בית הספר הווירטואלי הראשון: למי זה טוב?

“זהו השינוי שקיוויתי לו ושאני מחכה לו כבר הרבה זמן”. יותם מוהל, תלמיד העולה לכיתה י”א, מביא את כל הפרטים על בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל

בתי ספר – מונח פשוט שכולנו מכירים כבר הרבה מאוד זמן. מבנה גדול עם כיתות, שבתוכן שולחנות, כיסאות וכמובן תלמידים ומורים. עכשיו קחו את המונח הזה ותעלו אותו לאינטרנט. בתחילת שנת הלימודים הקרובה יפתח בית הספר הווירטואלי הראשון. זה יהיה בית ספר לכל דבר. הוא יציע תוכנית לימודים מלאה לכיתות ז’ – יב’, שבסופה מקבלים תעודת בגרות. עלויות הלמידה בו יהיה פחותות מבבית ספר ציבורי ותקציבו יכלול מחשבים ניידים וחיבור לאינטרנט לכל תלמיד. בנוסף, משכורות המחנכים יתחילו מ-14 אלף שקל ברוטו.

אז איך בכלל הבית ספר עובד?

בהתחלה בית ספר יפתח לפיילוט של עד כאלף תלמידים. הכיתות הווירטואליות יחולקו לכיתות אם של עד 12 תלמידים, לכל כיתה כזו יש מחנך, שיעביר שיעור חינוך פעם בשבוע ויקיים שיחה אישית עם כל תלמיד פעם בשבועיים. תפקידו של המחנך הוא לשמור על קשר אישי עם כל אחד מהתלמידים ולדאוג להם ברמה הלימודית והרגשית. כל מחנך אחראי על חמש כיתות כאלו.

אמנם הפרויקט מכונה כ”בית הספר הווירטואלי הראשון”, אך הוא אינו מקוון לחלוטין – פעם בשבוע תלמידי הכיתה מחויבים בפעילות התנדבותית ביחד, מה שעוזר לקשרים החברתיים ובנוסף לערכים ולתחושת החיבור לבית הספר מעבר למסך.

הלימודים יסתמכו על שילוב של שיעורים מוקלטים, שיעורים מקוונים עם המורה, תרגולים אינטראקטיביים ולמידה עצמית של התלמידים בהכוונה של המורים. בניגוד לבתי הספר הציבוריים, ימי הלימודים יוקדשו למקצוע אחד ולא יחולקו לפי שעות. בנוסף, גם לא יקבעו לפי ימי שבוע, אלא לפי מחזור לימודי. לדוגמה, אם בשלישי יום חג והיה צריך ללמוד פיזיקה, אז התלמידים ילמדו פיזיקה ביום הלימודים אחרי החג, נניח רביעי.

האם זה מודל לימודי טוב?

הבית ספר הווירטואלי הוא שינוי גדול ממה שאנו מכירים כיום. כרגע הוא לא מחליף את בתי הספר הציבוריים אלא מציע עוד אופציה. יש תלמידים שתוכנית כזו מתאימה להם יותר מתלמידים אחרים. תלמידים במגזר הבדואי, למשל, שלא יכולים להגיע לבית ספר בבוקר בגלל חוסר בתשתיות תחבורה, או רק גרים מאוד רחוק, ישמחו לאופציה הנוחה של התחברות ממחשב – בהנחה שתהיה להם התשתית לכך. כמו כן גם תלמידים ממדינות זרות שרוצים תעודת בגרות ישראלית. המודל טוב גם לתלמידים שמתקשים למצוא מקום במסגרת הנוכחית של בתי הספר וכמובן גם לתלמידים שפשוט מעדיפים ללמוד וירטואלית. חשש שעלה הוא חוסר באינטראקציה חברתית, אך מעבר להתנדבות השבועית, מחנכי הכיתות יעודדו את התלמידים למפגשים חברתיים. בנוסף, חשוב להזכיר שיש המון אלטרנטיבות למפגשים חברתיים, כמו תנועות נוער, חוגים וסתם מפגשים אחר הצהריים.

למה המודל הזה כל כך חשוב?

בתור תלמיד במערכת החינוך, זהו השינוי שקיוויתי לו ושאני מחכה לו כבר הרבה זמן. הטכנולוגיה לקיום בית ספר כזה קיימת כבר מעל לעשור ורק הולכת ומשתפרת כל הזמן. אין סיבה שבעידן כזה נמשיך ללמוד בכיתה צפופה של 40 תלמידים, שמעתיקים למחברת שלהם מהלוח, במקום לעשות “העתק הדבק” ולהמשיך ללמוד עוד חומר. ישנם פתרונות מקוונים שיעילים פי כמה מהדרך שבה דברים תנהלים כיום. כשאני נכנס לבית הספר שלי, אני מרגיש שצעדתי 30 שנה אחורה, לעידן אחר ופרימיטיבי שלא מבינים בו מה זה טכנולוגיה, למרות שלמנהלת יש איפון X.

המודל החדש לא מושלם, יש בו הרבה פגמים שמתקנים ויתקנו, אך הדבר הכי מלהיב ומרגש שהוא מציע זה שינוי. חידוש נחוץ בשיטות הלמידה שקיימות כבר מאות שנים ולא השתנו יותר מדי בזמן הזה. אמנם היום לא נותנים לי מכות ביד עם מקל כמו פעם, אבל היד כואבת באותה מידה כשאני צריך להעתיק 10 עמודים בשיעור היסטוריה, אותם הייתי יכול לקבל כקובץ במחשב.

מעבר לכך שהמודל משדרג את צורת הלמידה הנוכחית, הוא ילמד אנשי מקצוע איך לשפר את צורת הלימוד, איך להתאים אותה לתלמידים ולטכנולוגיה בעידן הזה. אני מקווה להרגיש סוף סוף שהלמידה שלי משמעותית, שהדברים שאני לומד בבית הספר מונגשים בצורה הכי טובה שאפשר ושהם באמת יעזרו לי בחיים. כרגע המצב הוא בדיוק הפוך, אבל השינוי שנחוץ מתחיל – והוא מתחיל עכשיו.

אנחנו, המורים, נכנסנו מתחת לאלונקה מהרגע הראשון

הצילו את תנועות הנוער