לכאורה הכי קל לסמוך על ההורים שינהלו את הקריירות של ילדיהם בצורה הטובה ביותר, אך למרבה הצער המציאות מוכיחה שההורים לא פעם מונעים מאינטרסים אישיים שבסופו של דבר פוגעים בילדים
מי שלרגע חיפש לברוח מהידיעות על התפשטות הקורונה במסגרות החינוך, או על המהומות בארצות הברית, בוודאי נתקל בידיעות על הגילוי של מגזין פורבס כי קיילי ג’נר לא באמת מיליארדרית. רק לפני שנתיים, היא הוכרזה על ידי המגזין הזה ממש כמיליארדרית הצעירה בעולם שעשתה את הונה באופן עצמאי ואילו כעת התפרסם תחקיר מפורט, שבו נטען כי קיילי העבירה דוחות מס כוזבים. בפועל, אגב, חסרים לה רק עוד 100 מיליון דולר כדי להיות ראויה לתואר. כסף קטן.
די כצפוי ואולי אף בצדק, מהרו השמועות לטעון שקיילי כועסת על אמה, כריס ג’נר, משום שהיא זו שמנהלת אותה ואת כספיה. הסיפור קצת מזכיר דרמה מקומית משלנו, אחרי שרק לפני מספר שבועות דווח כי ציפי רפאלי, אמה של הדוגמנית בר רפאלי, צפויה לשבת בכלא אחרי שלכאורה לקחה על עצמה את האשמה על עבירות מס. לכאורה. גם פה מדובר ביחסי אם ובת/מנהלת ולקוחה ולכן אפשר בקלות להבין מדוע ציפי תמהר לקחת על עצמה את האשם לו יהיה צורך בכך.
במקביל לכל אלו, בימים אלו ניתן לראות את עדי ביטי מככבת ב”הישרדות VIP”. ביטי הינה זמרת צעירה, שרק התגייסה השנה וכבר זקוקה ל”פוש” הזה בקריירה, בעיקר אחרי שאביה ומי שהיה הסוכן שלה הודה והורשע בהטרדת קטינות – מעריצות של בתו. כמובן שלביטי לא היה מושג על מעלליו של אביה, אבל בכל זאת היא זו שמשלמת את המחיר.
שלושת המקרים האלו שונים זה מזה, אך בבסיסם עומדת אותה הנקודה: המחיר שלא פעם ילדים משלמים בשל הדרייב של הוריהם ובשל העובדה שההורים שלהם הם אלו שאחראיים על הקריירה שלהם. הקשרים האלו יכולים להיות לא רק מבלבלים, אלא גם פוגעניים. כל פסיכולוג בגרוש יכול להגיד לכם שאצל הורים רבים הילד משמש כ”כרטיס ביקור” של ההורה. עבור אותם הורים, הילד אינו רק על תקן כרטיס הביקור שלהם, אלא הוא כלי קיבול בפני עצמו. הוא מכיל את כל החלומות, הצרכים והרצונות של ההורים עצמם וניכר כי כל אחד מהם רוצה להצליח בעולם ה”שואו ביזנס” – ובגדול. ההורים האלו כל כך רוצים להצליח, עד שלעיתים הילד עצמו, צרכיו הבסיסיים והעובדה שהוא עדיין ילד, פשוט נשכחים בדרך. אמנם על פניו נראה כי ההורים עצמם מאמינים שהם פועלים מתוך מניע חיובי – הם מאמינים שהילד שלהם נועד לגדולות, וכי הם אלו שיודעים הכי טוב מה טוב עבורו. רק שבדרך למטרה הם אט אט שוכחים את הילד.
