אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני מתבגרים הוא הצורך למצוא את מקומם בחברה ולהרגיש שייכים. זהו תהליך של סוציאליזציה, שכרוך בהשתלבות שלהם בחברה, ובדרך כלל מתרחש במקביל לחיפוש זהות אישית. למעשה, תהליך החברות והחיפוש אחר הזהות האישית קשורים זה בזה ותלויים זה בזה, ולא אחת עלולים לעורר בעיות חברתיות אצל ילדים ומתבגרים.
סוציאליזציה מעצימה את תחושת הזהות האישית, ופיתוח
הזהות האישית מסייעת למתבגרים להתמודד עם הציפיות והסטנדרטים של החברה. לחברה בכללותה, וכן להורים ולמשפחה המורחבת יש ציפיות לגבי מתבגרים, המבוססות על ההנחה שיוכלו להיות מסוגלים לתפקד בצורה מיטבית כאנשים בוגרים. ציפיות אלו משולבות עם שינויים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שמתרחשים במהלך גיל ההתבגרות, ומאתגרים את המתבגרים לבצע שינויים בהרגלים החברתיים.
בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
אפשר לומר שגיל ההתבגרות חל מגיל 10 ועד תום התיכון, ואפילו עד אחרי הצבא, סביב גילאי 18-20. במהלך השנים הללו מתבגרים עוברים שינויים הורמונליים בקצב מוגבר ותכוף, ואם נוסיף לכך את תהליך החברות והחיפוש אחר הזהות האישית, אפשר להבין מדוע בעיות חברתיות אצל ילדים בגיל ההתבגרות הן דבר שכיח, במיוחד בקרב ילדים שמרגישים שונים ביחס לסביבה בשל מראה, התנהגות ועוד.
לא נדיר לשמוע על מקרים בהם החברה מרחיקה או מבדילה מתבגרים, וגורמת להם להרגיש שאינם טובים מספיק, מה שעלול להערים קשיים נוספים ולגרום לתחושת ניכור ובדידות עצומה. במקרים חמורים, בני נוער עלולים לחוות בריונות, הצקות, עלבונות, שיימינג ברשתות החברתיות, ואף חרם חברתי בבית הספר, התאכזרות והתעללות, שעלולים להוות סכנה ממשית לגופם ולנפשם.
בעיות חברתיות – גורמים
בעיות חברתיות יכולות לנבוע מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן לשים את האצבע על גורם ספציפי ויחיד. פעמים רבות מדובר בשילוב של מספר גורמים, שהשילוב ביניהם מעמיס קשיים על המתבגרים. באופן כללי, ניתן לחלק את הגורמים הללו ל- 2:
גורמים אישיים – אלו כוללים מגוון גורמים הקשורים למתבגרים עצמם, ביניהם ביישנות, חוסר בטחון עצמי, חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך, דימוי גוף נמוך, בעיות התנהגות, חוסר ערך עצמי, פחד מדחייה, העדר מיומנות חברתית אצל ילדים, קשיי תקשורת ושפה, קשיים ביכולת להתבטא מבחינה רגשית, מתח מתמשך, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה ועוד.
גורמים סביבתיים – אלו כוללים מגוון גורמים שקשורים לסביבה של המתבגרים, ביניהם קשיי תקשורת בתא המשפחתי, נוקשות מצד ההורים או האחים הגדולים, מסגרות חינוך שאינן מתאימות למתבגר/ת, העדר הקשבה, תמיכה והכלה, בעיות בבית, סביבה שאינה מקבלת את הפרט מכל סיבה שהיא, לרבות חרם חברתי אצל ילדים, ועוד.
זה המקום לציין, שלא מעט מתבגרים שחווים בעיות חברתיות מתקשים לקרוא מצבים חברתיים, וחסרה להם היכולת להסתגל למצבים חברתיים שונים באופן טבעי. מצב זה מאפיין לא מעט ילדים ומתבגרים שמאובחנים עם תסמונת אספרגר, אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית, המתאפיינת בתפקודים גבוהים בתחומים ספציפיים, אך בקשיים ספציפיים הקשורים לאינטראקציה חברתית ותקשורת לא מילולית.
זיהוי בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
מתבגרים לא נוטים לשתף בקלות בעיות חברתיות שהם חווים. חלקם מתביישים, אחרים חוששים שמה יאשימו אותם במצבם ויש שרוצים לפתור את הבעיות בעצמם או שלא להטריד את הסביבה בבעיותיהם.
למרות שהם עשויים לשמור על כך בסוד, ערנות מצד הסביבה חיונית על מנת לזהות סימנים לכך שמשהו אינו כשורה ושהמתבגרים חווים בעיות חברתיות. אלו יכולים להיות:
- המתבגר/ת נמנע מסיטואציות חברתיות, כולל מפגשים עם חברים ואירועים חברתיים.
- הצוות החינוכי מדווח על בעיות התנהגות בבית הספר.
- הנער/ה מתבודד במכוון, בבית הספר ובסביבה הביתית.
- המתבגר/ת ממעט דיבור, בשיחה ובקשר עין.
- המתבגר/ת מפתח התנהגות כנועה, מרצה ומתחשבת יתר על המידה.
- המתבגר/ת מפתח תלותיות רבה בהורים.
- ניכרים עצבות, ירידה בתיאבון ובעיות שינה לאורך זמן.
להכות בברזל כשהוא חם
לאורך חייהם, ילדים ובני נוער עלולים לחוות בעיות חברתיות שונות. זה דבר טבעי וחלק בלתי נפרד מתהליך רכישת מיומנות חברתית אצל ילדים מגיל צעיר. עם זאת, בעיות חברתיות עלולות להיות מצב מתמשך, וככל שמתעלמים ממנו, הוא עלול להחמיר, כמו גם ההשפעה שלו על המתבגר. לא אחת, בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות מותירות טראומות וצלקות נפשיות שמצריכות התאוששות והחלמה לא פשוטים.
בין אם מדובר בתחושת בדידות או בחוסר יכולת לחבור לקבוצת אנשים בשל העדר מיומנות חברתית אצל ילדים ובני נוער, לאורך זמן, בעיות חברתיות עלולות לפגוע בהתפתחות, בביטחון העצמי, ואף ביכולתו של הפרט לתפקד בכל תחום בחייו.
במקרים קיצוניים, בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות עלולות להוביל לפגיעה עצמית ולפיתוח נטיות אובדניות.
מה עושים?
בעיות חברתיות הן לא גזירה משמיים, ובכל שלב יש מה לעשות. הדבר הכי חשוב הוא לא להתעלם מהבעיה. יחד עם תרגול מיומנות חברתית אצל ילדים ומתבגרים ועבודה על שיפור היכולת לעבד ולבטא רגשות כלפי הסביבה, אפשר להגיע לתוצאות נפלאות ולראות שיפור משמעותי במצבם החברתי של המתבגרים ובשינויים שנגזרים מכך בכל רובד בחייהם.
במקרים בהם המתבגר/ת מתקשים ליצור קשר ראשוני עם הסביבה, חשוב לחשוף אותם בהדרגה לסיטואציות חברתיות ולשים לב לאתגרים שעמם הם מתמודדים. זיהוי נקודות החולשה כמו קושי להציג את עצמם או הבנה של מחווה מסוימת יכולים לתת את הפתח לתיווך והדרכה. חשוב לזכור ששיפור המיומנויות הללו מצריך תרגול והרבה סבלנות, מצד המתבגרים, אך לא פחות, גם מהסביבה.
חשיפה של מתבגרים לחברה שבה ימצאו תחומי עניין משותפים יכולה לסייע. אפשר לצרף את המתבגר/ת לחוג או קבוצת ספורט סדנה או קורס שמעניינים אותם. רוב הסיכויים, שדווקא שם, יוכלו למצוא חברים בקלות רבה יותר, ואף יוכלו לבטא את יכולותיהם בצורה מיטבית שתתרום לתחושת המסוגלות והערך העצמי שלהם, ואף לביטחון העצמי שלהם.
בעידן הדיגיטלי אפשר ללמוד מגוון מיומנויות דרך קורסים והכשרות אונליין. בין אם זה באמצעות הדרכה אישית או למידה עצמית, כדאי לאתר אנשי מקצוע מוסמכים ומנוסים, שיכולים להדריך מתבגרים כיצד להציג את עצמם, איך לפתח שיחת חולין ועוד, וכך לרכוש כלים נוספים שישפרו את המיומנויות שלהם, אם יהיו אמיצים מספיק לתרגל אותם בחברה, מה שמחזיר אותנו לחשיבות החשיפה שהזכרנו קודם לכן.
בכל מקרה, חשוב תמיד לתמוך בילד, לעודד אותו ולפרגן לו על כל מאמץ, בין שהוא צלח או שלא. מתבגרים שיודעים שיש להם כתף תומכת ואוזן קשבת מנסים יותר, ולמי שמנסה, יש גם יותר סיכויים להצליח.
פרט לכך, ניתן להיעזר באנשי מקצוע שמתמחים בעבודה עם מתבגרים. קלינאות תקשורת, פסיכותרפיה, NLP ודמיון מודרך הם רק חלק מהדרכים באמצעותן ניתן לסייע למתבגרים לרכוש מיומנויות חדשות, לתרגל אותן, וכן לפתור מגוון רחב של קשיים ובעיות, בכללותם בעיות חברתיות אצל ילדים ובני נוער.
