צורת אלימות חדשה מופיעה בשנים האחרונות עם התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות. ילדים ומבוגרים סובלים ממנה, היא חוצה מגזרים, מגדרים, דעות ופוגעת באנשים רבים. אחת המלחמות החשובות המתנהלות כעת היא נגד בריונות ברשת. איך מתמודדים איתה, מה עושים כשפוגשים בה ואיך אפשר למנוע.
המקלדת היא הנשק המודרני
קשה להאמין לפעמים מה כוחה של מילה, השפעתו של סטטוס, היכולת של תגובה וההשלכות שלהם על החיים של מי שסופג מהצד השני. נדמה כי בחסות המסך והמקלדת אפשר להגיד הכול, לכתוב הכול, בלי לחשוב בכלל על מי עומד מהצד השני, דברים שלא היו נאמרים בשום פורמט או סיטואציה אחרת נכתבים בקלות ומועלים כפוסט, תגובה, הודעה או סטטוס.
בין שזאת תגובה מכוערת או ביקורת נוקבת על ידוען, פוליטיקאי, אנשי תקשורת, בין שזאת התכתבות בקבוצה של חברים, כיתה של ילדים או כל קבוצה אחרת, ברגע שמישהו מעליב, פוגע, משפיל מישהו אחר באמצעות מקלדת הוא נחשב לבריון מקלדת והמעשה נכלל תחת ההגדרה של בריונות ברשת. לעתים ישתמשו הפוגעים בפרופיל פיקטיבי, לפעמים באנונימיות, אבל במקרים רבים הם לא יתביישו לפעול תחת שמם המלא. רק לאחרונה התוודענו לאפליקציה חדשה בשם NGL (שפירושה not gonna lie) המאפשרת שליחת הודעות אנונימיות, שתפסה לה אחיזה גם בקרב בני הנוער הישראלים. לא מפתיע שהיא משמשת לבריונות רשת.
מיהו בריון המקלדת
באופן חד משמעי אפשר לומר שאין לבריון המקלדת זהות חד ערכית. אפשר למצוא גברים ונשים מכל הגילאים, ילדים וילדות צעירים, בני ובנות נוער, כל מי שבידו סמארטפון או מחשב ובעל פרופיל ברשת חברתית כזאת או אחרת, יכול להפוך לבריון מקלדת. מטרתו היא לפגוע, לרוב במישהו ספציפי, כדי להרגיש כוח ויכולת השפעה והשפלה של הקורבן. הפעולה הפשוטה ביותר היא תגובה למשהו שכתב הקורבן, תמונה שהעלה, אבל יש מצבים שבהם הבריון כותב סטטוס מכוון, מצלם או מוצא סרטון משפיל של הקורבן שאותו הוא דואג להפיץ והדבר החמור ביותר הוא קריאה גלויה או סמויה לחרם על הקרבן.
מיהו הקורבן
אם הבריון יכול להיות כל אחד, כך גם הקורבן. לא תמיד חייבת להיות ביניהם היכרות. זה יכול להיות בעל חנות, נותן שירותים, ידוען כזה או אחר שלבריון יש ביקורת כלפיו, אבל המקרים החמורים הם של בני נוער. לרוב יהיה זה מישהו בעל יכולת חברתית לוקה בחסר, המנסה למצוא את דרכו להשתלב בחברה ועלול למצוא את עצמו מותקף בגלל היותו חריג, שונה או למרבה הצער פשוט נקלע לסיטואציה הלא נכונה.
לרוב ימצא בריון המקלדת פוסט, סרטון או טעות שעשה המותקף ויעלה אותו לראש סדר היום, יפיץ לכל עבר בתוספת דעתו הלא מרחמת. בני נוער הנמצאים בשלב עדין של גיל ההתבגרות, המנסים למצוא דרכם במארג החברתי, נפגעים בצורה קשה מאוד. לבריונות רשת עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת עבורם עד כדי מעשים חריגים במקרה הקיצוני, או החלטה להדיר עצמם מהחברה במקרים אחרים, זו החלטה שעלולה להיות הרת גורל לחיים בהמשך.
איך יודעים שזאת בריונות ברשת?
האימרה היא “אם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, זה ברווז”. בריונות ברשת אינה מוטלת בספק. בריונות ברשת אינה נגרמת מפוסט אחד או תגובה אחת מעליבה, אבל כאשר יש דפוס חוזר של תגובות בעלות גוון אלים, שיימינג, כשמרגישים שהבריון מחפש את הקורבן בכל הרשתות ומגיב לו שוב ושוב באותו הסגנון, כשיש תחושה של הטרדה כמו הודעות בקצב לא רציונלי, כשסרטונים של הקורבן מופצים בלי ידיעתו, כשמתחילה ברשתות רכילות או שקרים, או פרסום ללא הסכמה של המותקף, כל אלה הן דוגמאות לבריונות ברשת שיש לטפל בה באופן מידי ומוחלט. ככל שהדברים נעצרים בשלב מוקדם יותר, כך ניתן לקטוע את השפעתם ואת הנזק המרחבי שנעשה.
