מה עושים כשהמתבגר חווה חרם ונידוי? האם צריך להתערב מיד? ואילו צעדים תוכלו לעשות כדי שילדכם ישגשג מבחינה חברתית? מאמר על אחת התופעות המטרידות ביותר בזמנינו עם עצות מעשיות וגם סרטון חובה לצפייה בסופו.
בעיית החרם החברתי הפכה לנושא מרכזי בשנים האחרונות. בעוד שבעבר ילדים ובני נוער שהיו קורבן לחרם, התמודדו עם הבעיה בעיקר בין כותלי בית הספר, היום התופעה נפוצה ונרחבת, וכשמדובר בחרם חברתי אצל מתבגרים, הוא פולש אל כל תחומי חייו של הקורבן, בעיקר בשל הפעילות של בני הנוער ברשתות החברתיות ובוואטסאפ.
חרם חברתי אצל מתבגרים הוא מצב שבו קבוצת ילדים מדירים, דוחים או מתעלמים מילד אחר. חרם על מתבגרים יכול להתבטא בדרכים שונות, ביניהן בריונות, אפליה ואפילו קנאה.
קורבנות החרם נאלצים להתמודד עם התעללות מילולית ופיזית, בידוד, נידוי, התעלמות, הפצת שמועות ושקרים והדרה חברתית, וכן מבריונות ברשת, שעלולים להשפיע על חייו של הקורבן באופן הרסני. אלימות אצל מתבגרים, מכל סוג, עלולה להיות מסוכנת מבחינה רגשית ופיזית, ולכן חשוב להיות ערניים ולטפל באופן נקודתי ובהתאם לחומרת הבעיה, גם אם היא לא מגמתית.
התמודדות עם חרם חברתי אצל מתבגרים יכולה להיות משימה מורכבת למדי. אף על פי שבמדינות רבות בעולם, כמו בריטניה וארה”ב, יש חקיקה מסודרת לטיפול בסוגייה זו, העדר החקיקה בישראל מקשה על גורמי חינוך, הורים, מבוגרים ובני נוער להתמודד עם הבעיה. ללא התייצבות הקורבנות בפני גורמים אחראים ורלוונטיים, פעמים רבות התופעה נסתרת מהעין, וגם כאשר היא נחשפת, קשה מאוד למגר אותה. במקרים רבים, זה עלול להיות מאוחר מידי.
כיצד החרם משפיע על המתבגרים?
ההדרה גורמת לכאב רב, במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות, שבה מערכות יחסים וחברה כל כך חשובים. לא רק שדחייה חברתית עלולה להוביל להתפתחות בעיות רגשיות אצל בני נוער, אלא שזה עלול לגרום להם סבל נוסף גם במישור הלימודי. מתבגר שמרגיש חסר ערך, מבודד או מוערך פחות בהשוואה לאחרים, עלול להיפגע רגשית, להגיע למצבים מורכבים כמו דיכאון או חרדה, ולצערנו, היינו עדים למקרי קיצון בהם בני נוער גם ניסו לשים קץ לחייהם. לרוע המזל, חלקם גם הצליחו בכך.
כיצד ההורים צריכים לפעול כשהמתבגר שלהם עובר חרם?
אם וכאשר הורים מרגישים שילדם לא משגשג בבית הספר, מכל סיבה שהיא, הם צריכים בראש ובראשונה להכניס את בית הספר לבירור, ולדרוש במידת הצורך התערבות של גורמי חינוך בני נוער רלוונטיים.
האופן שבו הורים מגיבים ודואגים לילדם בזמנים אלו יכול לעשות הבדל עצום. למרות שלאף הורה אין את הכוח למנוע מהמתבגר שלו להיות מנודה, יש הרבה דברים שכן ניתן לעשות כדי לעזור אם וכאשר זה קורה, כמו להציע תמיכה, לאמת את רגשות המתבגר ולהתייחס אליהם ברצינות.
