פורטל “עשר פלוס” ו”הורים בוחרים חינוך” מתאגדים לפרויקט מיוחד: מכתבים מהעם לשר החינוך הנכנס. כל אחד מכם (הורה, איש חינוך או תלמיד/ה בתיכון) מוזמן לפנות דרכנו לשר החינוך, לספר לו מה “בוער בעצמותיו” ולשכנע אותו בחשיבות הרבה של העניין. במילים אחרות: מהו הדבר שצריך לדעתכם לעמוד בראש סדר העדיפויות של המערכת החינוכית?
את המכתבים תוכלו לשלוח אלינו באמצעות הדוא”ל של האתר (אפשר גם בעילום שם, אך אנא ציינו האם מדובר בהורה/ מורה או תלמיד) או באמצעות עמוד הפייסבוק שלנו.
המכתבים המשכנעים ביותר יפורסמו על דפי האתר.
כמו כן, אנו נאסוף את המכתבים וניצור מהם פנייה מסודרת לשר החדש (ימונה ככל הנראה בימים הקרובים) – מי שבשנים הקרובות יתבקש להתייחס לדרישות העם שבחר בו.
אנחנו קוראים לכם לפתוח את הראש, את הלב ואת העט (כלומר, את העכבר והמקלדת) ולהיענות לקריאתנו הנרגשת למען המטרה הנעלה: שיהיה פה חינוך טוב יותר. בשנים האחרונות רבים מאתנו ‘קיטרו’ על כך שמצב החינוך בכי רע. התוודענו לכך שהסמכות המורית נשחקת, שהאלימות הולכת ומקצינה, שהכיתות הולכות ומצטופפות, שתוצאות המיצ”ב הן בעייתיות ושמצבנו ביחס לשאר העולם אינו מעודד בתחומים מסוימים, שאין הנגשה מספקת לתלמידים הנכים, שההתאמות לתלמידים לקויי למידה אינן מכובדות, שמערכת החינוך מופרטת, שהפערים החברתיים והלימודיים הולכים וגדלים ויש יותר נשירה סמויה, שהחופשות מהלימודים הולכות ומתרבות, ועוד ועוד.
לכן, הרגע הזה הוא רגע מכריע. הבחירות תמו ומערכת החינוך בישראל פותחת דף חדש. “עשר פלוס” מאמין שהחינוך בא לפני הכול, שהילדים שלנו הם הנכס הלאומי היקר ביותר ושיש עוד הרבה מקום לשנות ולשפר. אם גם אתם מאמינים בכך אנא מכם אל תישארו אדישים, הצטרפו אלינו והשמיעו את קולכם – כי הפתק בקלפי לא מספיק.
מצפים ומודים לכם מראש!
שלכם,
מערכת “עשר פלוס”
8 Responses
מערכת החינוך מעל הכול; שוויון לכל תלמיד גם בפריפריה; תוכנית יישובית לחולל מהפך בבתי הספר על ידי תוכניות חדישות מגן חובה; להוציא את הנחתת מחלקות החינוך במועצות וברשויות בנושא הלימודי ובקביעת מדיניות; ללמוד בתוכניות מובנות בדרך משחק ויצירה; ניתן לעשות רבות – לבנות תוכנית מובנית מגן חובה עד התיכון ולשלב בה גם את תלמידים עם ליקויי למידה; לשים דגש על נושא האלימות הגוברת ולהציע פתרונות; להעניק סמכויות מוגברות למורים; לשלב הורים ולהנחות אותם למעורבות ולא להתערבות.
יש לשנות את מועד החופש הגדול, וכבר עכשיו עכשיו להודיע לכל המתקשים כדי שיוכלו להסתגל לרעיון. תמיד אנחנו טוענים שלחרדים יש מה ללמוד מאתנו, אבל גם לנו יש ללמוד מהם. בואו נאמץ את עניין חלוקת החופשות: הילדים שלהם לומדים בזמן שילדינו בחופשה, ואם זה כך אז אפשרי לדרוש זאת גם מהילדים שלנו. אנחנו שולחים אותם לקייטנות כיפיות ולימודיות ולפעמים לפנימייה וכו’, ואין צורך להכביר במילים על חשיבות המסגרת המטפחת והמעשירה, הסביבה החברתית, ההשגחה של מבוגר, השקט להורים, עצירת ריקון הכיס והבנק בתקופה זו ועוד.
אם כך, מלכתחילה צריך להתאים את חופשות המורים לחופשות העובדים בארץ. יש לאפשר למורים להסתגל לתוכנית באופן הדרגתי, עם קביעת מועד סיום לתהליך (כמובן עם כל מיני פיצויים של הפסדים מההטבה לכאורה שיש למורים, שתתקבל עד תום התהליך). כל מורה חדש, עד שנת ותק מסוימת שתיקבע, לא יזכה לפיצוי. ואפשר לצאת לדרך, עם עוד שיפוצים נדרשים אבל אפשריים.
במהלך הזמן של ההסתגלות לשינויים, וגם אם ייקבע שצריך להמשיך בחופשות ארוכות דווקא בבתי הספר, אני ממליצה:
א. בכל החופשות הקיימות, בתי הספר יפעלו במתכונת הקייטנות, טיולים שנתיים, סדנאות מרוכזות ומרתונים לימודיים מאתגרים ומתגמלים.
ב. לחילופין, יש לבטל את כל החופשות השנתיות הקיימות. לחלק את החופשות – שבועיים לפני תחילת החגים ועד סיומם. לבטל את ימי העצרת של החגים.
מועד נוסף של חופשה ארוכה – מפורים עד שביעי של פסח ושוב, בלי יום העצרת.
אני מנצל במה זו לקרוא למנהיגות החדשה של משרד החינוך לעשות כל שבידיה, כדי לטפח את שיתוף הפעולה עם ההורים ככלל ועם הארגון היציג שלהם בפרט. ולנו ההורים אני קורא להצטרף בהמוניכם לארגון, ולהשפיע על סדר היום.
כמי שחינוך ילדי ישראל “בוער בעצמותיו”, בחרתי לקחת חלק בתקומתו של “ארגון ההורים הארצי” אחרי שנים רבות שבהן היה מושבת. הארגון חרט על דגלו להיות: ארגון המייצג את כלל הורי תלמידי מערכת החינוך בישראל, באופן דמוקרטי ובלתי מפלגתי, הפועל ליצירת השותפויות, לקידומן והתחדשותן של מערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות, ולשיפור איכות הלמידה והתשתיות העומדות לרשות תלמידי בתי הספר בישראל. כל זאת תוך שותפות בהתוויית המדיניות החינוכית, בקביעת יעדי מערכת החינוך, בקביעת תוכנית החינוך הארצית, בחלוקת המשאבים (הלאומיים, אזוריים, עירוניים וכד’), מול משרדי הממשלה, כנסת ישראל והוועדות הפועלות בה ומול השלטון המקומי והצבת החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. המטרות של ארגון ההורים הן:
א. ארגון יציג ודמוקרטי של כלל הורי התלמידים, שבו חברים, שותפים, מיוצגים ופעילים כלל ועדי ההורים המוסדיים והיישוביים מכל רחבי ישראל (גני ילדים, חינוך יסודי, חינוך מיוחד חטיבות הביניים והתיכוניים), ואשר יהווה מקור כוח וסיוע להנהגות ההורים ביישובים השונים.
ב. הארגון מהווה שותף מלא ומרכיב בלתי נפרד בהתוויית המדיניות החינוכית, בקביעת יעדי מערכת החינוך, בחלוקת המשאבים (הלאומיים, אזוריים, עירוניים וכד’) – בשיתוף עם משרדי הממשלה, כנסת ישראל, (והוועדות הפועלות בה), השלטון המקומי והארגונים השונים.
ג. קידום ושיפור איכות הלמידה והתשתיות העומדות לרשות תלמידי בתי הספר והגנים בישראל, והעמדתן בצמרת ה-OECD.
ד. פיתוח תחושת השייכות והאחריות המשותפת של ההורים למערכת החינוך (הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית), טיפוח המעורבות שלהם בחינוך ילדיהם בבתי הספר.
ה. השגת שוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל וצמצום הפערים בחינוך.
