מהו דימוי גוף, מה משפיע על דימוי הגוף של המתבגרים, כיצד ניתן לחזק את דימוי הגוף בקרב בני נוער, ואיך כל נער ונערה יכולים לשפר בעצמם את דימוי הגוף שלהם.
דימוי גוף הוא חלק בלתי נפרד מהתפיסה העצמית שלנו וכולל את האופן שבו אנו תופסים, חושבים ופועלים כלפי הגוף שלנו. דימוי גוף אינו מוחלט. הוא שוכן על רצף, מתפיסות גוף בריאות שהן מדויקות ובעיקר חיוביות, לתפיסות גוף לא בריאות שאינן מדויקות ובעיקר שליליות.
דימוי הגוף הוא דינמי ומשתנה במהלך החיים. בעוד שחוסר שביעות רצון בגוף יכולה להופיע בכל גיל, גיל ההתבגרות הוא תקופת מעבר מרכזית, המלווה בשינויים רבים הקשורים לגוף, ולכן במהלך תקופה זו של שינוי קיים סיכון גבוה יותר לפתח דימוי גוף נמוך או שלילי.
דימוי גוף בגיל ההתבגרות, כמו בכל שלב אחר בחיים, הופך למרכיב חשוב באופן שבו אנחנו מגדירים את עצמנו, ויש לו השפעה על הערך העצמי והביטחון העצמי שלנו, וכן על תחומי חיים אחרים, לרבות מערכות יחסים או זוגיות בגיל ההתבגרות. אלה שמרוצים מאיך שהם נראים ובטוחים בערך העצמי שלהם, הם בעלי דימוי גוף חיובי.
מצד שני, אלה שאינם מרוצים מאיך שהם נראים או מאמינים שהם צריכים לשנות את איך שהם נראים, הם בעלי דימוי גוף שלילי.
מתי זה הופך לבעיה?
לא כולנו מרוצים לחלוטין מהאופן בו אנו נראים ומרגישים לגבי עצמנו. רובנו היינו רוצים לשנות משהו באיך שאנחנו נראים, אבל עבור חלק מהאנשים, חוסר שביעות הרצון הזה הופך לדאגה מתמשכת; הם אינם מסוגלים להתמקד בדברים אחרים – לימודים, קריירה או שגרת יומם, מה שהופך את דימוי הגוף השלילי לבעיה. בעיות דימוי גוף משפיעות על בנים ובנות כאחד – אם כי בדרכים שונות.
דימוי גוף בגיל ההתבגרות
מתבגרים נמצאים בתהליך של זיהוי והבנת עצמם ואת העולם הסובב אותם. הם גם נמצאים בתהליך של יצירת זהות לעצמם והבנת גופם המשתנה. ישנם מספר גורמים המשפיעים על האופן שבו מתבגר מתייחס לגופו ומפתח דימוי גוף בגיל ההתבגרות, ביניהם סביבה משפחתית, טלוויזיה וסרטים, פרסום וטרנדים אופנתיים קיימים הם חלק מהם.
כיום, המדיה החברתית משחקת תפקיד קריטי גם אצל מתבגרים המחפשים אימות מחבריהם באמצעות ‘לייקים’ לתמונות שלהם.
כמה חוויות שיכולות להוביל מתבגר לפתח דימוי גוף שלילי כוללות:
- הקנטות והערות שליליות של בני משפחה על גופו, כולל כינויים שנאמרים בחיבה אך מצביעים על מראה הגוף.
- הצקה בבית הספר או במסגרות שונות בגלל גודל גופו או צורתו.
- בעל גוף שונה ממודל היופי ה’אידיאלי’ שהוא רואה באמצעי התקשורת, ובעיקר במדיה החברתית.
- בעל גישה פרפקציוניסטית וחוש אסתטיקה מפותח.
- בעל דימוי עצמי נמוך או ביטחון עצמי נמוך.
- דינמיקה חברתית ולחץ חברתי להיראות מושלם ו’להשתלב’.
כשהוא שלילי, דימוי גוף אצל נערות ונערים כאחד עלול להוביל למצבי רוח משתנים ואף לגרום להם להימנע ממפגשים חברתיים, מכיוון שהם מניחים שהם לא ‘מתאימים’ לסביבה. מחשבות ממושכות על דימוי גוף ירוד עלולות להשפיע לרעה על חיי היומיום של המתבגר ולהוביל לבעיות רגשיות, כגון דיכאון או חרדה, או במקרים קיצוניים, הפרעות אכילה או הפרעה דיסמורפית בגוף.
סימנים של דימוי גוף ירוד
כהורים, אתם יכולים לחפש סימנים לכך שילדכם סובל מדימוי גוף ירוד. הנה כמה מהם:
- המתבגר כל הזמן בוחן את ה’פגמים’ שלו במראה או בתמונות וסרטונים.
- הימנעות ממצבים חברתיים.
- אובססיביות לספירת קלוריות, נטילת דיאטות מזורזות.
- המתבגר מחפש ביטחון ומבקש אישור חברתי למראה שלו שוב ושוב.
- דיבור שלילי על הגוף שלו, כמו ‘אני מרגיש מכוער’, ‘הלוואי שהיה לי גוף יפה יותר’ וכדומה.
- המתבגר מעלה את האפשרות לניתוח קוסמטי לצורך שינוי המראה שלו.
- המתבגר אובססיבי ללכת לחדר כושר.
חשוב להדגיש, שגם בגיל ההתבגרות, לבני נוער יש נטייה לחקות את הוריהם או את המודלים המבוגרים בחייהם, ולכן, אם ההורים מודעים כל הזמן למה שהם אוכלים או בעלי גישה לגבי איך שהם נראים, מתבגרים עשויים לאמץ את ההרגלים הללו בעצמם.
לכן, הורים צריכים להיות זהירים לגבי האופן שבו הם מתקשרים על הגוף והמראה הפיזי שלהם, באופן ישיר ועקיף.
הדרכים שבהן הורים יכולים לעזור לבני נוער לפתח דימוי גוף חיובי
כאבא או אמא לילדים מתבגרים, יש מגוון דרכים שתוכלו לסייע לילדכם לפתח דימוי גוף חיובי. הנה כמה מהן:
- הימנעו מהשוואה של ילדכם עם ילדים אחרים – במיוחד לגבי המראה שלהם.
- הימנעו מהשוואה או משימוש בכינויים על ידי האחים, בני הדודים ויתר הקרובים של המתבגר.
- העריכו את הילד על תכונות אחרות כמו טוב לבם, אופיו המועיל או כישרונותיו.
- צרו קשר עם בני משפחה אחרים כדי להפסיק להגיב על מראה הגוף של המתבגר.
- הפכו אכילה בריאה ופעילות גופנית לחלק מהשגרה המשפחתית.
- עודדו את ילדכם להתמקד ביכולות של גופו, ולא באופן שהוא נראה.
- הימנעו גם ממתן שבחים חיוביים על מראה הגוף. במקרים רבים, זה עלול ליצור בקרב המתבגר תמונה של איך הוא אמור להיראות כדי לקבל חיזוקים, מה שיגרום לו לרצות לעמוד בציפייה הזו ולחשוש משינויים במראה גופו במקום לאמץ אותם באהבה.
- עזרו לילדכם למצוא את תכונות האישיות והחוזקות שמבדלות אותו מאחרים. שוחחו על הערכת יופיו של האדם לפי מאפייני אישיות ותכונות אופי.
- שוחחו עם ילדכם על השינויים בגוף בגיל ההתבגרות והרגיעו אותם בכך שתאמרו להם שהם יכולים לדבר איתכם על החששות שלהם לגבי השינויים הללו. היו פתוחים ומכילים והימנעו מלבקר או לשפוט את הילד על אופן החשיבה או על דימוי הגוף שלו.
- הרחיבו יחד עם ילדכם את הגדרת היופי של האדם, כך שתכלול צורות והופעות מגוונות. בקרו במוזיאונים ואירועי תרבות אחרים כדי לגוון את ההגדרה.
- עודדו את ילדכם להימנע ממעקב אחר חשבונות מדיה חברתית שמקדמים מסרים שליליים בדימוי גוף.
- הכירו בכך, שגורמים רבים ושונים, כמו אלו שהוזכרו לעיל, פועלים יחד כדי ליצור את התמונה שהאדם רואה בעיני רוחו באשר לגופו וצורתו.
מה ילדכם יכול לעשות כדי לקבל את מראה גופו?
ההנחה שאם ניראה טוב, נרגיש טוב היא שגויה. למעשה, הדרך לדימוי גוף חיובי היא בכיוון ההפוך. תחילה עלינו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, כך שבכל שלב נוכל לאהוב את מה שנראה במראה. הנה כמה דרכים באמצעותן ילדכם ילמד לעשות זאת:
- להבין שאף אחד לא מושלם – לכולם יש “פגמים”, אפילו אנשים שנתפסים כבעלי מראה “מושלם” ואידיאלי לכאורה. כל מתבגר צריך לראות את הגוף שלו כמו שהוא, ולא כמו שהוא רוצה שהוא יהיה.
- לא לבייש את עצמו – כשהמתבגר מעיר הערות קשות וביקורתיות על הגוף שלו, זה פוגע בהערכה העצמית שלו. זה נכון בין אם הוא אומר משהו בקול או חושב על זה לעצמו. כשמישהו אחר אומר את זה, זה עלול לפגוע, אז למה שהוא יעשה את זה לעצמו? על המתבגר ללמוד להיות אדיב עם עצמו ולכבד את עצמו. עליו לשאול “האם הייתי מדבר ככה עם החבר הכי טוב שלי?” בסופו של דבר, עליו להתייחס לעצמו כמו חבר טוב.
- לא לערוך השוואות – ההשוואה עם אחרים עלולה לפגוע בדימוי גוף בקרב בני נוער. חשוב שילדכם ימצא את הדברים שהוא כן אוהב בגופו ויוקיר תודה על כל הדברים הנהדרים שהגוף שלו מאפשר לו לעשות.
- לקבל מחמאות – צריך לדעת לקבל מחמאות. כשמישהו מחמיא לילדכם, הוא יכול לומר פשוט “תודה” במקום לסרב להאמין למה שנאמר.
לסיום,
לפעמים, ההתמודדות עם תפיסה שלילית של דימוי גוף בגיל ההתבגרות יכולה להיות מורכבת, ולכן, חשוב שאתם, ההורים, תהיו ערניים להלך מחשבותיו ותחושותיו של ילדכם באשר לגופו. במידת הצורך כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל להכווין ולסייע.
אולי יעניין אתכם גם:
