טיפול בילדים בנוכחות בעלי-חיים עוזר להם להתגבר על קשיים רגשיים. האם תהיתם פעם מה מרגיש אותו בעל-חיים? איך ניתן להפחית חרדה ולשקם את האמון בעולם אצל ילדים וגם אצל בעלי-החיים? כתבה שכל הורה חייב לקרוא
טיפול בחרדות של ילדים בעזרת בעלי חיים הוא דיסיפלינה ידועה ומוכרת. הטיפול הרגשי בעזרת בעלי חיים מאפשר למתוח את גבולות הפסיכותרפיה הקונבנציונלית. אך נשאלת השאלה האם המטופל יכול גם לתרום לבעל החיים ועד כמה.
להקשיב לצרכים של האחר
במרכז ק.מ.ה-אורנים אנו דוגלים בטיפול תוך הנחת יסוד של גישה הדדית – כדי לנהל קשר אמיתי עם אחר ולעבוד על היכולת לשקם אמון וליצור קשרים חברתיים, צריך להקשיב לצרכים ולהעדפות של זה שעומד מולי, ובמקרה שלנו בעל החיים. כיום, עדיין נוהגים לקיים מפגשים בין ילדים לבין בעלי-חיים המונחים בכלובי פלסטיק קטנים, משל היו צעצוע. אוגרים נמנים על מיני בעלי החיים הנפוצים ביותר בחדרי טיפול. הם נוחים לתפעול, זולים לקנייה או להחלפה, אפשר להחזיקם בכלוב קטן בחדר חיות, וילדים יכולים להרימם ולחבקם כאוות נפשם, ללא התייחסות ממשית לצורכיהם. מטופלים רבים מגיעים לטיפול פגועים מאוד ולאחר שאיבדו את האמון בבני אדם. נוכחותם של בעלי החיים במרחב הטיפולי עשויה להיות קריטית עבורם אך יש להיזהר משימוש פסול בבעלי החיים.
כשטראומה פוגשת טראומה
בעלי החיים נמצאים במרחב הטיפולי לא רק בגופם אלא גם בקשייהם, בכאבם, בחרדותיהם, וגם באמצעים העומדים לרשותנו כדי לעזור להם. בטיפול, העזרה לבעלי חיים משמשת מודל להקניית מיומנויות של הסתגלות ועזרה לעצמי. בטיפולים רגשיים המתקיימים במרחבים המשקמים ומצילים בעלי חיים, מתקיים מודל ייחודי שבו אין ניצול של בעל החיים לטובת האדם.
ליאור (שם בדוי), הגיע לטיפול לאחר חוויה קשה של חרם בכיתה. אמא של ליאור שיתפה שכבר הרבה זמן היא לא מצליחה להתקרב אליו ויש ביניהם מרחק גדול. כל ניסיון להתקרב נהדף וליאור הולך ומסתגר.
בחדר הטיפולים ליאור פגש את לב, כלב בעל שלוש רגליים, הסובל מחרדת נטישה וזקוק לזמן רב בכדי לתת אמון וליצור קשר עם כלבים ואנשים כאחד. לב לא מאולף ויכול לבחור האם להצטרף למפגש בכל רגע נתון. כאשר לב יוצר קשר ונקשר לאדם שמולו הוא נוטה ללקק אותו באופן אובססיבי, ונראה כי פעולה זו מרגיעה אותו.
בפגישה הראשונה ליאור התרגש מנוכחותו של לב וסיפר שהוא אוהב כלבים. הוא שאל “מה קרה לו? למה יש לו רק שלוש רגליים?” ומיד ציין שפעם היה לו כלב וסיפר עליו. במהלך השיחה הוא לא ניסה להתקרב או לגעת בלב ואף לא שאל לשמו.
במפגש בלט הפער בין סיפוריו של ליאור על אהבתו לכלבים, לבין התנהלותו בחדר. ליאור דיבר ללא הפסקה ובמקביל לב נראה דרוך, והתיישב במרחק מה מאיתנו. לאחר כעשר דקות, לב ניגש לליאור וקירב את פיו לפניו של ליאור. ליאור הזיז את ראשו לאחור, ולב זז לאחור. אני שיקפתי לו “לב רצה להכיר אותך, אבל עשה את זה קצת מהר וקרוב מדי לפנים שלך. הוא אזר אומץ להתקרב אבל קצת קשה לו בהתחלה לדעת איך להתקרב, היו לו הרבה חוויות לא טובות עם אנשים”. ליאור הנהן. אני הוספתי ‘לב הרגיש שזה לא נעים לך וזז אחורה’. אקט זה של ניסיון להתקרב מצד לב חזר כמה פעמים, אך ליאור נרתע ולב התרחק. במפגש הרביעי לב התקרב לליאור באופן שונה. הוא קרב את פיו לפניו של ליאור, לא זז והתבונן בו ארוכות, וניכר היה שהוא מתאפק לא ללקק, כמו אומר לליאור “קח כמה זמן ומרחק שאתה צריך, אני פה מחכה”. הפעם נוצר קשר עין ממושך בין ליאור ללב. ברגעים אלה עדיין לא התרחש מגע פיזי ביניהם, אך ניתן היה להרגיש שהתרחש רגע ייחודי של מפגש בין השניים. נוצרה קרבה ואינטימיות שליאור לא חווה כבר הרבה זמן, מישהו באמת רצה ובחר להיות איתו. לב, למד את תגובותיו של ליאור ושינה את דפוסיו הרגילים ליצירת קשר. הרצון של לב בקשר, הרגישות שלו, האפשרות שניתנה לו לבחור האם ובאיזה אופן להיות במפגש, והיכולת שלו להיות מכוונן לחוויה הפנימית התחושתית של מי שמולו, הובילו להתחלה של מסע משנה חיים. מסע שבו ליאור החל לתת אמון בחזרה בסביבה שלו ולב החל להרגיש בטוח יותר בחברת אנשים.