דומני, שחיזוק מסיבי ותמיכה בארגון, תשרת את ילדינו ואותנו, ותאפשר את קידום המטרות שרובנו מסכימים עליהן.
שלום רב,
מערכת החינוך בישראל זקוקה למהפכה אמיתית הקשורה להכשרת המורים, תרבות ביה”ס, משאבים ותקציבים.
1. יש להעלות את רף הקבלה למכללות המורים, שכר המורים ותנאי העבודה. מעמדם המקצועי של המורים בעיני עצמם ובחברה עשוי להשתפר.
2. יש לבדוק את הכשרת המורים – קורסים בנושא הערכת תכנית לימודים כמעט אינם קיימים. רמת ההכשרה יורדת על מנת לאפשר לפרחי הוראה לסיים את התואר.
3. שינויים בחינוך דורשים ליווי. יש להכשיר יועצים לימודיים ולשתף מורים באופן אמיתי בשינויים במערכת החינוך.
4. יש לקחת דוגמא ממערכת החינוך האנגלית, למשל, לגבי תרבות ביה”ס. הכיתה שייכת למורה. התלמיד הוא אורח בכיתתה. התלמיד נכנס לכיתה כשהמורה פותחת עבורו את הדלת. המורות לא מתחלפות בכיתות. הכיתה מהווה מרכז משאבים עבור המורה והתלמידים.
5. שינוי מהותי בדרכי הערכה בביה”ס. אין צורך במבחנים/בחנים רבים כל כך. הוראה חייבת להיות משמעותית וחוויתית.
אלו הן רק מקצת הדוגמאות. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר בכתובת המייל. הדוגמאות מבוססות על עבודת מחקר לתואר שלישי.
שלום רב,
לדעתי יש צורך לתאם עמדות בכל הקשור לספרי הלימוד, ולא לעדכן גרסאות של ספרים אחת לחמש שנים, כך שילד גדול יותר יוכל להעביר ספרים לאחיו הצעיר. בנוסף חשוב לדאוג שרכישת הספרים תהיה מסובסדת כפי שהציע שר החינוך הנוכחי, שהממשלה תקנה בצורה מרוכזת ובכך גם באופן זול משמעותי, ספרים לכל בתי הספר בארץ. אנו ההורים נשלם באופן חד פעמי עבור כל הספרים לאותה השנה, מראש, וללא ריצות מיותרות לחנויות הספרים. מצטרפת גם אני לדרישה לשינוי מועדי החופש הגדול, ניתן לחלקו לשניים – חופשת חורף של כחודש וחופשת קיץ של כחודש, כאשר בכל אחד מהחופשים תהינה קייטנות, מטעם המתנ”סים.
כיתות יותר קטנות. נקודה.
דוגמא מוצלחת לשיתוף פעולה נפלא בין הורים ילדים וצוות ההוראה ניתן לראות באתר האגודה לבריאות הציבור http://www.aguda.co.il/ בסרט על נאמני הבריאות “ארוחת בוקר של אלופים”. תכנית מיוחדת המעצימה את הילדים והופכת את הילדים וההורים לשותפים לגורלם ועתידם.
כמה זמן צריך עוד לחכות על מנת שגמלאי משרד החינוך יקבל את גימלתו בשלמותה לאחר שעבד חמש שנים על פי מתווה אופק חדש ושלושים שנה בעולם הישן? האם חמש שנים אינו פרק זמן מספיק לפתור את הסוגיה? מדוע העובדים המסורים צריכים להיפגע פעמיים ? פעם אחת על זה שלא משלמים להם את המגיע ופעם שניה על כך שהגמילה מחושבת על השכר של שלושים שנות עבודה.עזות מצח של כל הנוגעים בדבר. החל מארגוני המורים וכלה במשרד החינוך על כל שלוחותיו,מבלי לפסוח על אנשי האוצר.
אין בושה לשר החינוך שטומן את ראשו בחול כאילו הדבר לא נוגע לו. היכן נציבות המדינה,האם כך מדינה מתוקנת צריכה להתנהל? זה היחס שמגיע לציבור רחב של מורים שהתמודד יום יום עם קשיי החברה?קדימה צאו מהאדישות גלו אחריות!!