איך לזהות ילדים שעברו פגיעה מינית

לאור ריבוי הדיווחים על פגיעות מיניות בקרב ילדים, הנה מספר תמרורי אזהרה שכדאי לשים אליהם לב כדי לזהות ילד שעבר תקיפה או חווה טראומה

לאחרונה אנו שומעים על יותר ויותר חשיפות של פגיעות בילדים. האם באמת ישנה עליה במספר הפגיעות או שאולי מדובר בשינויים בדיווחים באמצעי התקשורת? או שמא מדובר במודעות עולה ודיווח לרשויות? כנראה שכל התשובות נכונות. על פי נתוני מרכזי הסיוע, בישראל, מוערך כי אחד מכל חמישה ילדות/ילדים עוברים פגיעה מינית ועד גיל 12 שיעור הפגיעה בבנים ובנות זהה. עבור ההורים שבינינו, זוהי מציאות מחרידה ומפחידה עד מאוד, לכן חשוב שכל הורה יכיר את סימני האזהרה שעלולים לאותת כי ילדכם עבר חוויה לא נעימה או טראומטית, ובפרט פגיעה מינית, וכן את דרכי הפעולה האפשריים במצבים אלו.

מה זו נחשב לפגיעה מינית?

המושג פגיעה מינית בילדים כולל התנהגויות ופעילויות שונות של הפוגע ובהן:

* החזקת תמונות פורנוגרפיות של ילדים.
* אילוץ ילדים להתפשט או לגעת בעצמם.
* ביצוע כל פעילות מינית בנוכחות ילד, כולל צפייה בפורנוגרפיה.
* צילום, הורדה, צפייה והפצה של תמונות עירום של ילדים.

* עידוד ילדים לבצע פעילות מינית מול מצלמת רשת.
* אי נקיטת אמצעים למנוע מילד צפייה בתמונות או פעילות מינית.
* מגע מיני לא ראוי בילד, בין אם לבוש או לא.

ישנם מספר גורמי סיכון לפגיעה מינית בילדים שחשוב לדעת: כ-40% ממקרי הפגיעה המינית בילדים נגרמים על ידי ילדים או נערים וכל שאר המקרים המדווחים בוצעו על ידי מבוגרים, כאשר אחוז הגברים הפוגעים גבוה לעומת נשים. 9 מתוך 10 ילדים שחוו פגיעה מינית מכירים או קשורים בצורה כלשהי לאדם הפוגע וברוב המקרים הפגיעה מתרחשת במקום המוכר לילד. מרבית הפעמים מדובר בפגיעות הנמשכות לאורך זמן ועל כן לסביבה הקרובה ישנו תפקיד חשוב בחשיפת הסוד.

ישנם ילדים שנמצאים בסיכון גבוה להיפגע, בעיקר כאלה שחוו פגיעה מינית בעבר או שחיים בסביבה שבה הם חווים הזנחה רגשית או פיזית. בנוסף, ילדים בעלי מוגבלויות חשופים יותר לפגיעה, במיוחד אם יש להם קשיי שפה והתבטאות. הגישה החופשית לרשת האינטרנט ולרשתות החברתיות מגבירה מאוד את הקלות בה ניתן לאתר ילדים ולפתות אותם. לכן שימוש לא מבוקר ברשת עלול להוות גורם סיכון נוסף.

סימנים שעלולים להעיד שילד עבר פגיעה מינית

קשה מאוד לקבוע את שיעורי השכיחות של התופעה, שכן מרבית הנפגעים מסתירים את הפגיעה. ישנם מחקרים שטוענים כי רק חמישית מהנפגעים חושפים את הפגיעה שחוו. במקרים רבים ילדים לא יספרו אם עברו פגיעה מינית מסוג כלשהו משלוש סיבות עיקריות: הם מרגישים שהם עשו משהו לא בסדר ושזו אשמתם, או שהאדם הפוגע שכנע אותם שזו ההתנהגות שאינה חריגה, או שאם הם יספרו הוא יפגע בהם או בקרובים להם.

לכן, עלינו להיות מודעים לסימנים שצריכים לעורר חשד. חשוב להבין כי הסימנים הללו עשויים להשתנות בהתאם למאפייני הילד כגון גילו, יכולות קוגניטיביות ומאפיינים התפתחותיים נוספים:

שינוי התנהגותי – ילד שבאופן פתאומי מתנהג בצורה אגרסיבית, מסוגרת, תלותית, מתחיל לסבול מבעיות שינה או חזרה להרטבה למיטה בגיל בו הוא מצופה להיות גמול ובעיקר אם כבר נגמל וחזר להרטיב שוב.

