כן, כולנו מודעים לעלייה בכמות המאובחנים. השאלה היא האם האבחון תמיד מוצדק ואמיתי והאם אין דרך בסיסית ועמוקה יותר לפתרון הבעיה. לעיתים הקושי נובע ממחסומי למידה ויש דרכים להתגבר עליהם
שנת לימודים נוספת נפתחה. שוב אנו עומדים מופתעים מול הכמות ההולכת וגדלה של ילדים בעלי לקויות למידה או בעיות קשב וריכוז. הנתונים מדברים על 10%-20% ילדים ובני נוער המאובחנים עם לקויות למידה, וכ- 14.4% המאובחנים עם בעיות קשב וריכוז. אומנם סביר להניח שהסיבה לזינוק נובעת מהעלייה במודעות וגם מהחשיפה למסכים שמציעים מידע מהיר ושטחי, אבל לצד העלייה המבורכת במודעות עולה השאלה אם לא הגזמנו בכמות האבחונים.
תלמידים נשלחים לאבחון כי המערכת לא יכולה להתמודד איתם
לקויות למידה וקשב וריכוז הם לא הבעיה, הם הסימפטום של בעיות אחרות – בתקשורת, בלמידה או באחריות. חלק מהילדים מגיעים לאבחונים בשל חוסר היכולת של מערכת החינוך להתמודד איתם. לפעמים ההורים מקבלים מראש את הדין ומצטרפים לזרם, אבל חשוב להבין שמאחורי הקושי של הילד יש לפעמים סיבה הרבה יותר פשוטה.
ללמוד איך ללמוד
במפגש מעמיק עם תלמידים רבים אפשר לראות שהקושי שלהם נובע ממחסומי למידה, כי אין להם כלים פרקטיים שמלמדים אותם איך ללמוד. בביה”ס לומדים מסה של חומר במגוון מקצועות אבל אין במערכת שיעור שמלמד כיצד ללמוד, למרות שזה כל כך קריטי. בעזרת טכניקות ללמידה נכונה אפשר להסיר מהדרך תסכול גדול.
יש 3 מחסומי למידה:
1.מילה שלא מובנת כהלכה בטקסט – תלמידים נתקלים במילים לא מובנות בטקסטים שהם קוראים. לפעמים אלו מילים שלא נעשה בהן שימוש בשפת היום יום, לפעמים מדובר בתלמידים שאוצר המילים שלהם דל. לדוגמא: אנחנו בדרך כלל לא משתמשים בשפה היומיומית במילים: “מדוע” , “כיצד”, “האומנם” וכו’. כאשר תלמיד נתקל במילים כאלה בקריאה הוא לא תמיד מבין, לכן הוא יעצר, יתחיל לרחף ולאבד ריכוז.
כדי לשפר את אוצר המילים אפשר למשל לשחק עם הילדים “ארץ עיר” בבית או אפילו באוטו במהלך נסיעה. אם הילדים עדיין צעירים אפשר לשחק במשחק קטגוריות, לדוגמא: “צבעים” לבקש מהם לומר כמה שיותר שמות של צבעים, כשהילדים גדולים יותר אפשר קטגוריה של “מקצועות” וכו’.
2.מדרג נכון של למידה – תהליך למידה צריך להיות מדורג, להתחיל מהבסיס ולעלות בשלבים לאחר שהושלמה ההבנה של כל שלב. דוגמא קלאסית לקוחה ממקצוע החשבון: ראשית לומדים פעולות חיבור וחיסור ואז עוברים לשלב מתקדם של כפל וחילוק וכן הלאה. תלמיד שידלג על שלב יתקשה מאוד להשלים את הפער שרק ילך ויגדל.
3.חוסר מסה ללימוד – כדי להבין את החומר נדרשת המחשה. אם המורה בשיעור היסטוריה מספר על קרב מהעבר, כדאי שייעזר במערכת הדגמה הכוללת אביזרים פשוטים שיש בכל בית איתם יבנה את המפה של המקום בו התרחש הקרב.
כשתלמידים לומדים רק את התיאוריה יש תהליך של שינון אבל אין הבנה, זה יוצר מצב שהלימוד הוא רק לצורך מבחן. אם במקביל, מלמדים טכניקות כיצד לזכור את החומר ואיך לשלוף אותו יש סיכוי גבוה יותר שתהיה הבנה, זכירה, העמקה וכמובן הצלחה.
כאשר תלמיד נתקל באחד מהמחסומים האלה או בחלק מהם הוא מגיב פיזית: מפסיק להקשיב, מתחיל לפהק, לרחף, להתנתק, לפטפט, להפריע בכיתה, מכאן הדרך לאבחון קצרה מאוד. כשמקנים הרגלי למידה, מטפחים בילד ביטחון, אהבת הלימוד, ויכולת קוגנטיבית גבוהה יותר.
קשה להתקדם כשמתויגים
בנוסף לכל הטכניקות חשוב לתת את הדעת על כך שתלמידים מאובחנים הם גם תלמידים מתויגים. במצב כזה הילד נתקל בקושי נוסף גם בחיי המשפחה ובחיי החברה. קשה מאוד להתמודד כשמתויגים עם בעיה או חריגות, לכן האתגר הראשון הוא קודם כל– העצמת התלמיד. העבודה הראשונה מתמקדת בהחזרת הביטחון העצמי וכשזה קורה מתרחש הפלא בו התלמיד מגלה את היכולות שלו ויש לו מוטיבציה.
כשהמורים חושדים שיש בעיה, זו עוברת למגרש של ההורים שלוקחים את הילדים לאבחון, למורים פרטיים, פונים להוראה מתקנת, לפסיכיאטרים, פסיכולוגים או נותנים לילדים כדורים. למעשה, קודם כל הילדים וההורים צריכים ללמוד שפה חדשה – ללמוד איך ללמוד. חשוב שההורים יהיו חלק מהתהליך שדורש הערכות חדשה בבית ומחויבות. משום שבמקרים רבים גם להורים יש בעיה דומה לזו של ילדיהם, מומלץ לשלב הדרכת הורים כחלק מאימון כולל מתוך תפיסה שצריך לתת מענה מקיף לבעיה. במקרים רבים מגלים לשמחת כולם שאין יותר לקויות למידה או בעיית קשב וריכוז.
הכותבת היא אמא ל-9 ילדים, מאמנת לשיפור קשב וריכוז ומיומנויות למידה. לאתר