לפני כמה שנים, שודרה בהוט סדרת הריאליטי “פושרז” (שגם הציגה בפנינו את נועה קירל). הסדרה חשפה את אחורי הקלעים של ילדים “כוכבים”, כאלו שההורים שלהם מאד אבל מאד רוצים שיצליחו. בניגוד לכל הנהוג היום במיינסטרים, להורים שבסדרה ‘מותר’ היה להגיד לילדה שהיא חייבת לרדת במשקל (על אף לא שהיא לא נראית כך), או להסביר לה שאסור לאכול פחמימות, או לבקש מהמוכרת בגד “לא משמין” עבורה או להגיד לילדה להפסיק לעשות דרמה אחרי שמדביקים לה ריסים מלאכותיים והיא לא מצליחה לפתוח את העיניים. עבור ההורים האלו המטרה (להיות סלב) מקדשת את האמצעים, את הדרך, את הילד, את הכל. וכך תרבות הסלב מקצינה בשלב נוסף.
לעומת ההורים, הילדים בסדרה, אלו שחלמו על ההצלחה מלכתחילה, נראו בעיקר עסוקים בריצוי ההורים. כאילו יותר מההצלחה עצמה הם רוצים שההורה שלהם יאהב אותם, יתייחס אליהם ויתגאה בהם. צריך לזכור שילדים בגילאים האלו נמצאים בתחילתו או בעיצומו של גיל ההתבגרות, תקופה לא פשוטה בפני עצמה. הם מתמודדים בתקופה זאת עם שינויים גופניים, מצבי רוח, רגשות קיצוניים יחד עם פנטזיות ורצון למקובלות חברתית. הילדים האלו, כמו שאר המתבגרים, מתחילים בשלב זה בחייהם תהליך שנקרא “היפרדות” מההורים והם צריכים לנסות אט אט לעמוד על רגליהם, לבד, לפתח דעות עצמאיות ולחפש מי הם כבני אדם ולאיזה כיוון הם הולכים בחייהם. במצב הרגיש שנוצר כשההורה הוא גם הסוכן המקצועי של הילד, כל הסיפור הזה הופך למסובך מאוד.
בעולם של היום, שבו הערך “להיות סלב” הפך למקודש בעיני ילדים (ומסתבר שגם בעיני הורים), שני הצדדים נכנסים לדרך חתחתים, כזו שיכולה לקחת אותם למקומות של היי ושל דאון, לחשיפה תקשורתית רחבה עם כל היתרונות שלה אך גם עם צדדיה המכוערים ושלל החסרונות. לשם כך צריך קודם כל בשלות רגשית.
לצערי רוב הילדים פשוט נראים כאילו הם בכלל לא מבינים מה קורה סביבם, מריונטות שתלויות על חוט ומחכות שההורה יאשר להם לא רק שהם לבושים בסדר, שרים בסדר או נראים בסדר אלא שהוא בכלל יאשר את קיומם. בנוסף לכך, אין ספק כי בגיל בעייתי כזה שבו אתה מחפש את עצמך, התחושה שההורה שלך הוא חלק מהמערכת שממתגת אותך, דוחפת אותך ובונה אותך, הופך למשחק מסוכן ומאד בעייתי. אל תשלו את עצמכם, גם במשפחות הכי זוהרות ונוצצות בעולם, כמו רפאלי וג’נר, משלמים מחיר. ובמצב הזה, כדאי שההורים יחשבו האם הם בוחרים להיות סוכנים או הורים – כי אין ספק שלאורך זמן השילוב הזה לא יעבוד.
כדאי שאותם הורים יזכרו שגם אם הילדה תהיה דוגמנית מצליחה בחו”ל, או הילד יהיה זמר מפורסם, בסופו של דבר הוא הילד שלהם והוא תמיד ירצה את החיבוק של אמא או אבא. הוא תמיד יחפש את ההורה שיסתכל לו בעיניים ויאמר לו גם אחרי כישלון חרוץ: “אני אוהב אותך בכל מצב” ולא יסביר לו מבחינה מקצועית איך הוא יצליח הרבה יותר בפעם הבאה, או ינסה להשיג עוד ועוד תארים ודולרים על חשבון היושרה של בנו או בתו.
הכותבת היא מנכ”לית פורטל “עשר פלוס”, מרצה בבתי ספר ובארגונים ומומחית למחקר תרבות הילד והנוער.
אדל רזתה? זה לא צריך להשפיע על הילדים שלנו
כיצד תוכניות הריאליטי הרומנטיות משפיעות על בני הנוער?
.
