ממה מורכבת תפיסת האושר של ילדינו? איך נצייד אותם בכלים הנכונים לבניית האושר האישי הפנימי שלהם? והאם זה מה שמערכת החינוך צריכה ללמד? מחשבות פילוסופיות ומעשיות על האושר שלנו ושל ילדינו
בעידן בו האושר ממלא תפקיד מרכזי בחיי היום יום, ונראה כי מרבית הפעולות וההחלטות מבוססות על דרגת האושר שאנחנו מצפים לחוות בחיים, קיים פרדוקס גדול מאוד בין הצפייה להיות מאושרים ולבין הפעולות שאנו עושים על מנת לקדם את תפיסת האושר האישית שלנו ושל ילדנו. כולם מדברים על אושר, על להיות מאושרים, על לרצות שהילדים שלנו יגדלו מאושרים, אך לא נראה באמת שמישהו עושה משהו בעניין. נתוני ארגון הבריאות העולמי מציגים הסתברות של כ- 20% לסבול מהפרעות פסיכיאטריות של דיכאון, חרדה ונטיות אובדניות לפני גיל 18. ואחרי הקורונה, נרשמה אף עלייה של 25% בנתונים אלו, ובישראל נכון לשנת 2021 אף יותר. כך על פי דו”ח המועצה הלאומית לשלום הילד.
אנחנו ניזונים מאידאל אושר מעוות
במציאות העכשווית של ילדים ובני נוער, יש חשיפה רבה מאד למידע לא מבוקר שעל פי רוב לא מסונן או מתווך על ידי ההורים. מענה לשאלות החשובות ביותר, מהי תכלית החיים? מה משמעותי עבורי? מהו אושר? מה גורם לי אושר? מהם מקורות האושר שלי? על פי רוב מתקבלות בצורה פסיבית באמצעות אמצעי המדיה והרשתות החברתיות, בהשפעת מסרים תת הכרתיים, ומסרים חוזרים ונשנים המספקים אידיאל אושר מעוות. אידאל זה מבוסס ונמדד באמצעות סממנים חיצונים, מהירות סיפוק צרכים, וצבירת סמלי סטטוס, ונותן מענה לשאלות שטחיות כמו איך אפשר להיות יפים יותר, רזים יותר, מצליחים יותר, עם מכשיר הנייד החדש ביותר וכיוצא בזה. מדובר בשפע של מדדים חיצוניים שכאמור מעוותים את הדרך בה הילדים שלנו תופסים את האושר. סוג כזה של אושר שמוזן ומזין את עצמו על סמך מקורות חיצוניים, הוא אושר הדוניסטי (Hedonsim), שהפילוסופיה שעומדת מאחוריו היא שתכלית החיים היא לשאוף להשיג רק הנאות ותענוגות. האם זה כל מה שיש?
לייצר אושר פנימי
לגישתי, אושר בתפיסה הרחבה והעמוקה שלו עוסק בפנימיות האדם וביכולת האישית שלנו לייצר אותו בתוכנו ללא תלות בגורמים חיצוניים. אריסטו הגדיר את האושר כטוב העליון ותכלית החיים (Eudemonia), ואליו כל אדם צריך לשאוף, ושכל פעולותיו של האדם צריכות להיות מכוונות אל האושר. במשמעות העכשווית אנו צריכים לעסוק בשאלות איך נממש את הפוטנציאל האישי שלנו, ואילו ערכים ומידות יכולים להביא אותנו לתפקוד מיטבי ומטיב עם האחרים על מנת להיות מאושרים יותר. ולכן כאשר אנו בונים תפיסת אושר חזקה ובריאה המבוססת על מקורות פנימיים, היא תגלם בתוכה את ההבנה של המהות הפנימית שלנו כבני אדם, כך שמתוכה יוכלו לבוא לידי ביטוי המידות הטובות שלנו, הערכים והרצון למשמעות, כמו גם ההכרה ביכולות שלנו לייצר אושר פנימי שאינו תלוי בדבר, והיכולת להתמודד עם אירועים מאתגרים, משתנים ולא וודאים בחיים.
