*** מוכר ומאושר ע״י מאגר התכניות של משרד החינוך 5227.
התפתחות הטכנולוגיה הולידה צורת אלימות חדשה, שכולנו כבר מודעים לה – הבריונות ברשת. פנים רבות לה, ולהבדיל מהבריונות שהכרנו בעבר, אשר התחילה ונגמרה בין כותלי בית הספר, זו מלווה את הקורבנות גם לאחר שעות הלימודים. נראה שאין ממנה מפלט, וכאשר הילדים שלנו גולשים ברשתות החברתיות ומחוברים לוואטסאפ הכיתתי, הם חשופים לזה כל הזמן.
להשתקה או להסתרה של הבריונות ולהיעדר פיקוח וסננים יש השלכות מרחיקות לכת. לצערנו, לא חסרים מקרים שעליהם שמענו ואפילו כאלו שנפגשנו עימם בעצמנו. השאלה הנשאלת היא, אם כולם מודעים לקלות שבה הבריונות עלולה להתלקח ולכוח שיש לכל אחד על המקלדת, מה אפשר לעשות כדי לא לעמוד מנגד.
כשהמקלדת משמשת ככלי נשק, למילים יש יותר כוח מאי פעם. דברים שלא היו נאמרים באופן פרונטלי מקבלים במה נרחבת על גבי הצג ומופצים כמו אש בשדה קוצים כפוסט, הודעה ואפילו סרטון. לעיתים המסרים מופצים תחת חשבונות אנונימיים או פיקטיביים, וגם אם הצלחנו לעלות על מעשה הבריונות ברשת בשלב מוקדם, סביר להניח שהנזק כבר נעשה, מה שעלה לרשת לא יורד לעולם!
ממחקרו של פרופ’ עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת יחד עם דר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה, שנערך בקרב 1,300 תלמידי כיתות ג’ עד ט’ בשנת 2015, עולים הנתונים הבאים:
- כל ילד שני נמצא קורבן לבריונות ברשתות החברתיות.
- בנות חשופות לבריונות ברשת יותר מבנים ביחס של 52% מול 42%.
- כל ילד שלישי חווה דחייה חברתית במסגרת הפייסבוק או הוואטסאפ.
- בשנת המחקר, נגד 1 מכל עשרה ילדים נפתחה קבוצת גנאי בוואטסאפ או בפייסבוק, ונגד כל ילד חמישי נכתבו הודעות פוגעניות.
- 1 מכל 5 ילדים דיווח כי איימו עליו ברשת.
- לעומת 43% מהילדים שדיווחו על בריונות בין כותלי בית הספר, רק 12% מהילדים שנפגעו ברשת דיווחו על כך.
עוד ציין רולידר בסיכום מסקנותיו, כי רמת הבריונות בישראל מחריפה וגבוהה ב- 8-16% מהמדדים המקבילים בעולם, מה שלא מותיר לילדים מרחב בטוח ברשת ומחוץ לה.
על המלחמה בבריונות ברשת ועל דרכי ההתמודדות והמניעה שלה ניתן ללמוד רבות במסגרת הרצאותיה של נירית צוק,חוקרת תרבות הילד והנוער, מנכל”ית פורטל “עשר פלוס”, ומרצה בבתי ספר, חברות וארגונים. נירית עוסקת בהרצאותיה, בין היתר, בנושא הבריונות ברשת.
לדבריה, בריונות איננה אקט חד-פעמי, אלא דפוס חוזר של תגובות והתנהגויות בעלות אופי אלים, בכללותן שיימינג, הפצת סרטונים של הקורבן, דברי רכילות או שקרים, ריבוי הודעות בקצב לא רציונלי ומטריד, פרסום ללא הסכמה ועוד, ואת כולן יש לגדוע באיבן בכדי למנוע את השפעתן ואת הנזק הרב שהן עלולות לגרום.
כדי למנוע את התופעה נירית מדגישה בהרצאותיה את החשיבות של השיח עם הילדים מרגע חשיפתם לרשת החברתית, לסמארטפונים ולמדיה הדיגיטלית בנושא אלימות ברשת בהתאם לגיל הילד. עוד היא מציעה להתעניין בעולמו של הילד, לצפות עימו בתכנים שהוא צורך באופן מכבד ונטול שיפוטיות ולשוחח עליהם. היא ממליצה להדגיש ערכים של אמפטיה, כבוד הדדי, הזדהות, רעות והימנעות מסיטואציות ופעולות משפילות, ברשת ומחוץ לה. היא מציינת שחשוב להבהיר לילדים את החוקים המקובלים ברשתות החברתיות, מה חוקי, מה מוסרי, מה מותר ומה אסור.
עוד היא ממליצה להתקין תוכנות סינון ופיקוח בניידים, לספק לילדים תחושה של “דלת פתוחה” נטולת ביקורת ושיפוטיות ולשמש להם דוגמה על ידי בניית הרגלים לאופן וכמות צריכת תכנים בזירה הווירטואלית.
בהרצאותיה של נירית היא פורסת מגוון דרכים באמצעותן ניתן לזהות ילד שחווה בריונות ברשת, כיצד יש לפעול כאשר מתעורר חשד, מה עושים כאשר מתגלים מקרים חריגים, בהם אין ספק שקיימת בריונות ברשת ועוד.
לפרטים המלאים על הרצאת בריונות ברשת והרצאות נוספות. היכנסו לקישור הבא >>
נירית צוק בעלת MA במחקר תרבות הילד והנוער, עיתונאית ומנכ”לית פורטל “עשר פלוס להורים ומתבגרים, העוסק בקשת רחבה של נושאים הרלוונטיים להורים למתבגרים, אנשי חינוך, מטפלים ובני נוער.
