גלישה בטוחה ברשת מחייבת אותנו ההורים להכיר מקרוב את עולם הרשתות החברתיות והמשחקים שילדינו חיים בו, להכיר בכך שככל הנראה יצוצו עוד פלטפורמות מפתות ולדעת לכוון למקומות המיטיבים
השבוע נפתח חודש גלישה בטוחה שמטרתו להעלות את המודעות של כולנו, הורים, ילדים ונוער לגלישה בטוחה ברשת. לאור כך יצאנו לבדוק מה השתנה ברשת, מה מעניין, מה מפתיע ומה המסקנות.
בסקר של “בזק” שפורסם לאחרונה, נמצא כי קיימת עלייה מתמדת בשימוש במסכים, בקרב מבוגרים, מתבגרים וילדים. במספרים זה אומר שכיום כולנו מבלים אל מול המסכים 12.4 שעות ביום. תסכימו איתי שזה מספר מעורר תדהמה, כזה שגורם לנו לרגע לעצור ולשאול את עצמינו: מה באמת קורה כאן?!
סמארטפון בגיל 5
בנוסף לכך, בשנת -2022 לעומת 2020 מזהים עליה בשימוש לא רק מבחינת משך הזמן אלא העמקה באופן השימוש: כיום ניתן לראות פתיחת פרופילים ברשתות החברתיות אפילו לילדים בגיל הרך. ואכן, בהרצאות שלי לילדים אני שואלת אותם מאיזה גיל, לדעתם, ילדים מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם, וחלק גדול מהילדים מספר על אחים בני 5, 6 שכבר קיבלו סמארטפון, ועל תינוקות בני שנה שיושבים מול יוטיוב.
אם אנחנו בודקים לעומק מה הילדים עושים מול המסכים הרי שניתן לראות כי 65% מהילדים ו-60% מבני הנוער עסוקים בבינג’ של גיימינג, כלומר מקדישים לכך כמה שעות רצופות עד כדי כך שרבים מהם מתקשים להתנתק מהמסך ומתעלמים מהקורה סביבם, תופעה שקיבלה שם רשמי ונקראת Phubbing.
ווטסאפ שולט
אפליקציה נוספת שבה הם שקועים, בדיוק כמונו המבוגרים, היא הווטסאפ. רוב בני הנוער חשים צורך לקרוא הודעות ווטסאפ מייד עם הגעתן ודעתם מוסחת מהרשתות החברתיות ברגע שהם נכנסים לעשות פעולה כלשהי בנייד. כמחצית מבני הנוער מתנתקים מרצון מהקורה סביבם במציאות, באמצעות אזניות או מתבודדים בחדרם בזמן הצפיה בתוכן כלשהו.
התוכן בטיקטוק אותנטי יותר
רוב הילדים ובני הנוער נמצאים כיום בטיק טוק, וחלק אחר באינסטגרם. בני הנוער עצמם מעידים כי הם מאמינים שהתוכן בטיקטוק אותנטי יותר מאשר באינסטגרם. בהרצאות אני מרבה לשוחח עם בני הנוער על “להיות אותנטי ולהרגיש עצמי”, מתוך ניסיון להסביר להם את ההשפעות הרגשיות של האינסטגרם עליהם, הן מבחינת דימוי הגוף, תפיסת העצמי, ההשפעה על הביטחון העצמי, ועוד, בעיקר כאשר הוא מעמיד מולם “מודל בלתי ניתן להשגה” (על פי דו”ח שהתפרסם בוול סטריט ג’ורנל).
חלקם הקטן של בני הנוער עסוק באפליקציות חדשות כמו: bereal. אפליקציה חדשה למדי, שבניגוד לאינסטגרם מנסה להחזיר את המשתמשים בה לחוויה אותנטית. האפליקציה שולחת למשתמש התראה, מדי יום, שלפיה יש לו מספר דקות בהן הוא יכול להצטלם ולהעלות תמונה. הרעיון הוא לצאת מעולם ה-fake ולהיות קצת יותר ספונטניים. המעניין הוא כי לפי שיחות של בני הנוער חלקם מצאו דרך גם לתזמן את האפליקציה הזאת, ולהעלות תמונה יחסית מתוכננת, ובכל זאת לא כמו אלו שנראות באינסטגרם.
עד כמה ההורים מודעים למה שקורה ברשת?
ומה עושים בינתיים ההורים? אחוז גבוה של ההורים מעידים על עצמם כי הם עוקבים אחר פעילות הילדים ברשת, אך רק מחצית מהם מדברים עם הילדים על הסכנות, נותנים הנחיות מה לעשות במקרה שנתקלים במשהו שעשוי להיות מסוכן ומיעוט קטן מאד מתקין תוכנות מעקב.
מה כל זה אומר לנו ההורים?
הרשתות החברתיות הם חלק מחיינו, סביר להניח שבשנה או בשנים הקרובות יצוצו עוד ועוד פלטפורמות מושכות כאלה או אחרות. הילדים שלנו נולדים וגדלים למציאות תוכן שונה מזו שאנחנו הורגלנו בה. כבר היום רובם יעדיפו בכל מקרה סרטון על פני טקסט כתוב ואין לנו דרך לצפות מה יהיה הדבר הבא.
לכן, אין ספק כי עלינו להכיר את הרשתות ואת המשחקים ולא רק באופן תיאורטי. עלינו להציע לילדים תכנים אינטרנטיים שאנחנו מעריכים או מאמינים שהם חיוביים – כמו אפשרויות ללמוד דברים חדשים, להתמחות בתחום מסוים וכד’.
בכל הנוגע למוגנות שלהם – עלינו לספק להם את כל הכלים ולשוחח על כך בפתיחות, ובעיקר לתת להם הרגשה שאנחנו מכירים את העולם הזה ולא מציגים רק צד ביקורתי ושיפוטי אלא מספקים גם הקשבה ותמיכה.
הכותבת היא מומחית למחקר תרבות הילד והנוער, עיתונאית ומנכ”לית האתר ״עשר פלוס״