להלן שבע דרכים בהן הורים יכולים לעזור לילדיהם שעוברים חרם חברתי בגיל ההתבגרות או מרגישים מנודים:
אמתו את הרגשות של המתבגר
כאשר הילד נפתח ומשתף אתכם בחוויותיו, עליכם לוודא שהוא מרגיש בטוח לשתף אתכם. ניתן לעשות זאת באמצעות הקשבה פעילה ונטולת שיפוט או ביקורת. לילדים שעוברים חרם או חווים בריונות קל להסתגר בעולמם, ולכן חשוב לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, לשאול שאלות פתוחות שיאפשרו לילד לתת תשובות מפורטות ככל שניתן, ובעיקר להיות שם בשבילו.
בשיחה עם המתבגר הימנעו מלומר כל דבר שעלול לגרום לילד לחשוב שעליו להשתנות או להתאמץ לשאת חן בעיני אחרים. במקום זאת, התמקדו בהקשבה והזדהות עם איך שהוא מרגיש, והבהירו לו שאף אחד לא ראוי להדרה. הזכירו לילדכם שיש לו הרבה מה להציע לעולם.
ודאו שילדכם מסוגל לזהות את ההבדל בין התנהגות לא נחמדה לבריונות. לפעמים, כאשר ילדים אינם נכללים בפעילות מסוימת, זה עשוי להיות מאכזב, אבל זה לא נועד לפגוע בהם בכוונה, ושוב לדעת לעשות את האבחנה. למרות שכואב להישאר בחוץ, זה עלול לקרות, וזה נכון במיוחד עבור דברים כמו מסיבות יום הולדת אליהן לא ניתן להזמין כל כך הרבה ילדים.
עזרו לילדכם לקבוע אם הילדים בבית הספר עשו מאמץ מכוון להדיר אותם, ואכן מדובר בחרם חברתי אצל מתבגרים, או אם הם נותרו מחוץ לרשימת האורחים ללא זדון. תהא התשובה אשר תהיה, אל תמזערו את רגשותיו הפגועים, שני המצבים יכולים להיות כואבים ויש לטפל בהם בחמלה ולהכיל את רגשותיו של הילד.
העצימו את ילדכם
הדגישו שלילדכם אין שליטה על מה שאנשים אחרים אומרים או עושים. עם זאת, בידי המתבגר שלכם היכולת לשלוט באופן שבו הוא מגיב. עבדו איתו כדי להעלות רעיונות כיצד להתמודד עם המצב ולהתגבר על תחושת הפגיעה. המטרה היא שהוא לא ירגיש חסר אונים, אלא ירגיש מועצם עם אפשרויות ודרכי תגובה שונות, כמו התמקדות בחברים אחרים או מקורות חברתיים.
כמו כן, בעוד שכיבוד רגשותיו הפגועים הוא חיוני, שאפו לעזור לו להימנע מחשיבה של קורבן. מה שהוא חווה אולי לא הוגן, אכזרי וכואב, אבל זה לא אומר שהוא צריך להישאר קורבן של התנהגות זו. העצימו את ילדכם לעבור מעבר למצב הזה כך שהחוויה השלילית לא תגדיר את מי שהוא.
אל תמהרו “לתקן” את המצב
התנגדו לדחף להשתלט אוטומטית על המצב, לא משנה כמה תרצו לעשות זאת. תנו למתבגר שלכם עצות, אבל הקשיבו קודם כל למה שהוא חושב ולמה שיש לו לומר. תנו לו הזדמנות לטפל בבעיה במקום לקפוץ מיד כדי “לתקן” אותה עבורו.
העריכו כל מצב בנפרד
כל מקרה הוא שונה ולכן חשוב מאוד להבחין בין סיטואציות ומצבים שונים. זה אומר, שלא בכל פעם שהמתבגר מרגיש מנודה או מתלונן בפני הוריו שחבריו מתעללים בו, יש סיבה לדאגה או להתערבות מיידית של ההורים. גישות ורמות שונות של מעורבות הורים יעבדו טוב יותר במצבים שונים, ועליכם לאסוף מידע נוסף ולעקוב אחר תחושת הבטן שלכם כדי לקבוע את מידת המעורבות שנדרשת.
