המילה שיימינג חדרה לחיינו בשנים האחרונות בעיקר בשל הרשתות החברתיות המאפשרות לבייש אדם בקלות רבה. מה זה אומר בעצם, האם שיימינג הוא תמיד רע, למה קל כל כך לעשות את זה בעזרת המדיה האינטרנטית ואיך אפשר להתמודד עם התופעה, למנוע אותה ובעיקר למגר אותה. ננסה לענות ולהסביר חלק מהתופעה ולתת כלים להתמודדות של הורים עם ילדים שעברו שיימינג.
המלבין פני חברו ברבים
התורה אוסרת עלינו לבייש אדם ומשווה את מעשה הביוש לרצח של ממש. תופעת שיימינג ברשתות החברתיות היא למעשה ביוש ברבים, פרסום שלילי על אדם מסוים במדיה ציבורית כזאת או אחרת החושפת אותו לעיני רבים. ביוש, שיימינג, לא נעשים בשוגג אלא הם מכווני מטרה לפגוע, להעליב ולפרסם זאת בתפוצה רחבה.
עד כניסת האינטרנט והרשתות החברתיות לחיינו, ביוש היה נעשה על ידי גורמים שהיו להם אמצעי פרסום כמו עיתונות, שלטים וכדומה. עיתונאים היו מפרסמים פיסות מידע רכילותיות, ארגונים ומשרדי ממשלה היו מפרסמים מידע על חברות ותאגידים הפועלים בניגוד לחוק או לנורמות מסוימות, חצרות של רבנים היו מפרסמים פאשקווילים אודות רבנים וחצרות אחרות ועוד.
אבל מאז שיש לכל אחד נגישות למקלדת ולאינטרנט תופעת השיימינג הייתה לנפוצה יותר ויותר ומצאה דרכה גם לנוער ולילדים.חשוב לומר כי לא כל שיימינג ברשתות החברתיות הוא שלילי. לעתים פרסום שלילי על אדם מסוים או על חברה מסוימת יכול להביא לשינוי, להגנה על אנשים אחרים ולמיגור תופעות שליליות כמו למשל התעללות בחסרי ישע, בעלי חיים, השחתת רכוש ציבורי ועוד.
שיימינג ברשתות החברתיות
תופעת שיימינג ברשתות החברתיות היא למעשה ביטוי של בריונות והוא בסיס אפשרי לחרם חברתי. לעתים החרם עלול להיות על המבויש ולפעמים החרב עלולה להתהפך ודווקא מבצע השיימינג ימצא את עצמו בחרם חברתי, מתוך ניסיון של החברה להוקיע את תופעת השיימינג ולהגן על הנפגע. כך או כך, מדובר בתופעה חברתית נפוצה ובעלת משמעות לאור החשיבות הרבה שמייחסים בני הנוער לפעילות ברשתות החברתיות ולרמת ההשפעה שלהן על בני נוער, ילדים ומתבגרים.
ילדים ובני נוער חשופים לשיימינג ויכולת ההתמודדות שלהם עם התופעה פחות מאשר אצל מבוגרים, שגם להם לא קל במקרים שכאלה. שיימינג ברשתות החברתיות יכול לנבוע מסיבות שונות כמו נקמה, רצון לפגוע, שובבות של בני הנוער ולעתים ללא סיבה מוגדרת. השיימינג מקיף תחומים רבים בהם ונכללים בו ביוש בשל מראה, השמנה, רזון, לבוש, התנהגות כמו מגדר מיני, אאוטינג וגזענות.
רשתות חברתיות, ילדים ובריונות
נדמה שעם כל רשת חברתית חדשה שמושקת, גיל המשתמשים בה הולך ויורד. הילדים של היום מבלים זמן רב ברשתות חברתיות של ילדים כמו אינסטגרם, טיק-טוק, פייסבוק ועוד ופעילים בקבוצות וואסטאפ רבות. החשיפה והזמינות הן מיידיות ותמידיות. בעבר, ילד שסבל מבריונות כזאת או אחרת בקבוצה חברתית מסוימת, יכול היה להגיע הביתה ולהרגיש מוגן. אך כיום, כאשר לכל ילד כמעט מכיתה ג’ ומעלה יש סמראטפון, אין כמעט דרך להתחמק מהבריונות המודרנית.
השיימינג, והסטטיסטיקות מדברות על אחד מכל שלושה ילדים שסובל משיימינג וכמעט כל ילד נתקל בתופעה זו ברשתות החברתיות. חשוב להבין כי בשיימינג יש קורבן מידי שהוא המותקף, אך גם הילדים שנחשפו למעשה הביוש נפגעים מכך ומושפעים ממה שקורה. עם הזמן הילדים מפתחים התמכרות לרשתות חברתיות מהרבה סיבות ואחת מהן היא עקב החשש להיות מותקף, או לפספס מידע חשוב.
החרם ברשתות החברתיות הוא מעשה בריונות נוסף לצד השיימינג שעולה לאחרונה ולכן ילדים רבים חוששים למצוא את עצמם במצבים הללו.
תוצאות של שיימינג
המציאות העגומה היא כי מקרים לא מעטים של תופעות שיימינג מסתיימות בצורה הגרועה ביותר. ידועים מקרים בארץ ובעולם של ילדים, בני נוער ומבוגרים שמצאו את עצמם במרכזה של פעולת שיימינג, לא הצליחו להתמודד עם ההשלכות ובחרו להתאבד.
בין המקרים המפורסמים ביותר בארץ הוא התאבדותו של דוד-אל מזרחי, בן 15. הנער שסבל מהתעללות ובריונות אשר החליט לשים קץ לחייו בתלייה לאחר שפורסם עליו פוסט מבזה ומשפיל. גם ריטה פרסונס, בת 17 מקנדה, התאבדה אחרי שסבלה מהטרדות בלתי פוסקות בעקבות אונס קבוצתי שבוצע בה והפצה של תמונה שצולמה במהלכו.
לצד אלה ישנה פעילות ענפה של תוכניות טלוויזיה, התארגנויות פרטיות וקבוצות פייסבוק נגד שיימינג ברשתות החברתיות, המנסות להילחם בתופעת השיימינג והחרם ומזמינות ילדים שסובלים מכך לפנות אליהם לעזרה.
מפחיד אותי שהילד שלי יחווה שיימינג
זהו החשש שמלווה כל הורה מהרגע שילדו נכנס למסגרת חינוכית עם ילדים נוספים. בגיל הרך החשש הוא שלא ירצו לשחק אתו, שירגיש בודד וככל שעולה הגיל, עולים החששות לבידוד חברתי, חרם ושיימינג. לא תמיד אפשר למנוע תופעה של שיימינג מראש. ילדים נולדים עם גוף מסוים, נטיות מסוימות, אופי ספציפי והם מוצאים את עצמם חריגים בסביבה.
לא תמיד גם ברור מה מפעיל אצל בריוני הרשת ובריונים בכלל את הטריגרים שבגינם יחליטו לתקוף ולהשפיל את הילד שלנו ולבצע שיימינג ברשתות החברתיות. לכן יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לילדים להתגבר על שנות ההתבגרות הקשות, לצלוח את החברה השיפוטית, לעזור לכל אחד מהם להתאים את עצמם לחברה ובעיקר לחזק את ביטחונם העצמי.
אף פעם לא מאוחר להתחיל
הדבר הנכון ביותר בהורות הוא לבסס קשר המאפשר תקשורת עם הילדים. קשר תומך ומכיל שייתן לילד את הביטחון לשתף את ההורים במה שעובר עליו. ביסוס התקשורת מתחיל כשהילד מתחיל ליצור קשר אבל מקבל משמעות כשהילד מתחיל ללמוד במסגרת חינוכית, חווה אינטראקציות עם ילדים אחרים ומשתף בחוויותיו. כדי לבסס תקשורת יש להתעניין באמת וברצינות במהלך יומו של הילד, להכיר את חבריו, מה הם תחומי ההתעניינות שלו, המעגלים החברתיים והתחביבים.
גם אם ילדכם הגיע לגיל ההתבגרות ואתם לא מרגישים שיש ביניכם ערוץ תקשורת חשוב שתזמו ותצרו התעניינות. נסו לקבוע מפגש או דייט קבוע עם המתבגרת, דאגו לאווירה נעימה, שבו בבית קפה, צאו לצעידה משותפת או לכל מקום המאפשר שיחה נעימה. שאלו אותם על עובר עליהם וגלו התעניינות אמיתית. לעתים השיתוף לא יבוא מיד וידרשו כמה ניסיונות כדי להפוך את זה להרגל קבוע, אולי הם אפילו ינסו להתחמק או לבטל.
האחריות היא עליכם ואל תוותרו להם בקלות. גיל ההתבגרות מתחיל די מוקדם ונדרשת השגחה הורית על פעילותם של הילדים ברשתות החברתיות. חלק מהתקשורת היא לקחת חלק פעיל בחיים של הילדים ועד גיל מסוים שבו נדרשת פרטיות, עדכנו אותם כי במסגרת האחריות ההורית אתם תעברו מדי פעם על התכתובות שלהם ברשתות החברתיות וגם בשיחות הכתובות והקוליות בניידים.
אל תעשו את זה מאחורי גבם או בלי לעדכן אותם אבל אתם לא צריכים את רשותם. הידיעה כי אתם קוראים יכולה לנסוך בהם ביטחון ולשתף אתכם כי הם סובלים מתופעה של שימיינג ברשתות החברתיות, בלי לספר לכם בעצם וכמובן להיזהר מלעשות שיימינג בעצמם.
מה עושים כשמגלים שקיים שיימינג?
אם מצאתם כי ילדיכם חווה מעשה בריונות וגם שיימינג ברשתות החברתיות, ראשית נשמו עמוק כי מעבר להלם עומדת לפניכם עכשיו משימה לא פשוטה ואתם צריכים הרבה אוויר ותעצומות נפש לכם, כדי להיות שם בשביל ילדיכם.
ברוב המקרים לא תוכלו לטפל בעצמכם ולטובתו של הילד עדיף שלא תעשו זאת. פנו לצוות החינוכי של המסגרת שבה פעילים הילדים ודרשו את התערבותו. בהתאם לרמת הפגיעה וחוסנו של הילד, בדקו האם נדרשת תמיכה או לחלופין עזרה מקצועית.
במקרים חריגים בהם השיימינג כולל איומים או קורא לאלימות יש לשקול פנייה למשטרה. זכרו שכל מעשה שאתם עושים, מחזק את הילד, מוכיח לו שיש לו תמיכה, כל ילד אוהב את הסיטואציה שבה מבוגר נמצא שם עבורו וכך הביטחון העצמי שלו מתחזק.
לסיכום תופעת השיימינג ברשתות החברתיות מתרחשת במקומות רבים והצוותים החינוכיים בשיתוף ההורים מבצעים מהלכים שונים, כדי לסייע באופן אישי לכל אחד מהילדים במצבים הקשים הללו.