מפגש טיפולי רב כיווני
בתקופה שבה אנחנו חיים, מפלס החרדה בשיאו ולצערנו גם מצב בעלי-החיים במדינה קשה מנשוא. טיפול רגשי שנוכחים בו בעלי-חיים, עבור ילדים הסובלים מחרדות, מחרם חברתי ומטראומות יכול לשנות חיים. בטיפול רגשי בגישה הדדית, לרצונות ולרווחה של בעל-החיים יש ערך הנובע ממה שהוא מרגיש, ולא מהתועלת שמפיקים ממנו בני-אדם או מהעניין שלהם באותה חיה. מדובר באפשרות לקיים מפגש טיפולי שבו כולם יוצאים נשכרים.
צילום אילוסטרציה: פעמוני רוח
איך עוזרים זה לזה גם מחוץ לחדר הטיפולים?
- הגוף שלי ברשותי – לא תמיד בעל-חיים מעוניין במגע ובקשר. בפינות ליטוף בה חיות עוברות מיד ליד לומדים מהי החפצה וחוסר שמירה על המרחב הפרטי ועל הגוף הפרטי. במפגש עם בעל-חיים תמיד נקפיד לבצע מבחן הסכמה ונוודא שיש לחיה אפשרות לבחור בכל רגע נתון, האם להשתתף במפגש
- העצמה ובנייה של ביטחון עצמי – לרכב על חיה נחשב בעולם הטיפולי כדרך להעצמה ובניית ביטחון עצמי אצל ילדים/ות, אך בפועל אנו מלמדים כוחניות ושליטה. במפגש עם חברים, הילד לא יוכל ל’רכב על גבם’ ולהשתמש בשוט. אמצו את ‘דיאלוג עם חיות’. תחשבו כמה עוצמה הילד שלכם ירגיש כשהוא הקטן יעמוד לצד חיה ענקית ויצליח לנהל איתה יחסים הדדיים.
- פיתוח היכולת לראיית האחר – ילדים נהנים לפגוש חיות. אך את מי הם פוגשים שם? בפינות חי רבות בעלי החיים מתחלפים, נסחרים ומתרבים ללא הגבלה. פעמים רבות הילדים כלל לא מבחינים בין ארנבון אחד לשני, הם לא מכירים את הסיפור האישי ואת התכונות הייחודיות של כל בעל-חיים. במידה ובחרתם לפגוש בעלי-חיים מומלץ לעשות זאת על ידי ביקורים בחוות הצלה חינוכיות ובמרחבי חי הפועלים בגישה הדדית.
- ויסות חושי ודחיית סיפוקים – במקום לראות דולפין כשזכוכית מפרידה ביניכם, הצטיידו במסיכה, שנורקל וסנפירים והיכנסו לעולם המים. אולי תפגשו להקה גדולה של דגיגונים ואולי יום אחד יגיע לביקור גם דולפין, אך מה שבטוח הוא שתזכו להכיר את עולם הטבע, להתמודד עם פחדים, ולהפעיל את כל החושים.
- נתינת ערך לתכני מסך – כשילדים פוגשים חיות הם רוצים ללטף, להרים ולהרגיש אהובים. מדובר ברצון טבעי. אולם, בזמן המפגש ההתרגשות גדולה והילדים לא פנויים לשיחה ולראיית הצרכים של בעלי החיים. פתרון מוצלח לבעיה זו הוא לפגוש חיות במילים, במשחקים ובסרטונים המלמדים על רגשות בעלי החיים. תחשבו על הרגשות של הילדים כשהם למשל מכירים את נחמה הכבשה ב’חיות איתנו’.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, ראש התוכנית לטיפול רגשי בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית, המכללה האקדמית אורנים, מנהלת-שותפה במכון “אדם וחיה”.
אולי יעניין אתכם גם:
