימנע ממצב לא רצוי, אבל אם רגשות החרדה לא נעלמים, הם עלולים להפריע לו להתרכז בבית הספר, למנוע ממנו להתרועע עם חברים ולהנות מהחיים.
בימי לחימה וכאשר המצב הביטחוני רעוע, טבעי שבני נוער יחושו חרדה. היעדר השגרה, הפחד על האנשים היקרים שאולי גרים בקו העימות או גויסו ללחימה, האזעקות, הצורך בשהייה ליד מרחב מוגן ועוד, כל אלו מערערים את בטחונם של המתבגרים, הילדים והמבוגרים כאחד, ולכן חשוב לתת תשומת לב לכל נער ונערה כדי לאבחן חרדות ובעיות רגשיות, אם ישנן.
אם רגשות החרדה לא נעלמים ונראים לא פרופורציונליים למצב, ייתכן שלמתבגר שלכם יש הפרעת חרדה. לא מדובר רק בלהרגיש חרדה בזמן אזעקות או חרדה מהסוג שמרגישים לפני מבחן חשוב, אלא במצב שבו פחדים ודאגות גורמים למצוקה ומפריעים למתבגר שלכם לעשות את הדברים שהוא רוצה, או צריך לעשות.
מהן סוגי החרדות שמאפיינות בני נוער?
לא לכל בני הנוער יהיו אותם תסמינים, ומגוון סוגי חרדות יכולות להשפיע באופן שונה על בני נוער שונים. חלק מהן יכולות להיות
- הפרעת חרדה חברתית – חרדה מתמשכת מסיטואציות חברתיות ואינטראקציה, המובילה לעיתים קרובות להימנעות ממצבים וממפגשים חברתיים.
- הפרעת חרדה כללית – דאגה וחרדה מוגזמת לגבי היבטים שונים של החיים, כולל בית ספר, משפחה ובעיות אישיות.
- חרדות ספציפיות – פחדים עזים ולא הגיוניים מחפצים או מצבים ספציפיים, כגון גבהים, עכבישים או טיסה.
- הפרעת פאניקה – אפיזודות פתאומיות ואינטנסיביות של פחד קיצוני ותסמינים גופניים, כגון דופק מהיר וקוצר נשימה.
- חרדת פרידה – מצוקה ופחד מכריעים שחווים בני נוער כשהם נפרדים מהמטפל העיקרי שלהם או מאדם אהוב.
- חרדה מפני אזעקות – לאור המצב, טבעי שבני נוער יחוו מתח רב. המצב הבטחוני, המלחמה, שינויים במסגרות ואזעקות שמתפשטות אל רחבי הארץ כולה יכולים להוות טריגרים להתקפי חרדה או לחרדה מתמשכת בשל פחד קיומי, פגיעה בתחושת הביטחון הכללית, חוסר שליטה במצב או דאגה למשפחה ולקרובים.
מהם התסמינים של חרדה אצל בני נוער?
תסמינים וסימנים של חרדות אצל מתבגרים ובני נוער יכולים להופיע במגוון דרכים. הנה העיקריות שבהן:
- המתבגר מרגיש נסער כל הזמן, מתוח או חסר מנוחה
- המתבגר רגיש לביקורת או שהוא מודע מאוד לעצמו
- המתבגר תמיד דואג מפני דברים שלא צפויים לקרות
- המתבגר נמנע ממצבים קשים או חדשים שגורמים לו לחרדה
- המתבגר מסתגר מפני הסביבה ונמנע מאינטראקציות
- המתבגר מתקשה להתרכז ולהתחיל או לסיים את הלימודים
- המתבגר מתקשה לישון
- המתבגר משנה את הרגלי אכילה – ממעט או מרבה לאכול, פונה לאכילה רגשית וכדומה
לצד כל הסימנים האלו, עשויים להופיע גם סימנים ותחושות ברובד הפיזי והביולוגי, ביניהם דופק מואץ, סחרחורות, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת “פרפרים” בבטן, כאבי ראש וכאבים, בעיקר בצוואר, בכתפיים ובגב.
מה ההבדל בין הפרעת חרדה להתקף חרדה?
הפרעת חרדה היא מצב כרוני ארוך טווח המאופיין בדאגה, פחד או חרדה מוגזמת ומתמשכת לגבי היבטים שונים של החיים או מצבים ספציפיים. הפרעות חרדה נמשכות תקופה ממושכת, לרוב שישה חודשים או יותר, ויכולות לבוא לפרקים או להימשך תקופה ממושכת.
התסמינים של הפרעת חרדה מגוונים. הפרעות חרדה יכולות להתבטא בדרכים שונות, כמו הפרעת חרדה כללית, הפרעת חרדה חברתית, פוביות ספציפיות ועוד. למצבים אלו יש טריגרים ותסמינים שונים, אך כולם קשורים לחרדה או פחד מוגזם. באופן כללי, הפרעת חרדה מתמשכת מפריעה לחיי היומיום. היא יכולה לשבש באופן משמעותי את חיי היומיום של האדם, ולהשפיע על מערכות היחסים, העבודה והרווחה הכללית שלו.