שינויים רגשיים – פחד או רתיעה. תגובה קיצונית וניסיון להימנע מלהיות במחיצת אדם ספציפי או מקומות מסוימים. פחד וחרדה יכולים להופיע גם במלך השינה כשינה לא שקטה, סיוטי לילה וביעותים.

התנהגות מינית בלתי הולמת – ילדים שעברו פגיעה מינית עלולים להתבטא בשפה או התנהגות מינית בלתי ראויות.

כאבים באיברי המין ובאזורים פרטיים אחרים בגוף – או התפרצות מחלות המועברות במגע מיני.

קשיים בבית הספר וקשיים לימודיים – ילד שחווה התעללות או פגיעה יתקשה להתרכז בבית הספר ובלימודים וסביר כי נראה שינוי לרעה בהתנהגותו בבית הספר, בין אם שינויים התנהגותיים (הסתגרות או לחלופין התנהגות מוחצנת, כגון התפרצויות זעם), חברתיים (התרחקות מחברים, התבודדות, התרחקות מחברים, הפחתה בקשרים חברתיים ועוד) או לימודיים (ירידה בלימודים ובציונים, קושי להתרכז ולהכין שיעורי בית וכולי).

סימנים גופניים נוספים – כמו תלונות חוזרות על כאבי ראש או כאבי בטן, חוסר שקט, שינויים בדפוסי האכילה או השינה, סימני חבלה ללא הסבר תואם וכדומה.

חשוב לזכור כי סימנים אלו אינם בהכרח מעידים כי הילד חווה פגיעה מינית, אך חשוב שנהיה ערניים כדי לדעת לבדוק ולשאול. ילדים שחשופים לתכנים מיניים לא הולמים יכולים להציג סימנים כגון אלו מבלי שחוו פגיעה מינית ממשית, מכיוון שתכנים אלו עלולים לגרום להצפה רגשית.

מה עושים עכשיו?

הנזקים הנגרמים לילד שחווה פגיעה מינית עלולים להיות משמעותיים מאוד מבחינה פיזית ונפשית. בטווח הקצר מדובר בבעיות בריאותיות כמו כאבים, פציעות, מחלות מין או הריון לא רצוי. בטווח הארוך יותר ישנו סיכון גבוה שהילד הנפגע יפתח דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, פוסט טראומה ועוד. בנוסף, בקרב ילדים שנפגעו נצפית עליה משמעותית בסיכוי לפגיעה עצמית, התנהגות עבריינית, שימוש בסמים ואלכוהול וניסיונות התאבדות.

חשיפה כי ילדכם חווה פגיעה מינית היא קשה ביותר. מומלץ לפנות להתייעץ עם גורם מקצועי ולא להישאר עם הידיעה לבד. במידה ואתם חושדים שילד עובר פגיעה מינית, ניתן להתקשר בכל עת לקו הסיוע הארצי בטלפון 1202.

כמו כן, הנה מספר עצות להתמודדות הראשונית:

* הקשיבו לילד. למרות הקושי להכיל את הסיפור, חשוב שתקשיבו לילד ותגרמו לו להרגיש שעשה נכון כאשר פנה אליכם.
* העבירו מסר כי אתם בשליטה ואתם תהיו איתו ותעזרו לו לטפל בדברים ולדאוג לשלומו ולביטחונו.
* למרות שהידיעה קשה, חשוב שלא תשאבו לתגובות כועסות ומאשימות, לא את הפוגע ובוודאי שלא את הילד, שגם כך מרגיש כנראה אשמה. ילדכם זקוק לכם עכשיו יותר מתמיד, התרכזו במציאת דרכים לעזור לו.
* היענו לבקשות של הילד להגנה, למשל אם מבקש ליווי, בעיקר בתקופה הקרובה שלאחר החשיפה.
* הימנעו מהאשמות או ביקורת ואמירות שיפוטיות. אין לזה מקום בשיחה עם הילד, עדיף שתעבדו מחשבות אלו עם איש מקצוע שיעזור לכם להבין את רגשותיכם ומחשבותיכם ולווסת אותן.

בנוסף, חשוב לדעת כי ילדים ובני נוער שחווה פגיעה מינית, זכאים לקבל סיוע מטעם המדינה באחד ממרכזי הסיוע ברחבי הארץ. מרכזים אלו מעניקים טיפול רגשי לילדים ולהוריהם על מנת לסייע בהתמודדות עם הפגיעה והשלכותיה. מרכזים אלו נמצאים בפיקוח של המשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והם ממומנים על ידי המשרד ועמותות שונות.

הכותב הוא מומחה ומדריך בטיפול רגשי בילדים ומתבגרים, מנהל מרכז רימון – טיפול פסיכולוגי בפריסה ארצית