מהמרחב הבטוח למציאות
הווירטואליות הוא מרחב בטוח עבור בריוני מקלדת ורשת. הם יכולים לפעול שם באנונימיות, במהירות, למחוק ולערוך כאוות רצונם והחשיפה היא מהירה, המונית ובקלות. עבור המותקף המרחב הבטוח הופך להיות סיוט. הרשתות החברתיות פעילות במשך 24 שעות ואין לו שום דרך לחמוק מהבריונות אפילו לרגע. גם אם הקורבן עצמו לא נמצא במרחב הווירטואלי, עדיין הבריונות כלפיו תוססת ופעילה ונוכחותו אינה נדרשת לשם כך.
ישנם מקרים שבהם הבריונים אינם מקבלים את סיפוקם מההתעללות ברשת ויחפשו את הקורבן גם בחיים האמיתיים. במקרים רבים, באופן מפתיע, הקורבן יעדיף סיטואציות כאלה שבהן יש סיכוי שמבוגר אחראי ייחשף להתעללות ויעצור אותה, או שהוא פשוט יכול לברוח פיזית למרחב מוגן ולחמוק מההתעללות
תוצאות הרות אסון
כדי לחדד את חשיבות הטיפול בבריונות ברשת חשוב להבין כי תוצאותיהן עלולות להיות הרסניות עד כדי מוות וידועים לא מעט מקרים שבהם נערות ונערים בחרו לשים קץ לחייהם בגלל בריונות ברשת. ישנם מקרים ידועים מהעולם ואפילו בארץ, כשהמפורסם שבהם הוא דודאל מזרחי שהתאבד בשנת 2011, לאחר שספג התעללות ובריונות, הפצת תמונות, שקרים וסבל מחרמות והדרה חברתית.
מה עושים לפני?
חשוב מאוד לנהל שיחות עם הילדים מהרגע שהם נחשפים לרשתות החברתיות, למדיות הווירטואליות השונות ולטלפונים החכמים. במאמרה “כיצד נשבור את מעגל השתיקה של בריונות הרשת?” מציעה גב’ נירית צוק, מרצה בנושאי חינוך, הורות ונוער ומנכ”לית אתר “עשרפלוס”, לשוחח עם הילדים על אלימות ברשת, בהתאם לגיל הילד לשתף אותו במקרים אשר קרו ולנהל שיח פתוח על הנושא.
פעולות נוספות שמציעה צוק הן להתעניין בעולמו של הילד, לעבור אתו על התכנים שבהם הוא צופה, לצפות אתו לעיתים יחד ובאופן מכבד ולא שיפוטי לשוחח על התכנים. חשוב לחזק את הקשר עם הילד, תנו לו להרגיש בטוח לפנות אליכם ולשתף אתכם במה שעובר עליו או על חבריו, למדו אותו על אמפטיה, הזדהות, חברות ואיך לא להיגרר אחרי הרוב לפעולות משפילות. הבהירו לילדכם מה הם החוקים של הרשתות החברתיות, מה מותר ומה אסור, מה נכון ולא נכון ובעיקר מה חוקי ומה מוסרי.
שאלות ותשובות
-
איך יודעים שהילד שלי בבעיה?
ילד שחווה בריונות ברשת יראה סימני מצוקה ותוכלו להבחין כי ההתנהגות שלו אינו כתמול-שלשום.
הסימנים הם חוסר תיאבון, רצון להסתגר בחדר, הימנעות מפעילות חברתית, אפילו משפחתית, ירידה בלימודים. כל אלה יכולים להוות סימנים המצריכים את התערבותכם. לא תמיד זה יהיה קל ולרוב תדרשו לעזרה של הצוות החינוכי של בית הספר וגם של גורמים מקצועיים.
-
מה עושים במקרים שבהם חושדים שקיימת בריונות ברשת?
הפעילות החינוכית בשימוש במכשיר נייד היא החשובה מכל. הסבירו לילדים כי כל תמונה, סרטון, תגובה או פוסט שהם מעלים עלולים לשמש נגדם ביום מן הימים וחשוב להפעיל שיקול דעת בהעלאתם. אם הם אינם בטוחים האם כדאי, הזמינו אותם להתייעץ אתכם. תנו להם תחושה בטוחה, ללא מבוכה וללא שיפוטיות.
-
איך רואים הילדים את התופעה של בריונות ברשת?
מכיוון שהם ילדים ועולם ההומור שלהם שונה מזה של המבוגרים, יש להבהיר להם את מלוא המעטפת בשפה שברורה להם ולענות על כל שאלה.
פעולה נוספת שכדאי לעשות מבעוד מועד היא להתקין תוכנות ואפליקציות בטלפון של מבוגר שינטר ויעקוב אחרי פעילות ואחרי מסרים שליליים המתקבלים בנייד של הילד. במקרה של חשד לפעילות בריונות ברשת חשוב לפנות לגורמים כמו בית הספר שחלק מתפקידם הוא להיות אחראים לביטחונו הנפשי והפיזי של הילד.
-
מה עושים במקרים חריגים כאשר אין ספק שקיימת בריונות ברשת?
במקרים קיצוניים של הפצת חומרים, הטרדות או בבריונות אלימה וחסרת רחמים, יש לפנות למשטרה ליחידה 105 המוקד של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שהוקמה למטרה זאת.
