הורים ותלמידים יוצאים להפגין כדי ששנת הלימודים הקרובה לא תיראה כמו זו שחלפה. נמאס להם להיות שבויים בסכסוך הכספי המתמשך בין המורים לאוצר והם קוראים לראש הממשלה להתערב. מוזמנים להצטרף
בשישי הקרוב תיפתח שנת הלימודים תשפ”ד. תלמידי הגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים הנרגשים כבר מארגנים את ספרי הלימוד, הילקוטים, היומנים, הציוד הבית ספרי ואת התלבושת ליום הראשון – רק את תלמידי התיכונים מלווה סימן שאלה גדול. אין להם מושג אם שנת הלימודים שלהם תיפתח. הם לא יודעים האם עליהם להיצמד למקלטי הרדיו, הטלוויזיה והרשתות החברתיות בליל ה-31 באוגוסט בכדי לדעת מה יהיה.
משא ומתן בהקפאה
אבל לפני שנדבר על מה שיהיה, בואו נדבר לרגע על מה שהיה, או ליתר דיוק מה שלא היה בחודשיים האחרונים. אם נאמר שהמו”מ בין ארגון המורים למשרדי החינוך והאוצר התנהל בעצלתיים, נחטא לאמת. הוא פשוט לא התנהל. כל אחד מהצדדים התבצר בעמדתו וסירב להתפשר. בשיח חירשים כזה, הכתובת הייתה רשומה, אבל אף לא אחד מהגורמים הרלוונטיים לא היה שם בכדי לקרוא אותה.
ובואו ניזכר בעוד כמה פרטי מידע חשובים. הילדים שלנו יצאו לחופש הגדול מבלי שקיבלו תעודות, ללא מסיבות סוף שנה, ללא טיולים. אין זה אירוע בודד של הקיץ האחרון. ההתעללות המתמשכת בילדינו נמשכת תקופה ארוכה. כבר למעלה מ-3 שנים שתלמידי ישראל חיים בלי שגרה יציבה. אלו בני נוער בוגרי שנתיים וחצי של קורונה, שפני הנסיון של למידה היברידית, שהוסיפו להם שנה של עיצומים בלתי פוסקים. כל אלה פגעו ברצף הלימודי, בסביבה החברתית והחינוכית ובסיכוי של תלמידי העל יסודיים לסיים את מערכת החינוך עם תעודת בגרות ראויה. אסור לפגוע בהם ולו רגע אחד נוסף.
מניחים שהכל יסתדר מעצמו. זה לא מה שיקרה
במדינה מתוקנת, כל אחד מהמשפטים כאן, היה אמור להרעיד את אמות הסיפים, אבל במדינת ישראל למודת האירועים כבר לא מתרגשים מכך שמאות אלפי תלמידים לא יפתחו את שנת הלימודים בשישי הקרוב.
בקבצי האקסל המספרים זזים מכאן לכאן, ספינים תקשורתיים מודלפים מחדרי החדרים בזמן שבבתים רבים במדינת ישראל יושבים הורים וילדים אובדי עצות ולא יודעים מה ילד יום.
הבעיה היא שזה לא בוער לאף אחד. נוצרה איזו הנחת עבודה קוסמית שהכל יסתדר איכשהוא בשבוע האחרון של החופש הגדול, בימים האחרונים. אני רוצה להזכיר לכל המאמינים בכך, שאנחנו חיים במדינת ישראל, שהתקבע בה נרטיב קלוקל, שכל שנת לימודים חייבת להיפתח באיומי שביתה או עיצומים של אחד מארגוני המורים. אותו נרטיב שהתגבש גם קיבע את התובנה שהדרך הטובה ביותר להפעיל לחצים על מקבלי ההחלטות היא ללחוץ עוד קצת על החלשים בחברה הישראלית – ילדי ישראל והוריהם.
הציבו את המשבר בראש הערימה ופתרו אותו
לילדינו אין קול במהלך השנה. נזכרים בהם רק בסמיכות לתאריכים קדושים כמו האחד בספטמבר. לנו כהנהגת ההורים הארצית, המשחק הציני הזה שבו מזיזים מספרים על לוח האקסל ושוכחים שיש פה מאות אלפי הורים וילדים שנמצאים בחוסר וודאות משווע, הספיק ולכך אנחנו אומרים די!
לכן, החלטנו בהנהגת ההורים הארצית, לשלב כוחות עם מועצת התלמידים והנוער הארצית ולקרוא לכל הצדדים להיכנס לאירוע, להציב את מציאת הפתרון למשבר המאיים על פתיחת שנת הלימודים – בראש הערימה ולא בתחתיתה ולהתכנס, בשעה טובה, להסכם שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים כסדרה.
צועדים ומפגינים
ביום רביעי הקרוב (21.8) נצא לצעוד ולהפגין יחד עם מועצת התלמידים והנוער הארצית ומאות רבות של הורים ותלמידים מול משרדי האוצר, החינוך וארגון המורים בדרישה להעמיד פעם אחת ולתמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות ולגרום לכל הגורמים הרלוונטיים להתכנס להסכם עם המורים, כשאני אומר מפורשות שמגיעה להם העלאת שכר, שכן כבר כעת יש מחסור גדול של מורים במערכת – רק לא לעשות את זה על חשבון עצביהם וסבלנותם של הורי וילדי ישראל.
לא נסכים שילדינו יהפכו לדור אבוד. אלו לא סתם מילים. אלו ילדים ששגרת הלימודים הפדגוגית, החינוכית והחברתית שלהם ניזוקה קשות, אלו ילדים שלא חוו טיולים שנתיים, לא זכו למסיבות סוף שנה, לא קיבלו ציונים ומשובים מבחנים וגם לא זכו לקבל תעודות. האם אין גבול להתעללות בילדינו? האם אין גבול לאדישות ולאטימות?
ראש הממשלה – היכנס לאירוע
אני פונה מכאן לראש הממשלה ומבקש – היכנס לאירוע. רק לחץ של ראש הממשלה על המשרדים והארגון יוכל לגשר על הפער הכספי הלא גבוה, שנכון להיום, ישאיר את ילדי התיכונים בבית בשישי הקרוב.
הכותב הוא יו”ר הנהגת ההורים הארצית
