fbpx

מלחמת אחים: איך להתמודד עם ריבים בין הילדים בימי קורונה

מומחי “עשר פלוס” נרתמים לעזור להורים במהלך משבר הקורונה ועונים על שאלות הגולשים. והפעם: מה לעשות עם אחים שכל הזמן רבים ביניהם?

מריבות בן אחים תמיד היו וכנראה תמיד יהיו, אבל ברור שעכשיו במשבר הקורונה, כשכולנו כל הזמן יחד, הם יתפרצו עוד יותר. למה? אחים הם עניין מסובך להפליא: אלו שני אנשים שונים שנולדו באותו בית ומתוקף זה הם צריכים ללמוד לחיות יחד. הם בעצם קבוצה של אנשים שחיים תחת קורת גג אחת ואמורים להסתדר – הם לא בחרו את זה הם גם לא בחרו זה את זה. והם בדרך כלל מאוד שונים אחד מהשני.

תחרות וקונפליקטים הם עניין טבעי ובריא. הבית הוא בעצם מעין מעבדה ומתוך הבית הילדים שלנו מפתחים מיומנויות חברתיות חשובות מאוד, הם לומדים משא ומתן, לומדים להבחין בין עיקר לטפל, לומדים לריב, לומדים להתחרות, לומדים לסלוח ולהתפייס. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה? ראשית פשוט להבין שזה טבעי. לא להיבהל מהמריבות שלהם. רק לשים גבול ברור וחד משמעי כשהמריבה עוברת את הגבול שלנו.

אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו לא שופטים ביניהם. שאנחנו לא מייצרים מצב שהמריבה מגיעה לפתחינו ואז נוצר מצב שאחד הילדים יוצא בסדר והשני לא. ולשים לב שהם לא רבים בשבילנו – שהמריבות לא נועדו למשוך את תשומת הלב שלנו. הרי הילדים יודעים שזה מעצבן אותנו, ואם הם רוצים אותנו עכשיו – אז עכשיו הם ייצרו מריבה.

צריך גם לשים לב שהמריבה לא נועדה כדי לייצר רעש שישתיק רעש אחר. לפעמים אני שמה לב יחד עם ההורים שהילדים רבים המון דווקא בתקופות שאנחנו, ההורים, רבים או נמצאים בלחץ מאד גדול ממשהו. בעצם באופן לא מודע, הילדים מבינים שכשהם רבים, תשומת הלב עוברת מהדבר האחר אליהם. הם חוששים מהדבר האחר שמטריד אותנו ההורים, ומרגיע אותם שתשומת הלב עוברת למריבות ביניהם, כי המריבות ביניהם מנרמלות את המצב גם אם באופן זמני.

אז מה כן לעשות?

נבין שמריבות בין אחים הם עניין טבעי. נבין שמריבות בין אחים מכשירות את הילדים שלנו לחיים מחוץ לבית. נבין שכשהם ישלימו לבד זה יהיה יותר אפקטיבי מאשר אם אנחנו נעשה עבורם את העבודה.

משבר הקורונה יעבור, אנחנו כמשפחה נשאר, לכן נשאל את עצמינו איך אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הזה? כולנו היינו רוצים לצאת ממנו מחוברים יותר. כולנו רוצים לייצר יותר חמימות, יותר שיתוף פעולה ויותר אמון. לכן, מהיום, במקום להיבהל מכל מריבה, במקום להתעצבן, להתערב, לשפוט ולהפריד ביניהם כשהם רבים, נאפשר להם למצוא דרך, נהיה מודל להרגעה עצמית, נהיה מודל להתנהגות מכבדת, נמצא דרכים לחבר ביניהם, נתן להם רעיונות לדברים שהם יכולים לעשות ביחד כי הם רוצים, כי כדאי להם.

