מאבק השכר של המורים העל יסודיים נמשך והעיצומים פוגעים בעיקר בתלמידים. חוזה האמון הבסיסי בין התלמידים למערכת מופר וכל שנותר לנו לעשות הוא לתמוך בתלמידים המתוסכלים
חופשת הפסח הסתיימה. התיכוניסטים חזרו לביה”ס ויחד איתם חזרו, או יותר נכון לא הלכו לשום מקום – עיצומי המורים. ידעתם שיש עיצומים בבתי הספר התיכוניים? אם אתם לא צד בעניין, כנראה לא שמעתם על כך כי העיצומים הללו לא מעניינים אף אחד חוץ מאשר את המורים ואת התלמידים והוריהם.
סכסוך שכר מתמשך
רגע הסבר: המורים מקיימים עיצומים מזה כחודשיים מכיוון שדיוני ארגון המורים מול האוצר על הסכמי השכר לא מתקדמים לשום מקום. ארגון המורים דורש תוספת שכר של כ -30% וזוכה לדברי ראשי הארגון ליחס מזלזל. במשרד האוצר טוענים שהוצעה למורים הצעה עניינית ומכבדת אך יו”ר ארגון המורים דחה אותה. במכתב שהוציא יו”ר הארגון רן ארז לפני חופשת הפסח כתב למורים ולמורות כי הצעת האוצר “רחוקה מלספק” ומשקפת תוספת שכר ממוצעת של 2% וכי הוא מאמין בכוחם של השיבושים להשגת תוצאות. הוא גם צוטט בעיתונות ואמר: “לא נעצור עד ששכר המורים המתחילים בחינוך העל-יסודי יהיה 12 אלף שקל לפחות, ושכר המורים הוותיקים יעלה בהתאמה. לא ניתן יד להמשך השפלת מורי החינוך העל-יסודי בישראל”. וכך, המאבק, גם אם צודק, נמשך על גבם של התלמידים וההורים.
נבחנים אך לא מקבלים ציונים
בהתאם להוראת ארגון המורים העיצומים כוללים ביטול טיולים וסיורים שעל רובם כבר שילמו ההורים, מה שעורר כבר את זעמם של התלמידים ושל הנהגות ההורים. נוסף על כך וחמור אף יותר, נאסר על המורים למסור ציונים ולעדכן אותם במערכות המיחשוב הבית ספריות. המשמעות הכואבת היא שהמבחנים אמנם מתקיימים, אך התלמידים לא יודעים מה הציונים שלהם.
השבוע החל מבול מבחני המתכונת. אפשר היה אולי לצפות להקלות במבחנים לאור המצב המתמשך, אך אין כאלה. התלמידים מתכוננים, לומדים, נבחנים ומביעים תסכול רב. תלמידים שניגשים לבחינות בגרות, עושים זאת ללא יכולת לדעת מה מצבם האמיתי במקצוע. יש תלמידים שניגשים פעמיים לבחינת המגן כדי שהמורה יוכל להגיש אותם בציון הגבוה ביותר ויש תלמידים שפשוט מאבדים עניין ומוטיבציה כי מבחינתם הופר החוזה הפסיכולוגי בינם לבין בית הספר.
למה להשקיע?
חוזה הבסיס של התלמידים מול מערכת החינוך הוא – השקעה מניבה תוצאות. זה מה שהם ספגו כל השנים, לצד החשיבות הרבה של הבגרויות ושל ציוני המגן לקראתם. עכשיו הם שואלים את עצמם “אם אין תוצאות, איזו סיבה יש לי להשקיע?” הם חשים ככלי משחק, שבויים של המערכת. אם יש דבר אחד שאנו כהורים וכאנשי טיפול יכולים לעשות במצב הזה הוא לחזק אותם בכך שנאשר להם שאנחנו רואים אותם ומבינים שההתנהגות שלהם, תהיה אשר תהיה, היא התנהגות נורמלית במצב לא נורמלי.
כל זה קורה מתחת לראדר של כולנו. אף אחד לא יצא לחסום את איילון כי לא מדובר בביטחון המדינה אבל בהחלט מדובר בעתיד המדינה ובעתיד של הילדים שלנו. אם הם לא נפגעו מספיק בקורונה הרי שעכשיו הם הולכים בכל בוקר למערכת שמתנהלת כמו ספינה ללא קברניט ורק רוחות הרפאים של עיצומי המורים עדיין מנשבות על הסיפון.
לתלמידים נמאס לשבת בשקט ובשישי הקרוב, 21.4 בשעה 17.00 תתקיים הפגנת הורים ותלמידים מול ביתו של שר החינוך יואב קיש.
הכותבת היא עו”ס קלינית ופסיכותרפיסטית מוסמכת מטפלת מלמדת וכותבת. לאתר של הילה
