הגוף הלומד

ילדים, וגם מבוגרים סופגים חוויות ולמידה דרך הגוף. לא כולם יכולים לקלוט את החומר הנלמד בישיבה בשיעור. תכנית “פריזמה” מכניסה את הגוף לכיתה, עוזרת להכיר את הצרכים והיכולות של הילדים ובכך לאפשר לכולם חווית למידה משופרת

כשבתי הקטנה היתה בכיתה א’ המחנכת שלה התקשרה ואמרה שהילדה נעמדת באמצע השיעור ומתחילה לשיר. מכיוון שהיא כמעט הקטנה בבית, כבר ידעתי דבר אחד או שניים על ילדים במערכת החינוך.  הבנתי שהילדה שלי קוראת לעזרה. משם החל המסע הפרטי והציבורי שלי בהטמעת הידע וההבנה שיש ‘גוף-לומד’.

שבו יפה והפסיקו לזוז

אנחנו דורשים מהילדים בכיתה “לשבת וללמוד יפה” במשך 45 דקות של שיעור, שלאחריו יבואו עוד 45 דקות וכן הלאה. רוב הילדים אינם מסוגלים ללמוד כך באופן מיטבי. לקראת שנת הלימודים כדאי להזכיר לכולנו עובדה חשובה: הלמידה כולה מתבצעת קודם כל בגוף: באמצעות החושים, התנועה במרחב וההתנסות. אנחנו ‘גוף לומד’ –  לא רק מוח. מדובר בעובדה משמעותית, שכן לרוב, בפועל, לא רק שאנחנו לא נותנים מקום לגוף, אלא אנחנו מתייחסים אליו כאל גורם מפריע (“תפסיקי לדבר” / “תפסיק לזוז” / “אתם מרעישים”). 

הגוף הוא המקור הראשון לקליטת העולם. דרך הגוף אנו חווים למידה, רגש, הצלחה, תסכול, שיקוף, קשר ותקשורת עם הסביבה – הגוף הוא הבסיס לביטחון והתפתחות העצמי.  אל תאמינו למחקרים או לי, פשוט התבוננו בתינוקות. רואים? קודם כל הם זזים. אל החוויות הגופניות מצטרפות מאוחר יותר חוויות הרגש והקוגניציה.

כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים

לילדים שונים צרכים שונים. חשוב לזהות אתגרים מול צרכים ולאפשר להם כלים מעשיים למימוש במהלך למידה ובהתמודדות עם אתגרים. נזהה שלושה נושאים עיקריים:

1. חושים.  נשים דגש על פעילות מגוונת באופן בו מירב החושים יקבלו ביטוי . תתפלאו כמה ההטמעה פשוטה כך, כמה הקשרים במוח נקשרים ועד כמה הזכרון עובד. לדוגמה, הלחינו איתם ראשי-פרקים של חומר שהם רוצים לזכור,  או הדגימו בהמחזה או בעזרת חומרים שונים.  יש מי שזקוקים למרחב או למגע ויש כאלה הזקוקים לדממה או קצב. הדיוק בזיהוי ‘איך אני לומד.ת הכי טוב?’ חשוב לא פחות מהמענה.

• תנועה.  יש ילדים (וגם מבוגרים! כמוני…) שמצליחים להתרכז רק כשהם זזים – נאפשר להם לעמוד בקצה הכיתה (מבלי להפריע לאחרים) או לעבור ל ‘שולחן העמידה’, כסא מתנדנד או ‘פיתה’. ככה הם עדיין יהיו חלק מהשיעור מבלי לשבת ומבלי לצאת החוצה ל’סיבוב’ להירגע. יש מי שמקשיבים תוך כדי שירבוט, ואחרים שחייבים קשר-עין. 

• נשימה.  לכולנו יש רגעים של מתח וחרדה. אנחנו כמבוגרים יכולים ‘להסתדר’ אבל הילדים פחות. כל מתח מקבל פרופורציות אחרי נשימה מתאימה. נצלו את החופשה להתנסות יחד כמשפחה  בתרגילי נשימה. כך תכינו אותם לשעת הצורך: לפני מבחן, בזמני תסכול, כעס ואפילו באזעקות טילים.

שינויים קטנים עם תוצאות גדולות

השינויים הקטנים הללו מראים תוצאות.  כבר בשלב המידי הילדים מרגישים שרואים אותם, שמזהים ומבינים את הקשיים שלהם. כשבוחרים עם הילד מענה מותאם לאתגר שלו, הוא זוכה לחוויה של הצלחה, חוויה שמייצרת תחושת ביטחון וערך עצמי.  לאורך השנים ראינו שלפעמים שינוי קטן מניע תהליך עצום עד כדי שינוי מסלול חיים של ילדים.

“אני מסוגלת” אמרה הבת שלי בסוף כיתה א’ כשצעדה את אותיות הא’-ב’ על הקווים של ריצוף הרצפה. כשתחושת המסוגלות האישית מתחזקת, הילדים משתפים-פעולה יותר, ניהול הכיתה עבור המורה פשוט יותר, ההורות בטוחה יותר, והדרך הופכת קלה יותר. היום ‘הקטנה’ הזו בת 26 עם תואר שני בכוריאוגרפיה. 

מרבית עובדי ההוראה חסרים ידע על המערכות הפיזיולוגיות הקשורות ללמידה ורגש, ובכל זאת רבים מהמורים מכירים בכך שלחושים, ליציבה ולצורך בתנועה יש השפעה משמעותית על תפיסת העצמי וההתנהגות. על מנת להפוך את התיאוריה למעשית פיתחנו את הכשרת “פריזמה – מכניסים את הגוף לכיתה”, הכשרה לצוותים חינוכיים, והכשרה רק להורים.

התפיסה מבוססת על ידע מחקרי וקליני מתחומי גוף שונים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, יוגה, מחול, מדיטציה ועוד. ההכשרה מעניקה למורים כלים לניהול כיתה בטווח הקצר ולהורים, כלים עצמאיים לאיכות-חיים לטווח הארוך. 

רובם המוחלט של הכלים איתנו כל הזמן. אנחנו יכולים ללמד את הילדים לרתום את הגוף החכם שלנו להתמודדות עם מצבים שונים בחיים, בין אם בתהליכים חינוכיים ובין אם בתהליכים רגשיים. 

חוץ מזה, ידעתם שישיבה לאורך שעות גוררת נזק רפואי שווה ערך לעישון?

אז ממש עכשיו – הפסקה! קומו מהכסא ותוך כדי תזוזה חשבו על מה שקראתם.

הכותבת היא מנכ”לית עמותת גנ”ת (גוף, נפש, תודעה) ומפתחת שיטת “פריזמה- מכניסים את הגוף לכיתה”