הפוסט הזה מיועד להורים שמעצבן אותם שהילדים שלהם רבים בינהם 😤מריבות בן אחים היו תמיד וכנראה תמיד יהיו.ברור שעכשיו במשבר הקורונה כשכולנו כל הזמן יחד יהיו יותר מריבות.למה?אחים הם עיניין מסובך להפליא.אחים הם אנשים שונים שנולדו באותו בית ומתוקף זה הם צריכים ללמוד לחיות יחד.הם בעצם קבוצה של אנשים שחיים תחת קורת גג אחת ואמורים להסתדר.הם לא בחרו את זה.הם גם לא בחרו זה את זה.הם בדר"כ מאד שונים אחד מהשני. (על זה אכתוב פוסט בנפרד)תחרות וקונפליקטים הם עיניין טבעי ובריא. הבית הוא בעצם מעין מעבדה ומתוך הבית הילדים שלנו מפתחים מיומנויות חברתיות חשובות מאד.לומדים משא ומתן.לומדים להבחין בין עיקר לטפל.לומדים לריב.לומדים להתחרות.לומדים לסלוח ולהתפייס.מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה?ראשית פשוט להבין שזה טבעי.לא להבהל מהמריבות שלהם.לשים גבול ברור וחד משמעי כשהמריבה עוברת את הגבול שלנו.לשים לב שאנחנו לא שופטים בינהם. שאנחנו לא מייצרים מצב שהמריבה מגיעה לפתחינו ואז נוצר מצב שאחד הילדים יוצא בסדר והשני לא :-(לשים לב שהם לא רבים בשבילנו. למה הכוונה? הרבה פעמים אני מזהה יחד עם ההורים שרוב המריבות נועדו למשוך תשומת לב. הילדים יודעים שזה מעצבן אותנו, הם רוצים אותנו עכשיו אז עכשיו הם ייצרו מריבה. לשים לב שהמריבה לא נועדה כדי לייצר רעש שישתיק רעש אחר. למה הכוונה פה? לפעמים אני שמה לב יחד עם ההורים שהילדים רבים המון דווקא בתקופות שאנחנו ההורים רבים או נמצאים בלחץ מאד גדול ממשהו. בעצם באופן לא מודע, הילדים מבינים שכשהם רבים תשומת הלב עוברת מהדבר האחר אליהם, הם חוששים מהדבר האחר שמטריד אותנו ההורים ומרגיע אותם שתשומת הלב עוברת למריבות בינהם. המריבות בינהם מנרמלות את המצב גם אם באופן זמני.אז מה כן? איך כן?נבין שמריבות בין אחים הם עיניין טבעי.נבין שמריבות בין אחים מכשירות את הילדים שלנו לחיים מחוץ לבית.נבין שכשהם ישלימו לבד זה יהיה אפקטיבי יותר כשאנחנו נעשה עבורם את העבודה.משבר הקורונה יעבור, אנחנו כמשפחה נשאר!נשאל את עצמינו איך אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הזה?כולנו היינו רוצים לצאת מימנו מחוברים יותר.כולנו רוצים לייצר יותר חמימות, יותר שיתוף פעולה ויותר אמון.לכן, מהיום…במקום להבהל מכל מריבה, במקום להתעצבן, להתערב, לשפוט ולהפריד בינהם כשהם רבים.נאפשר להם למצוא דרך, נהיה מודל להרגעה עצמית, נהיה מודל להתנהגות מכבדת, נמצא דרכים לחבר בינהם, רעיונות לדברים שהם יכולים לעשות ביחד כי הם רוצים, כי כדאי להם.אשמח לשיתופים, על מה רבים אצלכם? איך אתם מגיבים?

פורסם על ידי ‏יפעת דננברג, "כלים קשובים"- אימון ילדים ונוער והדרכת הורים‏ ב- יום חמישי, 26 במרץ 2020

הכותבת היא מנחת הורים, מטפלת CBT, מאמנת ילדים ונוער, מומחית בעבודה עם המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז

יש לכם שאלות נוספות? שלחו לנו למייל Info@eserplus.net וצוות המומחים של עשר פלוס ישמח לענות לכם

זה לא חלום: למידה מרחוק בכיף

שלא נשתגע: איך נשמור על השלום בבית מבלי לצאת ממנו?

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.