fbpx

פעם ראשונה אצל רופא הנשים

גיל ההתבגרות מזמן לנערות גם מפגש ראשון עם רופא הנשים. על מנת לפוגג חששות ומתחים כדאי לדעת מראש מה עומד לקרות במפגש, מה הרופא עומד לעשות בכל שלב וגם שבכל רגע נתון הנערה יכולה לבקש להפסיק את הבדיקה

 הבדיקה הראשונה של נערה אצל רופא נשים מלווה בחששות לא מעטים. אלה הועצמו ללא ספק לאחרונה, בצל הפרשיות הרבות שנחשפו בכלי התקשורת בהם נחשפו תופעות מטרידות וחוויות שליליות באופן קיצוני.

לכן, בין אם אתן צעירות הבוחרות ללכת לבד או בין אם אתן אמהות המלוות את בנותיכן, בין אם בחרתן ברופא או ברופאה, כדאי לעשות סדר ולדעת בדיוק למה יש לצפות בבדיקה הראשונה. ידע ותיאום ציפיות עשויים לפוגג חרדות וגם לייצר עבורכן סמן של מה נכון, מה במקום ומה לא מקובל או לא תקין.

בניית יחסי אמון ותחושת בטחון

 ראשית אציין כי כמו לכל מפגש רפואי, ועל אחת כמה וכמה למפגש רגיש מעצם מהותו, ניתן ואף רצוי להגיע לבדיקה עם מלווה, אמא חברה או אחות.  

 הפגישה הראשונה  אצל רופא הנשים, תתחיל בשיחה בין הרופא למטופלת, על מנת להכיר את הרקע הרפואי שלה וכן כדי לבסס יחסי אמון בין הרופא למטופלת. יחסי אמון אלו נחוצים ומשמעותיים כדי להקל על הנערה לכל אורך המפגש, לעזור לה להיות נינוחה להביע את עצמה ואת חששותיה וכן לאפשר לה להיות רגועה בזמן הבדיקה הפיזית.

לא תמיד יש הכרח בבדיקה וגינלית. אם הנערה עדיין איננה מקיימת יחסי מין, אין בה צורך ואפשר להסתפק באולטרסאונד חיצוני. בכל מקרה, גם כשנדרשת בדיקה וגינלית, אני מדגיש בפני המטופלות שלי כי בכל רגע נתון, הן יכולות לבקש להפסיק את הבדיקה. אני שואף לתת למטופלת שלי את תחושת הביטחון הוודאית שהיא שולטת במצב ואם משהו לא נעים לה, הבדיקה תיפסק לפי בקשתה.

 לפני הבדיקה עצמה כדאי לדעת כי בכל שלב המטופלת לא צריכה להסיר את כל בגדיה אלא רק  את החלק אותו אמורים לבדוק. מקובל לתת כיסוי חד פעמי למטופלת בצורת חלוק חד פעמי או כיסוי אחר ובכל מרפאה אמורה להיות אפשרות להתכונן לבדיקה מאחורי פרגוד או וילון כדי לשמור על פרטיות המטופלת. במידה ולא קיים סידור כזה במרפאה הרי רצוי שהרופא המטפל ימתין מחוץ לחדר הבדיקה בזמן שמטופלת מתארגנת.

בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של וירוס הפפילומה

במידה והנבדקת מקיימת יחסי מין, בשלב זה יש לבצע בדיקת פאפ. בדיקת פאפ שקרויה על שמו של החוקר היווני פאפניקולאו שהמציא את השיטה, היא בדיקה בה דוגמים משטח מצוואר הרחם, באמצעות מברשת עדינה והדגימה נשלחת לבדיקה במעבדה מיוחדת. לצורך נטילת המשטח נעשה שימוש במכשיר הקרוי ספקולום או מפשק המוחדר אל תוך הנרתיק ומאפשר לרופא לזהות את צוואר הרחם בחלקו התחתון של הרחם וליטול ממנו דגימה. הבדיקה עצמה אינה כואבת, מדובר בהברשה קלה ומהירה של צוואר הרחם אולם החדרת המכשיר עצמו עשויה להיות לא נעימה ואף כואבת במידה והמטופלת אינה רפויה, כך  שלא תמיד ניתן לבצע אותה, בעיקר בבדיקה הראשונה.

יחד עם זאת, מדובר בבדיקה חשובה ביותר. בדיקת פאפ מסוגלת לזהות שינויים טרום סרטניים פוטנציאליים. טיפול די פשוט בתאים טרום ממאירים אלה יכול למנוע התפתחות סרטן ממאיר. במדינות מפותחות, השימוש הרחב בבדיקות לזיהוי נשים בסיכון הפחיתו את היקף מקרי הסרטן הפולשני בכ-50% ויותר. הידבקות בוירוס הפפילומה האנושי הוא גורם הכרחי בהתפתחות השינויים הטרום סרטניים ובהמשך סרטניים של צוואר הרחם. כיום ניתן בבדיקת פאפ פשוטה לאתר את קיומו של הוירוס בתאי צוואר הרחם דבר שעוזר לנו לקבוע האם המטופלת  נמצאת בקבוצת הסיכון להתפתחותו של סרטן צוואר הרחם.

מנח הרחם והשחלות

לאחר בדיקת פאפ ובדיקה של רירית הנרתיק, על מנת לוודא שאינה מודלקת ושאין בה סימן לפטרת או זיהום אחר, מתבצעת בדיקה של אברי האגן. הבדיקה יכולה להתבצע ידנית, באמצעות החדרת שתי אצבעות לנרתיק ולחיצה במקביל על הבטן, כך שניתן למשש את הרחם והשחלות. רופאים רבים מסתפקים בבדיקת אולטרסאונד, אם כי במקרים בהם יש חשד לאנדומטריוזיס, ההערכה מחייבת בדיקה ידנית בשילוב אולטרסאונד.

בבדיקה זו אנו מוודאים את מנח הרחם, שיכול להיות קדמי או אחורי. רחם קדמי הינו רחם שבו החלק העליון של הרחם פונה לכיוון הבטן (מנח של כ-80 אחוז מהנשים) ורחם אחורי הוא מנח שבו כיפת הרחם פונה לכיוון הגב  (מנח של כ-20 אחוז מהנשים). בנוסף נבדקות השחלות (האיבר שמייצר את הביציות) על מנת לוודא שהן במבנה תקין ואין בהן ציסטות. ציסטה היא מעין כיס בתוך השחלה המכיל נוזל שברוב המקרים קשור לתהליך הביוץ ונעלם לאחר חודש וכמובן שאם קיימת ציסטה חריגה היא מצריכה מעקב ולעיתים טיפול.

במקרים רבים לאחר ביצוע בדיקת האולטרסאונד נאמר למטופלת ששחלותיה במבנה פוליציסטי. יש לזכור שאצל שיעור גבוה של נשים צעירות ניתן לראות שחלות מוגדלות בעלות מראה זה אך אין לזה כל קשר לתיסמונת השחלות הפוליציסטיות המזוהה עם בעיות פריון.  

הבדיקה עשויה להיות לא נעימה וכאמור, אפשר להפסיקה בכל רגע נתון. בנוסף, במקרים רבים, כאשר מסיבות שונות המטופלת חווה קושי בהחדרת מכשיר לאיבר המין כמו לדוגמא מתמר האולטראסאונד, הרי שניתן לבקש מהרופא להחדיר לבד את המתמר ורק לאחר מכן לבצע את הבדיקה.

בדיקת שד

רופאים רבים מוסיפים לבדיקה זו גם בדיקת שד מאחר ולא כל הנערות בוחרות לפנות גם לכירורג שד וזו הזדמנות טובה לבדוק ולהסביר למטופלת כיצד לבצע מעקב עצמי. וכמו בכל פעולה, על הרופא להסביר מה הוא עומד לבצע, את הסיבה לכך ובמה זה כרוך. המטופלת היא זאת שתחליט אם היא מעוניינת בבדיקה או לא.

 בתום הבדיקה הרופא אמור לסכם את הבדיקה ובמידה ונמצאו ממצאים חריגים להסביר בדיוק מה נמצא ומהי משמעות הממצא.

הכותב הוא מומחה ברפואת נשים, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי תל אביב, מומחה באנדומטריוזיס ומעקב הריון. לאתר של פרופ’ וולמן, לאינסטגרם של פרופ’ וולמן

עוד בנושא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.