גיל ההתבגרות מזמן לעיתים קרובות גם קצרים בתקשורת. יצירת תקשורת בינאישית טובה היא לא פחות ממעשה אמנות. לפניכם דרכי פעולה יעילות ששווה לאמץ בכל גיל ולעזור לילדינו לשפר את הישגיהם בכל תחומי החיים
“אם הוא רוצה להגיד לי משהו הוא לא יעזוב אותי בשקט, עד שאני אקשיב”
“היא סגורה, אינה משתפת אותי בשום דבר שעובר עליה”
“אי אפשר לומר לה שום דבר, היא ישר כועסת ומסתגרת בחדר”
נשמע לכם מוכר?
אם אתם הורים למתבגרים יש סיכוי סביר שגם אתם חשים מדי פעם שהתקשורת שלכם איתו או איתה היא לא מה שאתם רוצים.
אם עד לפני כמה חודשים נראה היה שהמתבגרים שלכם סקרנים וקשובים, פתאום נראה שמטרת העל שלהם היא להתווכח ולסתור כל רעיון או דעה שאתם משמיעים.
כל אחד יכול לשמוע אבל לא כולם יודעים להקשיב
נדרש הרבה אומץ כדי להמשיך ולהביע אהבה כלפי מתבגר, שלעתים קרובות נראה כמי שלא רוצה באהבתכם, חברתכם או דעתכם. אבל מתברר שזה בדיוק מה שצריך לעשות. לדעת לפתוח בשיחה ולהצליח לשוחח איתם, זו ממש אמנות.
אם עד עכשיו המתבגר או המתבגרת חוו את זהותם כקשורה באופן הדוק לזו שלנו ההורים, במהלך גיל ההתבגרות עליהם לבסס זהות עצמאית כבני אדם בפני עצמם, תוך כך שהם מנסים להחצין ולהדגיש את השונות שלהם מאיתנו ההורים ואת חוסר התלות בנו באמצעות ווכחנות, אדישות ושמירה חזקה על פרטיות.
דפוסים אלו, טבעיים ככל שיהיו, עשויים להקשות על יצירת שיח נינוח וליצור קצרים בתקשורת. מתי זה קורה? כשלא מבינים את הדובר, כשיש ריב או קונפליקט, כשיש “שיח חרשים” בין שני הצדדים, וכשהתוצאה לא תואמת את הכוונה שלנו.
איך ניתן לתקן את ה”קצרים בתקשורת”?
כיצד אנו ההורים יכולים לבנות דפוסי תקשורת חיוביים עם המתבגרים?
להלן מספר כלים שיעזרו לנו ההורים לבנות תקשורת בינאישית טובה במהלך גיל ההתבגרות. אלו כלים שאף פעם לא מאוחר להתחיל ליישם:
* מתן כבוד לפרטיות של המתבגר.ת – אחד מהעקרונות החשובים ליצירת תקשורת טובה. כבוד לפרטיות של המתבגר.ת חשוב לא פחות מההזמנה להתקרבות ושיתוף. ככל שתכבדו את רצון המתבגרים לשתף בפרטי חיים מסוימים, ולשמור לעצמם פרטי מידע אחרים, כך גדל הסיכוי שהם לא יחוו אתכם כחטטניים. נסו למצוא את האיזון בין התעניינות, קשב ואכפתיות לבין מתן כבוד ומקום לצורך בפרטיות.
פנו אליהם במשפט כמו: ” קח קצת זמן לעצמך”.
*הקשבה פעילה נקייה– כאשר אנחנו מקשיבים לילדים, ומתעניינים באופן כנה בחוויותיהם ובדבריהם, אנחנו מעבירים להם מסר לא רק על היותם חשובים לנו, אלא גם על הרצון הכן שלנו להכיר אותם ואת עולמם הפנימי, ולהקשיב לרעיונותיהם ודעותיהם באופן מכבד ולא שיפוטי. התשובות לשאלות שלהם יכולות להיות פתוחות עם סיפור או הסבר קצר, לא תשובות שסוגרות שיחה.
