fbpx

מדקל וקנין ועד בריטני ספירס: האם גיל ההתבגרות באור הזרקורים שווה את המחיר?

נדמה שכמעט אין ילד היום שלא חולם להיות כוכב, וכמעט שאין הורה שלא מעוניין לראות את הילד שלו מגשים את החלום הזה, אבל אולי קודם אנחנו צריכים לבדוק האם המתבגרים שלנו מסוגלים לעמוד בתג המחיר של ההצלחה

דקל וקנין פרץ לחיינו והפך להיות סמל של תקופה. ובאמת, עם ההצלחה הגדולה אין להתווכח – הילד מגלגל קמפיינים בסכומים שזמרים ותיקים יכולים רק לחלום עליהם. ובכל זאת, אני עוקבת אחריו ושואלת את עצמי: מי שומר עליו?

במקביל לפרסומים הרבים על דקל וקנין, מתפרסמות לאחרונה ידיעות על כוכבת אחרת שכמו דקל החלה את דרכה בגיל ההתבגרות – בריטני ספירס. היום, בגיל 38, היא נחשבת לאחת הזמרות המצליחות בעולם, אך עם חיי ההצלחה הגיעו גם התמוטטויות נפשיות מתוקשרות ומזה 12 שנים היא נמצאת תחת אפוטרופסות מוחלטת של אביה. מחיר ההצלחה שהיא שלמה הוא כבד לכל הדעות.

נדמה לי שכאשר ילד מתבגר והוריו חולמים על הצלחה גדולה, הם לא לוקחים בחשבון את המחיר הנפשי של התבגרות לאור הזרקורים ובמיוחד את השפעת הרשת החברתית. הורים רבים חולמים על הצלחת ילדיהם, מי לא מכיר את הפנטזיה על ילד רופא/ טייס/ הייטיקיסט/ זמר? אין פגם ברצון הטבעי של ילד והוריו להצליח. הבעיה מתחילה כאשר המשמעות של להיות ילד “כוכב” מתנגשת עם צרכיו ההתפתחותיים של הילד.

של מי החלום הזה?

הספר “תסריטים נרקיסיסטיים של הורות”, שיצא ב-2005, הוא אחד הספרים הבסיסיים בתחום הטיפול בהורות. הספר מתאר תבניות עיקריות של הורות וביניהן את התבנית שבה הפנטזיות של ההורה מושלכות אל הילד. הפתולוגיות בהתפתחות הנפשית של הילד מתרחשות כאשר צרכי ההתפתחות הטבעיים שלו מתנגשים עם המציאות ועם הפנטזיות שמושלכות עליו. נוצר ריקוד בין ההורה לילד, שבו הפנטזיה מושלכת והילד נענה לה, כאילו מדובר ברצון עצמאי רק שלו.

זה מזכיר לי סיפור קצר מההיסטוריה המשפחתית שלנו: בתי הבכורה הייתה ילדה יפהפייה. כשהייתה בת 6 עצרה אותנו סוכנת דוגמניות ברחוב והציעה לנו סשן צילומי ניסיון ללא תשלום. חשבתי לעצמי שאולי זו תהיה חוויה נחמדה, והאמת היא שזה ממש החמיא לי שעין מקצועית הביעה התפעלות מהילדה שלי. הגענו לסטודיו של אחד הצלמים המוכרים בתעשייה בדרום תל אביב, הילדה הייתה די משועממת ורעבה. כל מה שעניין אותה היה לסיים את התהליך וללכת לאכול ארוחת צהריים עם סבא וסבתא שלה. הצלם קלט את מצב רוחה ואת האמביוולנטיות שלי וסיפר לי שלמרות שהילדים שלו מאוד יפים ומצטלמים נהדר, הוא לעולם לא יכניס אותם לעולם הדוגמנות. הוא בחר בשבילם ילדות רחוקה מאור הזרקורים. בסוף היום, בתי קיבלה ארוחת צהריים עם סבא וסבתא וכמה תמונות נחמדות באלבום.

כוכבים נופלים ברשת

ילדים כוכבים של שנות ה-2000 מתבגרים לא רק לאור הזרקורים אלא גם ובמיוחד בתוך הרשת החברתית. אנחנו, דור ההורים, מהגרים בתוך הרשתות החברתיות. לא התבגרנו עם רשתות חברתיות ואנחנו לא מצליחים להבין באמת את משמעות החוויה של הרשת החברתית בחיי ילדינו. גם אם אנחנו נמצאים ברשת הזו, לא חווינו על בשרנו את גיל ההתבגרות עם כל העיניים שנמצאות ברשת, שופטות אותנו, מתייחסות לצורתנו החיצונית ונמצאות איתנו כל יום כל היום.

הצורך ההתפתחותי המשמעותי ביותר בגיל ההתבגרות הוא בניית זהות אישית. כמי שעובדת עם מתבגרים והורים בקליניקה, אני רואה את הבלבול, את הגוף המשתנה במהירות ואת הגרעין שזקוק לשקט כדי לסדר את המחשבות, לבחון איפה אני, ולמי באמת אכפת ממני. הרשת החברתית היא הדבר הכי רחוק משקט – יש שם הרבה קולות, חלק מפרגנים, חלק מחפצנים וחלק מרשים לעצמם לבקר בלי רחמים. בתוך כל זה נמצאים מתבגרים שאמורים להבין מי הם ולבנות הערכה עצמית וזהות יציבה ונפרדת ממה שמצטייר ברשת החברתית. גם אנשים בני 40 לא תמיד מבינים מי הם, כי בניית זהות היא תהליך מורכב, אבל דמיינו לעצמכם בניית זהות כאשר אתם שומעים כל כך הרבה קולות והקריירה שלכם מפרנסת לפעמים את כל המשפחה. באופן זה, תהליך גיבוש הזהות מושפע בעוצמה רבה מהפנטזיות המשפחתיות, ובו זמנית מהפנטזיות של כל המעריצים שמושלכות עליו. כך שכאשר אני קוראת בכתבה על אורן גל היוטיוברית הצעירה שהבינה שכדי להצליח היא צריכה לבלוט מאוד כדי שיזכרו אותה, “להיות את ולא להסתיר את עצמך”, אני חושבת שלהיות “את” ברשת החברתית זה מושג מאוד מתעתע. הזהות באמצעי התקשורת היא  חלקית, עוברת השטחה וריטוש עד כדי שהצעיר או הצעירה מתקשים להבחין בין האני האמיתי לאני המצטייר על המסך.

הבחנה בין האני האמיתי לאני המצטייר כלפי חוץ היא מורכבת ומחייבת כוחות נפש יציבים גם עבור אנשים בוגרים ובשלים, ועל אחת כמה וכמה עבור מתבגרים אשר נמצאים בגיל רגיש וסוער. תפקידם של הורים למתבגרים אשר מעוניינים להתפרסם ולהצליח הוא להתבונן בעין מפוקחת על העולם שאליו נכנסים הילדים ולבחון האם לילדיהם יש כוחות נפש מספקים כדי להתמודד עימו. ובכל מקרה אני מציעה ללוות את בניית הקריירה של הילדים לא רק עם אמרגן טוב, אלא גם עם ליווי נפשי ומשפחתי שיסייע בבניית חוסן.

המעשה של רוי בוי מכעיס, אבל האחריות על התיקון היא גם שלנו

הצילו את תנועות הנוער

commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.