מה ניתן לעשות? להתחיל בהבניית הרגלים הקשורים למחשבות ורגשות
אנחנו משקיעים זמן רב מדי בלהנחיל לילדנו, הרגלי למידה, הרגלי אכילה, הרגלי שינה, הרגלי נימוס, הרגלי צפייה בטלוויזיה, הרגלי בילוי, בציפייה שהרגלים אילו יהפכו את הילדים לממושמעים, מוצלחים ומאושרים, אך הרגלים אילו עוסקים בביטויים חיצוניים. המלצתי להתחיל לעסוק בלימוד הרגלים הקשורים לביטויים הפנימיים שלנו, במחשבות וברגשות שלנו. בין שני אילו מתקיים קשר ישיר – חשיבה מודעת טובה וחיובית תוביל ליצירת רגשות טובים וחיוביים, שבהכרח יעלו את רמת האושר, כמו גם ליכולת להתבוננות פנימית, וליכולת לפעול במרחבים רגשיים-חברתיים בצורה טובה יותר, אילו הכלים שיבנו תשתית לבניית תפיסת אושר חזקה ומודעת ורצון להמשיך ולחתור אל האושר.
הזכות לחתירה לאושר צריכה וראויה להיות זכות בסיסית לכל אזרח במדינה. בהצהרת העצמאות של ארה”ב נכתב: “כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר”, החתירה אחר האושר מגלמת בתוכה את החיים והחירות לחיות אותם בצורה הכי טובה שאפשר, ומשמעותה נקיטת פעולות אקטיביות ומעשיות שעלינו לעשות, בין אם כפרט בודד, חברה או מדינה.
לימודי אושר במערכת החינוך
כך או כך, מימוש החתירה לאושר צריכה להיות מגובה בהבניית ידע ולמידה תהליכית פנימית והדרגתית של הרגלי חשיבה מודעת בנושא. במציאות של ימינו, זהו הופך להיות ממש הכרח ולימודים בנושא אושר ומשמעות החיים צריכים להפוך להיות לימודי חובה במערכת החינוך כפי שלומדים שיעורים בחשבון, עברית או גיאוגרפיה, ולכן עד שתקום ממשלה שתחרוט על דגלה את ערך החתירה לאושר כערך החשוב ביותר לאזרחיה, מחובותינו כהורים לספק לילדנו את הידע הזה או לפחות לזרוע זרעים שייפתחו פתח למחשבות מודעות על כך.
מהם הפעולות שניתן לעשות בבית על מנת לקדם תפיסת אושר מודעת?
א. ליזום שיחות בבית שיענו על שאלות כמו: מהי תכלית החיים? מהו אושר? מהם מקורות האושר שלנו? איך אנחנו יוצרים אושר ללא תלות באחרים? למה חשוב ליצור משמעות בחיים? איך אנחנו יכולים להיות יותר מאושרים?
ב. להקנות הרגלי חשיבה מודעת: לזיהוי והכרה של הטוב, להערכת הטוב ולעשיית טוב.
ג. להקנות הרגלי חשיבה יוצרת משמעות, שתוביל לפעולה מתוך כוונה, משמעות וערך.
ד. לפלטר, לתווך, ולצמצם תכנים ברשתות החברתיות ובאמצעי מדיה, באמצעות שיחות, שיקוף והכוונה, בהתאם לגיל הילדים.
כולנו רוצים שילדנו יגדלו מאושרים ויגדלו להיות מבוגרים מאושרים, עם מידות טובות, ערכים ומשמעות. כשננטרל את הציפיות להיות מאושרים רק על סמך מקורות חיצוניים, ונתחיל לחתור להשגת אושר פנימי, אזי נתחיל לנקוט בפעולות מקדמות תפיסת אושר מודעת ולא נוכל יותר לומר שיש פרדוקס.
הכותבת היא אימא לשלוש בנות, בעלת MA במחקר תפיסת האושר באוניברסיטת בר אילן. יועצת ומפתחת בשיטת FeelO – גישה לחיים המקדמת תפיסת אושר מודעת ויישומית, מחברת הספר “סוד המילים הקסומות” העוסק בהרגלי חשיבה מודעת לקידום אושר ותקשורת מקרבת. לאתר
אולי יעניין אתכם גם:
