“משפחה בהסעה” עלתה לעונה שניה וזו ההזדמנות להמליץ עליה. פורמט טלוויזיוני פשוט לכאורה המייצר אינטימיות ופתיחות ומזמין אותנו לקיים תקשורת בונה עם המתבגרים שלנו
אחרי עונה מוצלחת מאוד של הסדרה “משפחה בהסעה” מבית כאן, ריאליטי המתרחש כולו במכונית, כשתוך כדי נסיעה מתנהלת שיחה בין הורה ומתבגר.ת, עלתה העונה השנייה שמסתמנת אף היא בהחלט כשוות צפייה, בעיקר להורים ולמתבגריהם. הסדרה מתעדת בזמן אמת מפגש בין בני נוער עם הוריהם בתוך כדי נסיעה במכונית ,במהלכה הם מדברים על מגוון נושאים כמו הטרדות מיניות, חברויות דרך הרשת, יחסים רומנטיים, גירושים, כסף ועוד.
אינטימיות שאין לברוח ממנה
אז איך זה שפורמט כל-כך בסיסי תופס תהודה ומצליח בגדול?
הסוד של הסדרה נמצא בסיטואציה ובנושאים עליהם מדברים ההורים עם ילדיהם. השיחה מתקיימת במקום סגור שאין לאן לברוח ממנו. אף אחד לא יכול לסובב פתאום את הגב ולברוח לחדר אחר. כך שעל אף היותו פונקציונלי (כלי תחבורה), דווקא קופסת הפח הזו מייצרת אינטימיות ולא מאפשרת סתם לזרוק סיסמאות לאוויר אלא מזמין ממש, ממש לרדת לעומקו של הנושא, להיחשף ולהיפתח ואפילו לא להסכים ולריב. יש פה מה ללמוד על תקשורת מקרבת.
תורם לכך גם ליהוק מצוין ללא ספק. היוצרים מנסים להביא לנו כמה שיותר מגוון של בני נוער דעתניים ודברנים עם נטיות ותפיסות מסוימות כמו גם הורים מגוונים ממגזרים ותפיסות עולם שונות, אבל מה שבטוח קורה שם זה שפשוט מתנהלת שיחה!
הזדמנות להקשבה
גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט בתקשורת הורית-ילדית. תקשורת עם בני הנוער הרבה פעמים אט אט נעלמת ומתמסמסת. מעבר להא ודא ועוד איזו גיחה קצרה של “אמא אני רעב”, הליכה מהירה למקרר שאיבה שלו, נהמה וחזרה לחדר, שיחות העומק נעלמות והמידע שלנו על ילדינו הולך ומתמעט וזה בתקופה בה מי מאיתנו לא היה רוצה לדעת יותר ורבים מאתנו גם חושבים שהם יודעים יותר. כך, לדוגמא אנחנו צופים בנסיעה של ירון ויובל אב ובתו שמספרת לו בפעם הראשונה על כך שקיבלה המון פעמים תמונות של איבר מין זכרי (והאב מגלה בקיאות מושגית כאשר הוא מגיב “קיבלת דיק פיק”?! יפה, זה זמן להשלמת פערים בשפה). יובל משתפת את אביה על כך שילד מהשכבה הטריד אותה בחטיבה ואח”כ המשיך והטריד אותה עוד 3 פעמים. האב מופתע לחלוטין, אבל מזל שיש את הפורמט כי מי יודע איך היה מגיב בחיים האמיתיים, או אם בכלל היה זוכה לשמוע על כך. בפורמט הטלוויזיוני הוא מתרגל הקשבה, הכלה, שאילת שאלות וראו איזה פלא, זה עובד. הנערה הצעירה ממשיכה לשתף אותו במה שקרה ובתובנות שהתגבשו בה עם השנים, כולל מה היא אוהבת כיום בחבר הנוכחי שלה (ששומר ומגן עליה), והאב מצדו מצליח גם לבקש שאם יהיו מקרים קשים שתדע תמיד שהיא יכולה לשתף אותם ההורים.
ילדים וורבאליים אם רק מאפשרים להם
זה הקסם של “משפחה בהסעה”: אנחנו נחשפים לשיחות שקטות ועמוקות שמתקיימות בין הורה למתבגר בזמן נסיעה נינוחה. זהו זמן שהוא נטו הביחד שלהם ונולדת בו שיחה שבניגוד למפגשים אחרים, נאמרים בה משפטים שלמים בנושאים מגוונים. כן, נודה, זה מעורר קנאה לעיתים בקרב הורים למתבגרים שמסתכלים בפליאה ולא מאמינים “מי הם הילדים הוורבאליים האלו וכמה שילמו להם?”
הבחירה לשים מצלמות ברכב ולתעד את הדינמיקה בין ההורים לילדיהם המתבגרים, תוך כדי נסיעה לסידורים, בילויים, בית ספר ועוד אינה מקרית. מצד אחד אין לאן לברוח, אין לאן לצאת, ומצד שני לא צריך להסתכל בעיניים אחד של השני כך שזה פחות מאיים. מתוך מצב זה אפשר לנהל שיחות אישיות מצחיקות, מרגשות, טעונות שחושפות הרבה פעמים פרטים מפתיעים שאף משפרים את התקשורת המשפחתית. כך לדוגמא אנחנו נחשפים לשיחה בין אם ובתה על הטרדות מיניות, כשהאם משתפת בסוד עתיק יומין שאף אחד לא יודע עליו, על כך שגם היא חוותה הטרדה מינית בצעירותה, בהחלט קטע מרגש ומקרב שכנראה לא היה יוצא לעולם אם לא אותו רגע שיחה אינטימי ועמוק.
לקחת הלאה לחיים
אין ספק שהסדרה “משפחה בהסעה” שמאפשרת למשתתפיה לדבר על הכל ,עוזרת מאוד לשפר את התקשורת המשפחתית, ולא, לא רק של אלו שמופיעים בה. שעת צפייה עם המתבגר.ת הפרטי בהחלט שווה ביותר מהרבה רגעים דוממים או ניסיון בפתיחת שיחה שלא בדיוק מתאימה לו או לה כרגע. רק עצם הצפייה המשותפת ומתן מקום למחשבות ולרגשות שעולים, למצבים השונים בהם נמצאים המתבגרים וההורים מייצר אינטימיות ופתיחות שאפשר לקחת אותה מכאן לעולם האמיתי הפרטי שלנו.
בהחלט שווה צפייה. “משפחה בהסעה” כאן 11.
הכותבת היא מאמנת ומדריכת הורים ומתבגרים
