fbpx

דוח ה- OECD קובע: בישראל הכיתות יותר צפופות, המורים מרוויחים פחות, התלמידים לומדים יותר

ארגון ה- OECD, אשר מתייחס ל-38 מדינות, בדק איפה עומדת מערכת החינוך בישראל ביחס לשאר מערכות החינוך בעולם

ארגון ה- OECD פרסם השבוע את נתוני הדוח Education at a Glance) EAG) לשנת 2020, אשר מתייחס ל-38 מערכות חינוך בעולם ובהן גם מערכת החינוך בישראל. נתוני הדוח מתייחסים ברובם לנתוני 2019 וחלקם האחר מתייחס לשנים 2018 או 2017. הדוח סוקר שורה של תחומים לאורך השנים ומדרג את מיקומן של המדינות בכל אחד מהתחומים, כגון: הוצאה לאומית לחינוך, גידול טבעי, הוצאות ציבוריות ופרטיות על החינוך, גודל הכיתות, שכר המורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה.

כצפוי, ישנם תחומים בהן לישראל יש יתרון ברור ביחס לשאר מדינות ה- OECD, אך במקביל קשה להתעלם מהפערים בינה לבין שאר המדינות בתחומים אחרים. כך למשל, אחוז המשכילים בישראל גבוה יותר מהממוצע של ה- OECD. כמו-כן, ישראל היא מבין המדינות הבודדות שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאד ביחס למדינות האחרות. בישראל רואים את ההשקעה בגיל הרך כערך חינוכי מכריע, וכראייה זה מכבר הצהירו שר החינוך, יואב גלנט ומנכ”ל המשרד, עמית אדרי, כי יש להעביר אל משרד החינוך את הפיקוח והחינוך על גילאי לידה ועד 3 כדי להבטיח רצף חינוך וסטנדרטיזציה חינוכית גבוהה בעבור ילדי ישראל.

בצד השלילי, בישראל הכיתות צפופות יותר. אמנם לאור משבר הקורונה מספר התלמידים בכל כיתה הצטמצם, אך אין לדעת מה יהיה בהמשך. עוד מציין הדוח כי תלמיד בישראל לומד יותר מתלמיד ב- OECD. גם בנושא זה השנה חל שינוי, היקף שעות הלימוד עבר התאמה לכל שכבת גיל, באמצעות צמצום החומר הלימודי בין 20% ל- 30%. כמו-כן למנהלי בתי הספר ולמורים ניתנה גמישות בשעות הלימוד, תוך הנחיה לשמירה של היקף השעות המינימלי. עוד נושא שנרשם בו פער לחובת ישראל – ובאופן לא מפתיע – הוא שכרם של המורים. המורים בישראל מרוויחים פחות מהמורים ב- OECD . שר החינוך אמר בעניין זה כי המורים ראויים לתגמול על עבודתם החשובה ולכן מגיע להם שכר גבוה יותר. במסגרת הדיונים על הסכם שכר חדש למורים, בכוונתו לקדם את הנושא.

דוח ה- OECD קובע: בישראל הכיתות יותר צפופות, המורים מרוויחים פחות, התלמידים לומדים יותר

הנה עוד מספר נקודות שעולות מן הדוח:

  • שיעור הגידול בישראל בין 2010 ל 2018 הוא הגבוה ביותר ועומד על 15.5% לעומת גידול בשיעור של 0.2% ב-OECD .
  • צפיפות: ממוצע התלמידים בכיתה ביסודי בישראל: 26.4 לעומת הממוצע ב-OECD שעומד על 21.1 תלמידים בכיתה. בחטיבות הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל הוא 28.2, זאת לעומת 23.3 העומד ב-OECD.
  • שיעורי הלמידה בישראל גבוהים בגילאי 3-5 גבוהים יותר: קבוצות הגיל 3-5 לומדים בשיעור של 100% ואילו ב- OECD הממוצע הוא 87.5% ילדים. מתוך 38 מדינות רק בשלוש מדינות חל חוק חינוך חובה מגיל 3, ובהן מדינת ישראל.
  • תלמידי היסודי וחטיבות הביניים בישראל לומדים יותר שעות מהתלמיד הממוצע של ה- OECD: התלמיד ביסודי בישראל לומד 154 שעות בשנה יותר מהתלמיד הממוצע של ה- OECD . גם תלמיד חטיבת הביניים בישראל לומד יותר, ב- 62 שעות נוספות. היקף השעות הרב במתכונת הלמידה הנוכחית לא הוכיח את האפקטיביות שלו, שכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיזה לשנת 2018 הצביעו על ירידה.
  • מגדר: שיעור המורים הגברים המלמדים במערכת החינוך בישראל הולך וגדל עם העלייה בשכבות הגיל. אולם, עדיין שיעורם קטן מאד ביחס לשיעור המורות, ובכלל ביחס לשיעור המורים הגברים ב- OECD .

