לאורך ההיסטוריה דורות של נשים למדו לחשוב שמחשבים זה לא תחום עבור בנות. תוכנית אליסקוד פועלת על מנת לתקן את העוול הזה, ולהוביל את הצעירות של היום להיות בראש הטכנולוגיה של העתיד
מחקרים מוכיחים כי חשיפה לתחום המחשבים בגיל צעיר מאפשרת לילדות הורדת חסמים ומניעת פחד ורתיעה מתחום המחשבים, הנחשב בתרבות כ”גברי” יותר. פעמים רבות מערכת החינוך מסלילה את הילדות והנערות לכיוון של מקצועות המוגדרים “נשיים” יותר, ואינה מאפשרת לבנות חשיפה רחבה לנושאים המדעיים והטכנולוגיים. כיום, תלמידות שכן בחורות ללמוד את תחום המחשבים, לומדות בהצלחה רבה את החומר הלימודי, אך לא חוקרות אותו מעבר. בנוסף, מאפיינים אישיים של גיל ההתבגרות, מורידים את הביטחון העצמי של הבנות בדיוק בגילאים בהם הן נדרשות לבחור מגמת לימוד בחטיבה ובתיכון, ולכן היעדר חשיפה בגיל צעיר תמנע מהן לבחור במקצוע טכנולוגי – מדעי, הנתפס בעיני המתבגרת כמאיים.
מכיתה ד’ ועד בכלל
תוכנית אליסקוד למנהיגות טכנולוגית לילדות ונערות נלחמת בדיוק בתפיסה הזו. היא מכשירה לתחום התוכנה ילדות צעירות החל מכיתה ד’, מטרה לפתח בהן את היצירתיות, מסוגלות טכנולוגית, יכולות אנליטיות ואלגוריתמיקה, לצד פיתוח אישי וכישורי מנהיגות. המדריכות בתוכנית הן נערות מכיתות י’ ומעלה, אשר מהוות דוגמה אישית ומודל לחיקוי לחניכות הצעירות ומבצעות את ההדרכה כחלק מהמעורבות החברתית שלהן. המדריכות הן מד”ציות (מדריכות צעירות) טכנולוגיות, הרוכשות מיומנויות הדרכה מתקדמות וידע טכנולוגי, אשר מסייעים להן באופן אישי הן בלימודיהן בתיכון והן במיונים לצה”ל.
מדובר על מסלול מעגלי מדהים, במסגרתו החניכות הצעירות (כיתות ד’ – ה’) לומדות שפות תיכנות בשנתיים הראשונות, ובהמשך עוברות למסלול לימודי ארבע שנתי המכשיר אותן לתפקיד של מהנדסות מתחילות, במסגרתו הן מקבלות תעודת הסמכה מקצועית מאוניברסיטת הרווארד ומתחילות לעבוד על פרויקטים בחממת הסטארטאפים. במקביל, בכיתה י’, הן הופכות למדריכות טכנולוגיות (מד”ציות טכנולוגיות) ומדריכות את חניכות הלימודים במסגרת מעורבות חברתית.
מעבר לידע המקצועי הנלמד, אליסקוד, מייצרת קהילה מקצועית בתחום התוכנה והייזמות, תוך פיתוח וליטוש היכולות האישיות של המשתתפות, כגון: הצגה מול קהל, עבודת צוות, יכולות הדרכה וניהול. החניכות בתוכנית משתתפות בהצלחה רבה במגוון תחרויות טכנולוגיות בינלאומיות, משתתפות בהאקתונים מקצועיים, מבקרות בחברות הייטק, ונחשפות לפעילויות מקצועיות בחברות סטארטאפ.
התוכנית התחילה לפעול במספר ערים (ראשון לציון, חולון, גבעתיים, אשדוד), כאשר בזכות הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת, הורחבה הפעילות לאזורים מגוונים בארץ כגון חיפה בצפון ואשקלון בדרום. בימים אלו, הפעילות מתרחבת לערים נוספות בארץ, ובהן רחובות, מועצה אזורית דרום השרון, עמק חפר וקריית מלאכי. אנו מאמינות כי המוטיבציה והרצון האישי הם המפתח להצלחה של כל חניכה וכל מדריכה בתוכנית. לכן, כל חניכה שמעוניינת ורוצה, יכולה להתקבל לתוכנית. עם זאת, כדי להדריך בתוכנית, המדריכה נדרשת להיות בעלת זיקה טכנולוגית ולכן חשוב שתהיה בעלת ידע ראלי ממגמה מדעית ו/או מגמה טכנולוגית.
