fbpx

המעשה של רוי בוי מכעיס, אבל האחריות על התיקון היא גם שלנו

אנחנו יכולים לכעוס על רוי בוי בגלל התנהגותו הלא מוסרית, אבל לרגע אסור לנו לשכוח שהוא לא זה שאחראי על חינוך ילדנו – אלא אנחנו  

השבוע התפרסם סרטון מביך ומשפיל של אחד מכוכבי הילדים היותר מוכרים, וכמו תמיד במקרים כאלה, הרשת כולה רעשה וגעשה – ובצדק.

התגובה הראשונית שלי – כמו של כל מי שראה את הסרטון של רוי בוי מזמין את ילדיו “להאכיל ילדים בדואים” – היתה של כעס. ומיד חשבתי איך הכוכב של הילדים שלי ושל חבריי מרשה לעצמו להתנהג ככה? איך זה יכול להיות שכוכב שהילדים שלנו מעריצים מאפשר לעצמו להתנהל בצורה גזענית ומחפירה, כשהוא אמור לשמש לילדים שלנו דוגמה אישית?

אבל אחרי שנרגעתי מעט וקראתי את תגובות ההורים ברשת, הבנתי שיש פה עוד משהו שהפריע לי, משהו שאני נתקלת בו לא מעט בתור אמא בעצמי ובתור מנחת הורים: חוסר לקיחת אחריות. אנחנו, ההורים, ממהרים לכעוס ולהביע סלידה כאשר מישהו מפורסם או כוכב ילדים כזה או אחר עושה מעשה שפל, או מתבטא שלא לעניין, אבל בעצם הוא לא זה שאמור לחנך את הילדים שלנו. אנחנו אמורים לחנך אותם. ובאותה מהירות שאנו ממהרים לכעוס עליו ולהפנות אליו אצבע מאשימה – אנחנו ממהרים להסיר מעצמנו אחריות כשזה מגיע לדוגמה אישית וחינוך. ואלו הילדים שלנו.

אני לרגע לא מורידה מהמעשה הגזעני של כוכב הילדים. מה שהוא אמר ואיך שהתנהג ראויים לגינוי ואני תומכת בהפסקת צילומי התוכנית שלו ומבינה את הכעס של ההורים. אבל בעוד אני קוראת פוסטים להחרמת ההצגות שלו ומקומות בהם הוא מופיע, אני נתקלת במשפטים כגון “כוכב הילדים שאמור לשמש דוגמה לילדים שלנו”, “הדור של הכוכבים שמלמדים את הילדים שלנו…”, “הוא שאמור ללמד את הילדים שלנו לסבלנות וסובלנות…” וכן הלאה. שימו לב כמה פעמים חוזר צמד המילים “הילדים שלנו” וכמה האשמה יש כלפי אותו כוכב ילדים.

שוב, אני לא מסירה ממנו אחריות. יש לו אחריות ציבורית ברגע שהפך להיות מפורסם. אבל אותי יותר מעניינת הדוגמה האישית שלו בתור הורה. לפני שכעסתי עליו בתור כוכב שהילדים שלי מכירים, כעסתי עליו בתור אבא שככה התנהג מול הילדים שלו ושזו הדוגמה האישית שנתן להם. כי הוא קודם כל הורה. ואנחנו הורים. וכמו שהוא אחראי לחינוך של הילדים שלו, אנחנו אחראים לחינוך של הילדים שלנו. הוא אמנם מופיע מולם, מבדר אותם וגורם להם להנאה, וזה מאוד נחמד אם התכנים שלו הם תכנים חיוביים שמעבירים להם מסרים חיוביים, אבל התפקיד שלו הוא לא לחנך את הילדים שלנו. התפקיד שלנו הוא לחנך את הילדים שלנו!

המעשה של רוי בוי מכעיס, אבל האחריות על התיקון היא גם שלנו

אתם יכולים לכעוס על כוכב ילדים או על כל אדם אחר שהתנהג בצורה שלא לעניין. אבל תעשו זאת מעצם העובדה שזו לא התנהגות מוסרית או חינוכית – לא מעצם העובדה שזה לא החינוך שהייתם רוצים לילדים שלכם, כי הוא לא המחנך שלהם. ולכן, את הטיפול במקרה תיקחו אתם בתור הורים – שתפו אותו עם הילדים, הציפו את מה שקרה, הסבירו להם שאנשים הם אנשים, גם אלה שמוגדרים “כוכבי ילדים” הם בסך הכל אנשים, אנשים שעושים טעויות, אנשים עם דעות שונות, לעיתים גם כאלה לא מקובלות. הסבירו להם שהם לא אמורים להעריץ אף אחד בצורה עיוורת עד כדי כך שזה לא יהיה משנה מה הוא יגיד ומה הוא יעשה. ומצד שני הם גם לא צריכים להיות בהלם כאשר אדם כלשהו חוטא בלשונו או במעשיו – הוא אדם. ולרגע אל תשכחו שבסופו של דבר, מי שאמור לספק להם דוגמה אישית, תשובות והסברים – זה אתם.

הכותבת היא מומחית להורות ומלווה צוותי חינוך, כותבת הספר “בשביל הסמכו”ת הדרך להורות בטוחה, רגועה ומהנה”. לרכישה מוקדמת

מה גורם לילדה בת שמונה לאיים על חברתה?

“הלוויתן הכחול” חזר: איך להגן על הילדים מאתגרים מסוכנים ברשת

commentIcon

2 תגובות

  1. ללא ספק יש לכוכבי הילדים השפעה.
    בסופו של דבר ,האחריות היא עלינו כהורים.
    צריך להזהר לא להתבלבל בין אשמה לאחריות שלנו כהורים

  2. אני מסכימה עם כל מילה. בסוף זו האחריות שלנו “לשתול” פרשנויות למקרים האלה בראשם של ילדינו ובכך לחנך אותם

סגור לתגובות.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.