הגישה הנרטיבית מאפשרת לילדים ולבני נוער לבנות לעצמם סיפור חיים אלטרנטיבי, מסתגל וחיובי יותר. כך תוכלו ליישם את עקרונות הגישה אצלכם בבית
כהורים, כולנו מתמודדים עם קונפליקטים לא פשוטים עם ילדינו המתבגרים, בעיקר סביב נושאים כמו: צורת הבילוי ושעות הבילוי; ההתנהלות היומיומית סביב אכילה, הרגלי ניקיון, וצורת הלבוש; התפקוד בבית הספר ומידת ההשקעה בלימודים; כמות הזמן שמוקדשת לחברים; השתתפות במטלות הבית, ועוד. העקרונות הבאים, שעליהם מתבסס הטיפול הנרטיבי, הופכים אותו למתאים כל כך לאוכלוסיית המתבגרים:
קבלה: בטיפול הנרטיבי אין דרך או חשיבה ‘נכונה’ ו’לא נכונה’, לכל מה שהמטופל אומר או חושב יש לגיטימציה ומקום.
חוסר שיפוטיות: כל מחשבה ודרך נבדקות בטיפול מבלי לתת להן “ציון” או ביקורת, ללא שיפוטיות וללא התנשאות.
ניטרליות: המטפל לא מניח מראש מה טוב ומה לא, אלא שכל התובנות מושגות תוך כדי הטיפול יחד עם המטופל.
הקשבה: בטיפול הנרטיבי מעניק המטפל מקום רב למחשבות של המטופל, לרצונותיו ולהחלטותיו.
דיון: הגישה לא רואה שום דבר כמובן מאליו, אלא הכול נתון לשאלה, לאתגור ולהטלת ספק.
כללי תקשורת חדשים
פתרון קונפליקטים עם המתבגר בהשראת הגישה הנרטיבית יכול בהחלט להתבצע גם בבית, בזמן שכל אחד מאתנו מאמץ את עקרונותיה. הגישה מאפשרת לנו לבחון, תוך הקשבה אמיתית ומתן כבוד לעצמנו ולילדינו, את רצונותיהם, בקשותיהם והתנהגותם של המתבגרים, המבטאות את דרך הסתכלותם על עצמם ועל סביבתם (“הנרטיב” הנוכחי שלהם). בחינה זו מובילה אותנו לתקשורת משופרת ולמשא ומתן איתם.
הניטרליות והקבלה שאותן מעודדת הגישה הנרטיבית, עשויות לעזור לנו להחליט על מה באמת אנחנו חייבים להתעקש כהורים, ובאילו מקרים אנחנו יכולים לאפשר לילדינו לנהוג כרצונם ולצמצם את האיסורים והחיכוכים למינימום ההכרחי.
גישה זו מאפשרת לנו לתת מקום גם לראייה השונה משלנו, אף אם איננו מסכימים איתה. כך לדוגמה, אנחנו יכולים מצד אחד להבין שאין לנו ברירה אלא לקבל את שעות היציאה והחזרה מבילויים המקובלות היום על בני הנוער, על אף שהן נראות לנו “מטורפות”.
מצד שני, נוכל לשים את הגבול במקום שבו הדבר מפריע לנו לתפקוד תקין, כמו לשנת הלילה שלנו, ואף לצפות מילדינו שהם יספקו לנו “ביטחונות” מסוימים לגבי השמירה על עצמם בשעות הבילוי ויכבדו את הצורך שלנו להיות מעודכנים (למשל באמצעות קשר טלפוני אחת לכמה זמן).
דוגמה אחרת נוגעת לתרומה של הילדים המתבגרים שלנו בניהול משק הבית ובשמירה על הסדר והניקיון. בהקשר הזה, נוכל בהחלט לצפות מהם לתרום את חלקם במטלות הבית כמי שמתגוררים בו, ואף לשלול הטבות שונות אם אינם משתפים פעולה בעניין. עם זאת, כדאי שנכבד את הדרך שבה הם מבצעים את המטלות האלה, גם אם היא אינה לרוחנו, ושנבין כי חדרם הפרטי הוא טריטוריה שלא נוכל להתערב לגבי חוסר הסדר הקיים בה, וזאת מתוך כבוד לגבולות המתבגר/ת.
שמירה על גבולות אישיים במשפחה היא חשובה תמיד, ובייחוד כשמדובר במתבגרים, השומרים בקנאות על זכותם לגבולות אלה. בהתחשב בנרטיב הזה, כדאי למשל לקבל על עצמנו שלא להתערב בצורת הלבוש שהם מסגלים לעצמם, הקשורה לגופם שלהם, ואף בהרגלי האכילה שלהם.
לחלק הקודם, המציג את הגישה הנרטיבית ואת שיטת הטיפול הקלק כאן
הכותבת היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מנהלת “הקליניקה לטיפול נרטיבי”, תל אביב
www.hebpsy.net/narrativi