דוח ה- OECD קובע: בישראל הכיתות יותר צפופות, המורים מרוויחים פחות, התלמידים לומדים יותר
  • שכרם של המורים בישראל נמוך ביחס לעמיתיהם ב- OECD (בגילאי 25-64) בכל שכבות הגיל, למעט בחינוך הקדם יסודי. בקדם יסודי גננות וגננים מרווחים יותר מעמיתיהם בארגון ב- 3%, אך ביסודי עובדי ההוראה מרווחים פחות מעמיתיהם בארגון ב- 6%. בחטיבת הביניים עובדי ההוראה מרווחים גם הם פחות בשיעור של 5%. בחטיבה העליונה עובדי ההוראה בישראל מרווחים פחות בשיעור של 6%. לעומת זאת, שכרם של המנהלים בישראל בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה גבוה מזה של עמיתיהם בארגון.
  • ההוצאה הלאומית לחינוך: לאורך 5 השנים (2017-2012) ההוצאה של ישראל על חינוך היתה הגבוהה ביותר 4.4% לשנה, לעומת ממוצע ה- OECD שההוצאה שלו עמדה לשנה 1.6%. כמו-כן, ההוצאה פר תלמיד בישראל גבוהה מזו של ה- OECD , בישראל: 2.4% לעומת 1.4%. בתוך כך, ישראל דורגה במקום ה- 4 בהוצאה לחינוך ובגידול מספר התלמידים.
  • מדינת ישראל עתירת השכלה – אחוזי המשכילים בישראל בעלי תארים על תיכוניים ואקדמאים גבוה באופן משמעותי מזה של שאר המדינות (50.2 אחוז לעומת 38 אחוז). הדוח מצביע כי שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה בישראל נמוך מזה של ה- OECD, כך למשל בעלי השכלה נמוכה עד חטיבת הביניים בישראל – 17.9% בעוד שב-OECD הממוצע הוא 25.1%.
דוח ה- OECD קובע: בישראל הכיתות יותר צפופות, המורים מרוויחים פחות, התלמידים לומדים יותר

“מערכת החינוך היא המנוע הראשי”

שר החינוך, יואב גלנט, הגיב לדוח ואמר: “מערכת החינוך היא ‘המנוע הראשי’ של המשק הישראלי ותנאי לקיומה של מדינת משגשגת וחברה מתקדמת. מאז כניסתי לתפקיד שר החינוך, הובלתי מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים. אני מאמין מנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח. אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל.

נגיף הקורונה אשר עלול להיות איתנו בשנה הקרובה, הביא איתו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראייה, רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות, כאשר ב-90% מבתי הספר לומדים למעלה משלושה ימים בשבוע. משרד החינוך ישקיע השנה סכום תקדימי של כ- 1.2 מיליארד שקל בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי ספר ורכש אמצעי קצה. ברוח הזאת אמשיך למלא את שליחותי למען ילדי ישראל. שליחות המבוססת על ההבנה כי המשימה שהוטלה עלינו היא החשובה מכל: לסלול את הדרך לחינוך והשכלה לשם דור העתיד של ישראל”.

מנכ”ל משרד החינוך, עמית אדרי: “ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים. לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח”.

הכלים שיהפכו דווקא את השנה הזו למוצלחת במיוחד

אלפי תלמידים בעלי לקויות למידה לא מקבלים את הסיוע הנכון

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.