fbpx

התמודדות עם הפרעות אכילה בצל משבר הקורונה

הלחץ, החרדה וההסתגרות עלולים לפתח אצל בני ובנות נוער הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולמיה. מיכל מישל גבאי, מרצה ומטפלת בהפרעות אכילה ואנורקטית בעברה, מסבירה כיצד אפשר להימנע מכך

“הפרעות אכילה מתחילות, ברוב המקרים, כמרד נגד ההורים”, מסבירה מיכל מישל גבאי, מרצה ומטפלת בהפרעות אכילה, שממשיכה לטפל בנערות הסובלות בהפרעות אכילה גם ודווקא בימי הקורונה. “הטריגר, ה’נשק’ של המתבגרת הוא: ‘אני לא אוכל וזה יטריד אתכם ויגרום לכם לשים לב אליי’. הדרך מכאן ועד למחלה ולמצב שבו הנערה למעשה פוגעת בעצמה, היא קצרה וההתדרדרות מהירה”. לדבריה של מיכל, דווקא בתקופה הזו, בה כולם מסתגרים בבית, יש הזדמנות להרוויח מחדש את הילדים, ובעיקר את המתבגרים.

מישל גבאי (43), שהייתה אנורקטית שנים רבות, חיה בתל אביב ואמא לילד בן שבע, והיא בוגרת לימודי רפואה אלטרנטיבית רב-תחומית במכללת רידמן ולימודי אימון אישי בבית הספר של ירון זעפרן. מיכל התבגרה אל תוך האנורקסיה והשנאה העצמית ורק לאחר שנים קשות של סבל והתמודדות, הצליחה להחלים ולעלות על דרך המלך: “בגיל 10 הוריי התגרשו, הבית שלי התפרק ופיתחתי אנורקסיה, כי רציתי תשומת לב ולא קיבלתי. בגיל 23 אושפזתי במחלקה לבעיות אכילה כשאני שוקלת 33 קילו. הרגשתי כמו בכלא, חשבתי שזה לא מקום להבראה אלא למחלה, ופתאום הייתה לי הארה: ‘אני עצמי בחרתי במחלה, אבל בנפשי אני לא קורבן’. ברחתי מהמחלקה ומצאתי מטפלת בביו-אנרגיה, שהכילה אותי, העניקה לי חמלה וחיבקה לי את הנפש, עד שלמדתי לאהוב את עצמי. ארבע שנים עברו עד שהפסקתי לפחד מאוכל”.

לגלות ערנות ולנצל את הזמן ביחד

מיכל מסבירה כיצד למנוע התפתחות של הפרעות אכילה בקרב בני נוער: “חשוב להבין כי הפרעת אכילה עלולה להפוך למחלה אם מגלים ערנות ולא מטפלים בה בזמן. בנות חשופות להפרעות אכילה יותר מבנים, בשל העיסוק המוגבר שלהן במראה החיצוני ובדימוי הגוף. חשוב לשים לב למצבי הרוח של בני הנוער, לשאול אותם כיצד הם מרגישים, להסביר להם שביחד אפשר לעבור את התקופה הזאת ביתר קלות. אני ממליצה לצפות יחד בסרטים מצחיקים, לשמוע יחד מוזיקה טובה ולעשות פעילות ספורטיבית משותפת ככל הניתן. נצלו את הזמן לבשל ביחד אוכל בריא, להיות יצירתיים, להוציא מתכונים מעניינים ואפילו לצלם ולעלות לרשתות את התוצרים של המתבגרים. חשוב ליצור סביבה כיפית במטבח ולתת לכל אחד תפקיד.

התמודדות עם הפרעות אכילה בצל משבר הקורונה
צילום: ראפאל נוסראטי

“בני נוער עלולים להסתגר בעולמם ולהתכנס. זה הזמן לנצל את האישור לעשות ספורט כדי שיעשו פעילות גופנית במזג האוויר הנעים והאביבי, כך שייחשפו לאור טבעי בחוץ, זה חיוני לבריאות של כולנו. כמו כן, חשוב שיהיו בבית ארוחות מסודרות בשעות קבועות. שתפו גם את אלה שמסתגרים בחדר בהכנות ובבישול. אם יש נערה בבית שפחות משתפת פעולה, צריך לבחור לעשות איתה יותר פעולות, או לתת לה יותר תפקידים, כדי להניע אותה לפעולה. גם אם היא מסרבת, אל תוותרו. לפעמים זו הדרך שלה לבדוק אם בכל מצב עדיין תהיו למענה ואיתה. לילדים שלנו יש סייסמוגרף רגיש לאווירה בבית, והם מרגישים היטב מתי ההורים לחוצים. לכן, שימו לב לשפה ולצורה בה אתם פונים אליהם, וככל שתרשו לעצמכם לשחרר את הפחד ולחבק את ה’ביחד’ – זכיתם”.

מיכל מוסיפה כי “דווקא עכשיו, חשוב לתת לבנות אלה אחריות, להיות עצמאיות. בימים אלה הבית הופך עבור כולם לסיר לחץ אחד גדול, ונערה שסובלת מהפרעת אכילה, שגם בשגרה רגישה מאד לכל מילה שקשורה לאוכל, כל הערה הכי קטנה או ביקורת, כמו ‘למה את לא אוכלת?’, עלולה להיות חומר נפץ עבורה. צריך להבין שהבנות האלה הן במלחמה פנימית עם עצמן. הן חשות לא אהובות והתפקיד של ההורים הוא למשוך אותן החוצה מהמקום הסגור, מהבועה של הפחד וההתנגדות לגוף, ולא דרך הערות פוגעניות. הבנות הרגישות זקוקות להורים יותר מכול. למילה טובה, לחיזוקים, להרגיש ולדעת שהן רצויות. ככל שהן יחושו בטוחות יותר, הן יסירו חומות ויפחיתו התנגדויות, אך נדרשים לכך המון סבלנות והכלה. אם כולנו נשכיל לנצל את הזמן בבית לצבירת חוויות טובות, באווירה מרגיעה, נצליח לעבור גם את התקופה הזו בשלום”.

לאתר של מיכל מישל גבאי


שלא נשתגע: איך נשמור על השלום בבית מבלי לצאת ממנו?

גם בתוך החושך אפשר למצוא נקודות של אור

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.