אין כניסה לבנות?
היוזמה התחילה לפני כחמש שנים, כאשר אנסטסיה אוצ’קובסקי, מהנדסת תוכנה, חיפשה עבור בתה בת ה-10 חוג מחשבים. בכל החוגים היו רק בנים, ובנים בגילאי חטיבה ומעלה. כתוצאה מכך, פתחה אנסטסיה חוג ביתי לחמש ילדות, ועד סוף השנה כבר היה ביקוש אדיר של כמאה ילדות נוספות. כתוצאה מכך, ייסדה אנסטסיה את עמותת אליסקוד, וכיום יש לנו מעל ל-300 ילדות ונערות בקהילה. אני הצטרפתי למיזם לפני שנתיים. כמומחית לגיוס מלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון) לתחום הטכנולוגיה. הייתי עדה לנערות מדהימות בעלות יכולות בינאישיות גבוהות, שלצערי הרב לא התקבלו לתפקידים הטכנולוגיים בתחום התוכנה והסייבר עקב מחסור בידע טכנולוגי. עוד במהלך שירותי הצבאי זיהיתי כי נדרש לחשוף את הבנות בגילאים צעירים לתחום זה, ולכן החיבור ביני לבין התפיסה והערכים של אליסקוד, היה מידי.
המטרה שלנו היא לאפשר לכל ילדה ונערה למצות את הפוטנציאל האישי שלה ולהיחשף בצורה מיטבית, כיפית ומהנה לתחום הטכנולוגי, ולאפשר לה להתקדם בתחום. בטווח הארוך השאיפה שלנו בעוד כעשור לשנות את פני העולם התעסוקתי, כך שיהיה שוויון בין נשים וגברים בתחום הטכנולוגי, שנשים יתקבלו לתפקידים בליבת העשייה בצבא, יהפכו למפקדות טכנולוגיות ובהמשך יהפכו למהנדסות ומנהלות מקצועיות מובילות בתעשיית ההייטק.
בטווח הקצר אנו שואפות כי החניכות בתוכנית ההסמכה יעבדו בחופשים בחברות הייטק וסטאראטפ ויצברו ניסיון מקצועי רלוונטי בכדי שיוכלו בעתיד להשתלב בחברות אלו במקביל ללימודיהן בתיכון. יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם חממת הסטארטאפים ראשון סטארטאפ, בה חניכות תוכנית ההסמכה (כיתות ט’ ומעלה) משתלבות בהצלחה רבה.
הצלחה בינלאומית
החניכות שלנו משתתפות במגוון תחרויות בינלאומיות וגורפות פרסים. השנה במסגרת תחרות IKCC זכו שלוש חניכות במקום הראשון, מתוך 650 משתתפים מכ-35 מדינות. בשנה שעברה, במסגרת תחרות Coolest Project, שתי חניכות זכו במקום ראשון, והשנה החניכות מתחילות להיערך בכדי להשתתף גם בתחרות זו. לפני כשנה וחצי, 4 חניכות יצאו למשלחת לאירלנד במטרה להרצות בכנס, שיועד לקהל יעד של מורים, ועסק בנושא הנגשת הדרך הנכונה ביותר ללמד סקראץ’ (שפת תיכנות) בקרב ילדים ובני נוער. ההרצאה של החניכות שלנו היתה מרתקת והאולם היה מלא מפה לפה. בנוסף, בכל חג חנוכה מתקיים ההאקתון המסורתי שלנו. השנה הוא התקיים לראשונה בזום ונמשך שלושה ימים, בנושא משחוק בלמידה. לקחו בו חלק 23 צוותים של ילדות ונערות מהתוכנית, והשופטות היו מהנדסות תוכנה מחברת מוטורלה. הפרויקטים המקצועיים שהבנות יצרו, הפתיעו לטובה את השופטות, אשר נפעמו מהיכולות המקצועיות של החניכות ומההבנה המקצועית שלהן, מעבודת הצוות הטובה ומהיכולת היזמית שלהן.
אנחנו תמיד חולמות על העתיד. אני מאמינה שהתוכנית תהיה במתכונת של פריסה ארצית עם שלוחות עולמיות, כאשר בוגרות התוכנית ישולבו בתפקידי מפתח טכונולוגיים בליבת העשייה בצה”ל ובתעשיה, כולל בתפקידי ניהול בכירים.
“כולם רוצים לראות את הפרויקטים שאני מכינה”
ענבל דגן, בת 11.5 מכפר ויתקין, אוהבת בשעות הפנאי לרקוד, לתכנת ולהשתתף בתחרויות. לאחרונה השתתפה ענבל בתחרות בינלאומית CODEAVOUR2020 בנושא בינה מלאכותית (AI).
איך שמעת על אליסקוד?
“אמא שלי ראתה כתבה בעיתון וספרה לי. אני התעניינתי בסקראץ’ עוד קודם לכן, כך שמיד אמרתי לה שאני רוצה. בגלל שכבר היה לי ידע רב בסקראץ’, הצטרפתי מיד לשנה השנייה. נחשפתי לסקראץ’ לראשונה בבית הספר במסגרת אירועי שעת הקוד בכיתה ב'”.
מה גרם לך להצטרף?
“אבא שלי עובד כמתכנת בפייתון, וראיתי בבית קודים מסובכים ומעניינים, גם אחותי לומדת מחשבים, והתחום הזה נראה לי מגניב ומעניין וראיתי שאפשר לעשות תוצרים מאד יפים. קראתי על אליסקוד ובתור ילדה שאוהבת אתגרים, מיד התחברתי לנושא. פחדתי שקבוצת הלימוד תהיה גדולה מדי ולא אקבל יחס אישי, אבל באליסקוד מדובר על לימוד בקבוצה קטנה של חמש בנות בלבד ויש פה יחס אישי מאוד”.
איך התגובות של הסביבה?
“המשפחה המצומצמת, שתי אחיותיי, רוצות להצטרף לאליסקוד ומאד אוהבות את התוצרים שאני מכינה. ספרתי לחברות שלי בכיתה במסגרת ‘במה אישית’ והן ממש התלהבו ואפילו אחת רוצה שאני אתחיל ללמד אותה. כל המשפחה הרחבה שלנו מתעניינת בנושא התכנות ומבקשים לראות את הפרויקטים שאני מכינה, כולל בת דודה שלי, שהיא בת 25, ואנחנו מראות אחת לשנייה את הפרויקטים שעשינו, ובני הדודים הקטנים שלי רוצים לשחק בכל הפרויקטים שעשיתי, כולל בפרויקט האחרון שהוגש לתחרות”.
מה את אוהבת בפרויקט במיוחד?
“אני מאוד אוהבת את התחרויות, אני מתכוונת להשתתף בעוד תחרויות. אני ילדה מאד עסוקה אבל כיף לי מאוד להמשיך ולתכנת את הפרויקטים. בנוסף, אני מאד אוהבת את היחס האישי באליסקוד ואת העזרה שאני מקבלת מהמדריכה שלי, ואת מפגשי הקהילה של כל החניכות”.
האם את רואה את עצמך ממשיכה בכיוון הזה גם כבוגרת?
“אני רוצה להמשיך באליסקוד בתור חניכה, אבל אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. בכל מקרה, אני מאמינה שארצה להמשיך ולעסוק בתכנות”.
“אני שואפת לחולל שינוי עבור דור העתיד”
עדי מושקוביץ, בת 17, מתגוררת ברמת גן, לומדת בכיתה י”ב בתיכון קלעי במגמת סייבר, מדעי המחשב ופיזיקה, ומדריכה שנה שניה באליסקוד. בשעות הפנאי אוהבת לתכנת, לנגן על גיטרה, לצלם ולצייר.
איך שמעת על הפרויקט?
“הגיעו לביה”ס נציגות מתוכנית אליסקוד כדי לחשוף את הבנות הלומדות במגמת מחשבים לתוכנית שמתקיימת אצלנו בביה”ס, אבל שכחו להזמין אותי ואת חברה שלי למפגש. במקרה מצאתי פלייר של התוכנית בבית הספר, ומיד נדלקתי על הרעיון. נסעתי ביחד עם אמא שלי לחברת פייסבוק, למפגש הסבר מעמיק על תוכנית אליסקוד, והתרשמתי מאד הן מהרמה המקצועית של התוכנית והן מהרעיון של להדריך את החניכות הצעירות בתוכנית”.
מה גרם לך להצטרף?
“בתור נערה בתיכון חוויתי המון פעמים את החוויה של להיות הבת היחידה או בין היחידות במסגרת שרוב המשתתפים בה הם בנים. למשל: במגמה שלי (מגמת סייבר) אנחנו 3 בנות בלבד מתוך 20 תלמידים. כמישהי שיודעת כמה קשה להיות במצב הזה ושגם בעתיד המצב לא צפוי להיות שונה, אני שואפת לחולל שינוי עבור דור העתיד. אני רוצה להדריך קבוצה של בנות צעירות ולגרום להן לאהוב את התחום הטכנולוגי. לתת להן נקודת פתיחה טובה כדי שכאשר הן יגיעו לחטיבה או לתיכון הן לא יחששו לבחור במגמות טכנולוגיות ולא יחששו להיות עם בנים ‘שתמיד יודעים הכול'”.
האם תמיד התעניינת בטכנולוגיה?
“האמת שלא. עד שהגעתי לתיכון לא ידעתי להפעיל מחשב חוץ מלפתוח קובץ word. אבל בתיכון הכל השתנה כשבחרתי ללכת למגמת מחשבים וסייבר למרות חוסר הידע שלי בתחום זה. מאז נחשפתי לכל התחום, אני מבינה הרבה יותר בנושא מחשבים ומוצאת בו עניין רב. כמובן שמאז שאני באליסקוד הידע שלי במחשבים רק גדל ואיתו גם גדל הניסיון שלי בהעברת הידע ונושאים שקשורים לתכנות לנערות”.
איך התגובות של הסביבה?
“הסביבה שלי מאד תומכת ברעיון של אליסקוד. הם יודעים כמה זה חשוב לי, עד כמה אני אוהבת את תחום התכנות ובמקביל עד כמה אני אוהבת להדריך ולהעביר את האהבה שלי לתחום לנערות שיגדלו לתוכו. הסביבה מביעה התעניינות רבה בנושא. מסתבר שלא בכל מקום יודעים על פעילותה של אליסקוד ולא פעם אני מוצאת את עצמי מספרת לחברים ולמכרים על פעילותה של אליסקוד ונתקלת בתגובות של התעניינות בנושא”.
האם את רואה את עצמך ממשיכה בכיוון הזה גם כבוגרת?
“אין לי ספק שאני אמשיך בכיוון הזה גם בעתיד. אשמח ללמוד את תחום מדעי המחשב באוניברסיטה ואני מקווה לעסוק בתחום התכנות גם בעתיד. לפני שהייתי באליסקוד רציתי להמשיך בכיוון הטכנולוגי בעתיד אבל לא הייתי בטוחה שזה באמת משהו אפשרי. הגעתי למגמת מחשבים כשאין לי עזרה בבית בנושא (כי אף אחד לא בקיא בתחום התכנות) ולכן המשימה הייתה מאד קשה ולפעמים נראתה אף בלתי אפשרית. מאז שאני באליסקוד אני מקבלת המון תמיכה וסיוע ומעניקה אותם גם לנערות אחרות. בנוסף, אני יודעת שאתגרים הם חלק מהמסע של החיים וגם אם לפעמים זה לא נראה כך, אני (בדומה לכל המדריכות או החניכות האחרות) יכולה לעשות כל דבר שארצה בעתיד כל עוד אאמין בעצמי ואשקיע בנושא. אז כמו שפתחתי את תשובתי – אין לי ספק שבעתיד אני אמשיך את המסע שלי באליסקוד ולמרות שלא אהיה מדריכה יותר, אני אמשיך למלא תפקידים אחרים חשובים, כגון: רכזת ואולי אף תפקידים אחרים בעמותה”.
הכותבת היא מנהלת ההדרכה ושותפה אסטרטגית בעמותת אליסקוד. מנחת קבוצות ומומחית לגיוס מלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון) לתחום הטכנולוגיה.