שפת הגוף, הבעות הפנים, וטון הדיבור שלנו, צריכים להיות תואמים לדברינו. צריך להסתכל להם בעיניים, וכדי לוודא שהבנו את כוונתם, לחזור בקצרה על הדברים ששמענו ולבדוק איתם האם הבנו נכון. אם לא, לבקש עדכון או הבהרה. כמו כן, חשוב שנשתיק את הפלאפון שלנו בעת השיחה.
* נטרול פרשנות שלנו לדברי המתבגר.ת – “למה התכוונת כשאמרת ש…?”, “מה קרה כש..” – אלו הן שאלות שנשאל כדי לוודא את העובדות שאנו לא יודעים. חשיפת העובדות תנטרל את הפרשנות שלנו, תשנה את היחס לסיטואציה לפי העובדות במציאות ולא לפי הפרשנות, וכך נמנע פיתוח רגשות שליליים, פגיעות וכעס בתקשורת איתם.
* אנחנו ההורים צריכים להוות מודל חיקוי חיובי למתבגר.ת – הם מחקים אתכם, מאמצים דפוסי התנהגות אליהם הם נחשפים בבית ומפנימים. יש לחשוף אותם למודלים של תקשורת זוגית חיובית תומכת וכנה. אפשר לומר משפט כמו: “אני יכול/ה להתמודד עם זה” וכך לתת למתבגר.ת להרגיש שאנחנו עדיין משמשים משענת עבורם. הם זקוקים לזה. אפשר גם לדבר על עצמנו במשפט כמו “אתה לא מאמין איזה יום עבר עליי היום..” – שיתוף במה שקורה אתכם.
* הנחיית המתבגר.ת ליצירת תקשורת בינאישית טובה עם המשפחה והחברים – תקשורת טובה נשענת על אינטראקציה והקשבה הדדית. נשאף ללמד אותם כבר מגיל צעיר להיות סבלנים וקשובים גם לדברי האחר ולצרכיו.
* אימוץ עמדה אמפתית כלפי המתבגר.ת – כאשר המראה החיצוני הינו נושא רגיש ומורכב, ועדיין לא עומדים לרשותם הניסיון והכלים הרגשיים שיעזרו להם להתמודד עם שברון לב, עלינו לשוחח איתם באופן אמפתי ורגיש, מבלי לבטל את רגשותיהם.
פנו אליהם לעיתים במשפט כמו: “תשמור על עצמך”- הם רוצים לדעת שאכפת לכם.
* הצבת גבולות בתקשורת עם המתבגרים – מותר להם לכעוס, אך אין שום סיבה לצעוק, או לדבר אלינו באופן פוגעני או אלים.
* מתן מחמאות למתבגר.ת – “אני אוהבת אותך”, “אני גאה בך, כל הכבוד לך” ,”אתה מיוחד, מוכשר ומוצלח”. מחמאה אמיתית מוסיפה צליל נעים לשיחה, מקרבת בין המשוחחים, מפוגגת ביישנות וחוסר ביטחון.
במידה ואנחנו לא מקבלים את התוצאה שרצינו בשיח, עלינו לשנות את אופן העברת המסר. יש למצוא שפה משותפת, לדבר בשפת האדם שמולנו, לכבד גם את רצונותיו.
לסיכום, אני חושבת שהמפתח להימנעות מקצרי תקשורת עם המתבגר, הוא לייצר תקשורת מעולה, לפתח גישה של סקרנות וכבוד לתפיסת העולם שלו, להתעניין במה שיש לו להגיד ולא לנסות לתקן או לשנות אותו.
התקשורת הבינאישית הטובה מזמנת אמצעים לפתרון בעיות ולהבעה של אכפתיות וקרבה בין ההורים למתבגר. תקשורת בינאישית טובה ניתן לפתח ולחזק בכל גיל והיא חשובה בכלל, ובמיוחד בגיל ההתבגרות.
באמצעות הכלים שהוצגו, אנחנו ההורים, יכולים לייעל את התקשורת של המתבגרים שלנו עם העולם ולשפר את הישגיהם בכל התחומים בחייהם.
הכותבת היא מורה, מדריכה, ומנהלת בגמלאות במערכת החינוך. מטפלת גוף-נפש, מאמנת מיינדפולנס ו-MNLP. לעמוד הפייסבוק, לעמוד האינסטגרם
תגובה אחת
מאמר מצוין, עשיר בטיפים שכתובים בצורה ברורה וישימה!