בטחו במתבגר שלכם והקשיבו לו
הראו לילדכם שאתם סומכים על ההחלטות שלו. הפעולה הזו תוביל לשיקום ההערכה העצמית שלו, ותסייע לו לבנות אסרטיביות, אוטונומיה וחוסן. הכי חשוב, שאפו להיות שם לגיבוי אם הוא יזדקק לו.
הנחו את המתבגר שלכם כיצד להתגבר על המצב, אך תנו לו להוביל. הילד שלכם זקוק לתמיכה שלכם, לאוזן הקשבת ולאמפתיה שלכם, אבל הוא גם צריך לקבל עוצמה. תנו לו לדעת שיש לו גיבוי מכם, אבל שאתם גם מאמינים ביכולת שלו להתמודד עם המצב, אם זה מתאים.
התערבו בעת הצורך
בהתאם לנסיבות הספציפיות, מזגו של המתבגר, בגרותו וכל בעיה חברתית-רגשית-התפתחותית שלו, ייתכן שתצטרכו להתערב. העריכו את חומרת הבעיה, עד כמה ילדכם מצויד (או לא) להתמודד איתה, ומה המבוגרים המעורבים (כגון מורים, מאמנים או הורים אחרים) יכולים לעשות כדי לעזור.
עקבו אחר שינויים רגשיים או שינויי התנהגות
היו ערניים לסימני האזהרה הבאים:
- סירוב ללכת לבית הספר או הסתגרות בחדר
- אובדן תיאבון
- שינוי פתאומי במראה החיצוני
- חוסר תקשורת
- אובדן עניין בפעילויות חוץ-בית ספריות, זמן איכות עם המשפחה או תחביבים
- ירידה מהירה בציונים
אתם מכירים את ילדכם ואת צרכיו בצורה הטובה ביותר, אז אם אתם חושבים שאתם צריכים להיות מעורבים, שקלו זאת. הקפידו רק לכלול גם את ילדכם במעורבותכם ושאפו להיות מעורבים רק ברמה הדרושה והרצויה.
עזרו לילדכם לפתח קשרים חברתיים
חברות בריאה היא אחת הדרכים הטובות ביותר למנוע בריונות. מספיק שיש לילד לפחות חבר טוב אחד שיעניק לו תחושת שייכות וערך עצמי חיובי – זה יכול לעזור רבות בהפחתת ההשפעה של דחייה על ידי ילדים אחרים.
עודדו את המתבגר שלכם להכיר חברים בבית הספר, בפעילויות מחוץ לבית הספר, בשכונה, במתנ”ס, בקבוצות ספורט או דרך פעילויות אחרות שהוא מעוניין בהן. הזכירו לו שהאנשים שמנדים אותו הם לא החברים הפוטנציאליים היחידים שמחכים להם בחוץ. במקום להתמקד במה שהם עושים, ילדכם יכול לחפש דרכים להזמין אנשים חדשים לחייו, וכך הוא עשוי להרגיש הרבה יותר טוב עם המצב שלו, כשהוא מתמקד בחברים החדשים שרכש.
שפרו את הכישורים החברתיים של ילדכם
לעתים קרובות, ילד מנודה בשל ילדים אחרים שמתנהגים ברשעות או מתעלמים מהם. אך לפעמים, ילדים מודרים, בין השאר, בגלל שהם חסרים כישורים חברתיים. זה לא אומר בשום אופן שילדכם אשם בהדרה החברתי, הבריונים עדיין אחראים להתנהגותם. עם זאת, קושי חברתי מצד ילדכם עשוי לשחק תפקיד בהחמרת הבעיה.
אם העדר כישורים חברתיים הוא הגורם לבעיה, אתם יכולים לעזור למנוע תקריות עתידיות על ידי חידוד כישוריו החברתיים של ילדכם. כמו כן, סייעו לילדכם בפיתוח התכונות הדרושות להתמודדות עם בריונות, כגון סנגור עצמי, טכניקות להפחתת מתח, והצבת דברים בפרספקטיבה. על ידי כך, אתם תקנו לו הרגלים ותכונות בריאים שיועילו לילדך ללא הגבלת זמן.
לסיום, אנו ממליצים לצפות בסרטון היוטיוב שילמד את ילדכם ואתכם איך להתמודד עם בריונות והצקות
אולי יעניין אתכם גם:
