מה עושים כשילדים לא מדברים על רגשות?

במצב הקיצוני שאנו חווים, נראה כי לא כל הילדים מסוגלים לבטא במילים את הרגשות שלהם, או אפילו להבין אותם. אם נעזור להם לבנות אינטליגנציה רגשית, זה ישתלם להם היום ובהמשך החיים. מדריך שימושי

ילדים ובני נוער רבים אינם יודעים להגדיר בצורה ברורה מה הם באמת מרגישים, גם היום במצב הקיצוני שכולנו חווים. הם אולי גם לא יודעים מה ניתן לעשות עם הרגשות האלו. חלקם אינם מיומנים בזיהוי, הבנה והבעת רגשות ועשויים אף לראות בהבעת רגשות סימן לחולשה. יש גם כאלה שמבינים היטב מה הם מרגישים, אולם הם יותר מופנמים יחסית, מעדיפים לשתוק ולא לשתף את ההורים. ילדים ומתבגרים כאלה נוטים להתרגז כאשר שואלים אותם “מה שלומך? איך אתה מרגיש?”, מתחמקים ונמנעים מלדבר על הרגשות שלהם.

הבנת המצב הרגשי שלנו היא חלק מאינטליגנציה רגשית והיכולת לוויסות רגשי, שתי מיומנויות חשובות ביותר להתנהלות ותפקוד מיטבי בימים של שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימים של משבר או מלחמה. היכולת לזהות מה אנחנו מרגישים ולדבר על רגשות היא בריאה, מקדמת רווחה נפשית ומאפשרת להפיג בדידות, לתת ולקבל תמיכה ולנהל מערכות יחסים משמעותיות ועמוקות יותר. חשוב לזכור שהיכולת לזהות, לעבד ולהביע רגשות מתפתחת עם השנים. זה לא משהו שילדים צריכים להיות טובים בו באופן אוטומטי. זה תהליך, וניתן לסייע לילדים לפתח את המיומנות של הבעת רגשות.

מה עושים כשילדים לא מדברים על רגשות? מה זה אומר על הילד שלי? האם להכריח אותו לדבר? על מנת שנוכל לענות על השאלות חשוב קודם להבין מדוע כדאי להבין, להביע ולדבר על רגשות או, מהי אינטליגנציה רגשית?

מהי אינטליגנציה רגשית?

אינטליגנציה רגשית היא היכולת להבין ולהגיב לרגשות ורמזים רגשיים בעצמנו ובאחרים. אינטליגנציה רגשית כוללת מספר מרכיבים: היכולת לזהות ולעבד את הרגשות שלי, לזהות ולפענח רגשות של אחרים, בהבעות פנים או תקשורת לא מילולית, לגלות אמפתיה, להבחין בין רגשות שונים, להבין את הגורמים וההשלכות של מצבי הרוח והרגשות והיכולת לנהל ולווסת את הרגשות. כך למשל, אם אנחנו יודעים לזהות שאנו בחרדה, נוכל לנהל את הרגש וללמוד מה התגובה הטובה ביותר על מנת לשלוט בחרדה ולפעול בצורה שתקדם אותנו. אם אנו מודעים לכך שאנו מרגישים כעס או עלבון ונוכל להבחין ביניהם, נוכל לנקוט בפעולות אשר יסייעו לנו לווסת את הרגשות ולהיפטר מהם. 

מדוע חשוב לילדים להביע רגשות?

מבחינה התפתחותית, ילדים מסוגלים להביע רגשות מרגע לידתם ומסוגלים לזהות רגשות של אחרים כבר מגיל שנה. בהמשך, אצל רוב הילדים היכולת להביע ולדבר על רגשות מתפתחת ומשתכללת. אם ילדים יכולים לזהות ולתאר את הרגשות שלהם, סביר יותר שהם יוכלו לזהות את אותם רגשות אצל אחרים. הם יכולים להביע אמפתיה כלפי איך אדם אחר מרגיש. זה חיוני ליצירת קשר משמעותי עם אחרים. ילדים עם יכולת ביטוי רגשית לקויה נוטים יותר לסבול מבעיות חברותיות וקיים סיכוי גבוה יותר שיהיו להם בעיות במערכת היחסים בשלב מאוחר יותר.

מדוע יש ילדים ומתבגרים שאינם מדברים על רגשות?

ראשית, חשוב להבין שכל ילד הוא ייחודי, והדרך שלו להביע רגשות יכולה להיות שונה. היכולת להבין ולהביע רגשות נגזרת משילוב של גורמים הכוללים מזג (טמפרמנט), השפעות סביבתיות וחוויות עבר. חלק מהילדים מטבעם סגורים ומופנמים יותר, חלק מהילדים עלולים להתקשות בעיבוד או לבטא את הצרכים הרגשיים שלהם עקב הבדלים נוירו-התפתחותיים כמו ילדים בעלי לקות בתקשורת או ילדים על הרצף האוטיסטי. יש גם ילדים שגדלים במשפחות בהן לא נהוג לדבר על רגשות ולכן אין להם את אוצר המילים ורפרטואר הרגשות שלהם מאד בסיסי. העיקרון המכריע צריך להיות: “אנחנו לא צריכים להביע את הרגשות שלנו כל הזמן, אבל הדלת פתוחה בכל פעם שאתה רוצה, ואני אקשיב לך בלי שיפוטיות.”

איך ניתן לגרום לילדים לדבר על רגשות?

1. להפגין אמפתיה- כאשר ילדים ומתבגרים רומזים או אומרים מה הם מרגישים, מבוגרים נוטים להגיב בשאלות, עצות או עידוד. גם אם התגובות הללו נראות לכם מועילות יותר, מומלץ בהתחלה להקשיב, להפגין אמפתיה ולתקף את הרגשות, כך למשל לומר: “ברור שאתה מרגיש פחד בימים אלה, כולנו מרגישים כך” או “הרבה ילדים ומבוגרים מרגישים פחד לאור כל מה שקרה ועובר עלינו בימים אלה”.
2. לזהות ולשיים רגשות- מחקרים מעידים שחשוב לזהות ולתת שם לרגשות שלנו מאחר וזה מקל עלינו כשאנחנו מבינים מה אנחנו מרגישים, מסייע לוויסות רגשי, מספק תחושת מסוגלות רגשית. מומלץ להתחיל במקום בו נמצא הילד וללכת בקצב שלו. אפשר לעודד ילדים לדבר על מגוון רגשות, לעזור להם להרחיב את רפרטואר הרגשות ולאמוד את העוצמה שלהם אם נאמר: “אני מבינה למה את מפחדת, את גם מודאגת או מוטרדת ממה שקורה? כמה את מעריכה בין 1 ל 10 שאת מפחדת? שאת מודאגת? שאת כועסת?”   
3. מגוון דרכים להביע רגשות- ילדים רבים לא מרגישים בנוח לדבר עם מבוגרים על רגשות וחשוב גם לכבד את הבחירה והפרטיות שלהם. עם זאת, חשוב כהורים להיות ערניים למצב הרוח של הילד ואפשר לראות שילדים ומתבגרים מביעים את הרגשות במגוון דרכים חלופיות: בספורט, מוסיקה, ציור, או לדבר על רגשות של אחרים, כגון דמויות בספר, בתוכנית טלוויזיה או במשחקי מחשב. הדבר החשוב ביותר הוא שלילד תהיה דרך כלשהי להביע את הרגשות שלו, בין אם מילולית או לא.
4. קצרים- רוב הילדים ובעיקר המתבגרים אינם אוהבים ש”מושיבים” אותם לשיחה. עדיף לתפוס אותם לצ’אטים תכופים וקצרים יותר, למשל בנסיעה במכונית, בוואטסאפ, או תוך כדי פעילות אחרת.
5. חברים- לקבל את העובדה שבמהלך גיל ההתבגרות בני הנוער עוברים תהליך של עצמאות ונפרדות מההורים ולמעגל החברים יש חשיבות גבוהה. ייתכן שהם מדברים עם חברים או בני/בנות זוג על רגשותיהם יותר מאשר הוריהם. העיקר שהם חולקים את מה שהם מרגישים עם מישהו.

בימים אלו, היו בעיקר סבלניים, קשובים ומחבקים. כולנו זקוקים לנחמה ולכתף להניח עליה את הראש.

הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית, יוצרת ערכת עוצמה– ערכה לגילוי ופיתוח חוזקות