מחצית השנה עברה והשבוע יחולקו תעודות ברוב בתי הספר. איך יש להתייחס לתעודה? מה נוכל לעשות איתה כדי לתמוך, לעודד ולעזור לילדינו? התשובות כאן
מחצית א’ של שנת הלימודים כבר פה! ברוב בתי הספר הילדים יקבלו תעודות מחצית במהלך החודש הקרוב. זאת סיבה טובה בפני עצמה לחגוג. כן, אני תמיד מוצאת סיבה למסיבה.
בלי קשר לציונים או למה שכתוב בתעודה, הנהגנו אצלנו מסורת משפחתית של סיום מחצית. כמו כל סיום תקופה והתחלה של חדשה, גם את זה אנו מציינים בדרך חגיגית כלשהי. אם יש סיבה, אז למה לא בעצם?
מהי בעצם התעודה?
התעודה היא גליון הערכה. זהו גליון הערכה שמזמין אותנו ההורים להיות המאמנים של הילדים שלנו. בעזרתה אנו יכולים ללמד אותם לכוון, ללמד אותם לראות את החוזקות שלהם ומשם להמשיך לצמוח.
לכל הפגישות שלי עם בני הנוער במהלך שבוע חלוקת התעודות, אני מגיעה עם מרקר. אני מבקשת מהם להגיע לפגישה עם התעודה. רוב הילדים רגילים להגיש את התעודה ולחכות לתגובה. כשאני מבקשת מהם להקריא את התעודה בעצמם הם כבר מופתעים. יחד אנחנו ממרקרים את כל מה שהם חווים כטוב. כשהטוב בולט באופן טבעי בלי שאומרים כלום, מצב הרוח עולה והמוטיבציה מתגברת.
ועכשיו אפשר לשאול: מה דעתך על התעודה?
הדרך שבה אנחנו נגיב לתעודה תשפיע על ההישגים העתידיים של הילדים שלנו ועל המוטיבציה שלהם יותר מהתעודה עצמה. לפעמים מספיק רק לבחור את נקודת המבט וכל התמונה משתנה.
– כל הורה רוצה שהילד שלו יצליח.
– כל הורה רוצה שהילד שלו יתנהג באופן שיקל עליו את ההתמודדות עם המסגרת של בית הספר.
– כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה עצמאי וייקח אחריות על הישגיו.
– כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה מאושר.
איך התעודה יכולה לעזור לנו בזה?
- אם אנחנו נדע שהתעודה לטובתנו, באה ללמד אותנו משהו – גם הילד שלנו ידע את זה.
- אם נדע, לראות הצלחות, לשמוח מהצלחות, לחגוג הצלחות, לציין הצלחות- גם הילד שלנו ידע לעשות את זה וישכפל הצלחות.
- אם נדע לשים דברים בפרופורציות – גם הילד שלנו ילמד לעשות את זה (אפילו בגיל ההתבגרות).
- אם נדע לעודד – הילד שלנו יצמיח דימוי עצמי חיובי.
- אם נדע להקשיב – הילד שלנו ידע לשתף (כן, גם בגיל ההתבגרות).
- אם נדע לשאול שאלות פתוחות מתוך סקרנות אמיתית לגבי התוכניות שלו למחצית השניה – הילד שלנו ידע לקחת אחריות על החיים שלו בעצמו.
- אם נסמוך עליו – הילד שלנו יפתח תחושת מסוגלות.
- אם נשים לב לחוזקות של הילד שלנו – הוא יוכל לראות אותן בעצמו, לחזק אותן ולהתחזק מהן.
מה אפשר לעשות עם התעודה?
התעודה היא כלי בשבילנו ההורים, כלי שיש בכוחו לעזור לנו לצייד את הילד שלנו להמשך הדרך.
אני ממליצה לעיין בתעודה של הילדים עם כל ילד בנפרד. לשבת עם הילד עצמו ולפתח שיחה נעימה סביב התעודה.
הימנעו מקניית מתנה עבור “תעודה טובה” או הבטחת פרס אם הציון ישתפר בתעודה הבאה.
עודדו ציון טוב ע”י תיאור המיומנות של הילד: “אני רואה שאתה נהנה מחשבון/השתפרת בלוח הכפל/הכנת שיעורי בית קידמו אותך”, או “אתה יכול להיות גאה בעצמך”.
עודדו, עודדו, עודדו- התמקדו בחיובי.
הציעו עזרה עם מקצוע מאתגר: “איך אתה מרגיש עם הציון? מה אתה מתכוון לעשות? האם אתה זקוק לעזרה ממני/מורה פרטי”?
כדי לעודד ילד להתמודד עם מקצוע מאתגר חשבו יחד, מה “יוצא” לילד מלימוד המקצוע המאתגר ומה הוא יכול להרוויח מהתמודדות עם אתגר.
התחילו בקטן. התמקדו רק במקצוע אחד. תאמו פגישה עם המורה והילד וקבעו ביחד – תנו לילד לומר מה ולקחת אחריות – תכנית פעולה מפורטת שתוביל להצלחה. השיפור בלימודים יגיע רק כשהילד, ולא ההורה, יקבל החלטה בנושא.
זכרו, בכל מקרה, יש לנו סיום מחצית חגיגי.
הכותבת היא מרצה, מנחת קבוצות, מדריכת הורים, מטפלת CBT, מטפלת דיאדית, BA חינוך מיוחד, MA יעוץ חינוכי. לאתר של יפעת “כלים קשובים” ולעמוד הפייסבוק של יפעת.