לעומת זאת, התקפי חרדה הם אפיזודות בודדות ואינטנסיביות של פחד או אי נוחות קיצוניים, שלעתים קרובות מתרחשות בפתאומיות ומגיעות לשיא תוך מספר דקות. התקפי חרדה הם קצרי מועד, ובדרך כלל נמשכים בין 5 ל- 20 דקות, אם כי הם יכולים להרגיש ארוכים יותר לאדם שחווה אותם. פעמים רבות התקף חרדה מגיע לאחר שהאדם חווה חרדה מתמשכת.
לעומת הפרעת חרדה, בהתקף חרדה נראה תסמינים פיזיים ופסיכולוגיים דרמטיים, שעשויים לכלול קצב לב מהיר מאוד, קוצר נשימה, הזעה, רעד ותחושת אבדון מתקרב.
בעוד שהתקף חרדה בודד יכול להתרחש עקב מתח או טריגר ספציפי, כמו התקפי חרדה בזמן מלחמה, הפרעת חרדה היא מצב שבו עשויים לחוות התקפי חרדה חוזרים ובלתי צפויים, הגורמים למצוקה נוספת ולדאגה מפני התקפים עתידיים.
למעשה, ההבדל העיקרי הוא שהפרעות חרדה כוללות חרדה מוגזמת מתמשכת וארוכת טווח, בעוד שהתקף חרדה הוא אפיזודה פתאומית, אינטנסיבית של פחד או אי נוחות קיצוניים, קצרת מועד יחסית. התקפי חרדה יכולים להיות סימפטום של הפרעת חרדה, אך לא כל הפרעות החרדה כרוכות בהתקפי חרדה.
מתי בני נוער צריכים לפנות לרופא?
הפרעות חרדה מתחילות בעיקר בשנות העשרה. אם הן לא מטופלות בזמן, להפרעות חרדה יכולות להיות השפעות ארוכות טווח שיכולות להימשך גם בבגרות.
אם תסמיני החרדה של המתבגר שלכם משפיעים על חיי היומיום שלו, מומלץ לפנות תחילה לרופא המשפחה. בכל עת חשוב לבחון את מצבו של המתבגר ולוודא שהוא אינו מזיק לעצמו ושאין לו מחשבות אובדניות. ניתן לסייע באמצעות שיחות עם בני משפחה, אנשי מקצוע מתחום הפסיכותרפיה או דרך שירות טלפוני חינמי לתמיכה נפשית שמעניקה עמותת ער”ן (עזרה תמיכה נפשית אנונימית), גם לבני נוער.
כיצד מאבחנים חרדה אצל בני נוער?
על מנת לאבחן האם המתבגר שלכם סובל מחרדה, הרופא או הגורם המטפל עשוי לשאול על התסמינים והסימנים שמופיעים בקרב המתבגר, וכיצד תסמינים אלו משפיעים על חיי היומיום שלו. הרופא עשוי גם לבצע בדיקה גופנית על מנת לשלול בעיות נוספות.
במידת הצורך, הרופא עשוי להפנות את המתבגר שלכם לטיפול אצל פסיכותרפיסט, פסיכולוג או פסיכיאטר.
כיצד מטפלים בחרדה אצל בני נוער?
על ידי שיחה עם איש מקצוע בתחום הבריאות ניתן להכין תוכנית טיפול שתתאים למצב הספציפי של המתבגר שלכם. כאמור לעיל, אנשים המעורבים בטיפול שלו עשויים לכלול את רופא המשפחה, מטפל מתחום בריאות הנפש וכן מטפלים מעולמות הרפואה המשלימה.
אפשרויות הטיפול בהפרעות חרדה אצל בני נוער כוללות לעיתים קרובות טיפול משפחתי או טיפול בחרדות עם פסיכולוג בסגנון CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). לעיתים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי תחת מעקב מומחה לבריאות הנפש בקרב מתבגרים.
מה עוד ניתן לעשות?
לעיתים קרובות, שמירה על אורח חיים בריא ושגרה יכולים לסייע לבני נוער להתמודד עם חרדה באופן יעיל. מומלץ לשלב פעילות גופנית, וכן אכילה מסודרת ועשירה ברכיבי מזון איכותיים (חלבונים בריאים, פחמימות מורכבות, פירות, ירקות וסיבים). כמו כן, מומלץ להפחית את צריכת הקפאין, להימנע מעישון או צריכת אלכוהול, שעלולים להחמיר את החרדה, לישון מספיק, לעשות תרגילי נשימה, להתנסות בתרגילים להפחתת רמות הלחץ, כמו מיינדפולנס, מדיטציה או הרפיה, וכמובן, להתמודד עם כל בעיה שגורמת לחרדה בקרב המתבגר.
טכניקת נשימה שיכולה לסייע ומומלץ לתרגל באופן יומיומי או בעת התקף חרדה:
- שואפים אוויר מהאף במשך 4 שניות
- עוצרים את הנשימה למשך 7 שניות
- נושפים את האוויר מהפה במשך 8 שניות
מומלץ לתרגל את תרגילי הנשימה וההרפיה עם מוזיקה מרגיעה, וכן באווירה נעימה וסטרילית מהפרעות ככל שניתן.
אולי יעניין אתכם גם:
