מומחי “עשר פלוס” נרתמים לעזור להורים במהלך משבר הקורונה ועונים על שאלות הגולשים. והפעם: איך להתמודד עם העצבים והלחצים בין בני המשפחה
שאלת הגולשים:
“מאז יום שבת כולנו בבית כמעט מבלי לצאת ממנו. הצפיפות והמתח גורמת להרבה חיכוכים, בעיקר ביני לבין אשתי, אך מובן שזה גם משפיע על הילדים. מה יכול לעזור לנו להרגיע את הרוחות?”
תשובתה של הילה פינקלשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות:
דמיינו שכל המשפחה שלכם נכנסת לבית “האח הגדול” – לא הולכים לעבודה ולא לבית הספר. אוכלים יחד, ישנים יחד ונמצאים הרבה שעות ביחד בסלון של הבית. בהתחלה זה יכול להיות נחמד, אבל לאט לאט, כשאין לאן לצאת, אנחנו מתחילים להרגיש שצפוף לנו מדי. בבית “האח הגדול” האמיתי אפשר לראות בבירור שככל שהזמן עובר, המסכות יורדות והקונפליקטים מתעצמים. הסיבה לכך היא שהלחץ עולה ואין לאן לברוח. אין אפשרות לעשות הפוגות, לצאת לדבר עם חברים, לעבוד בעבודה שאוהבים או ללכת לים ולהירגע. כולנו צופים במריבות ואומרים לעצמנו שלנו זה לא היה קורה, אנחנו היינו מתנהגים אחרת, אנחנו שולטים בעצמנו ואחרי הכל, אנחנו אנשים חביבים. אבל – הפתעה: בסופו של דבר כולנו אנושיים וגם אנחנו היינו מתנהגים בדיוק כמו המשתתפים בתוכנית.
כשאנשים נמצאים בתקופות לחוצות, דפוסי ההתנהגות הקיימים שלהם מתעצמים והשליטה העצמית פוחתת. כך למשל, אם יש לי נטייה לחרדה, היא תתגבר בתקופות של לחץ. אם תמיד אנחנו רבים עם הילדים על המסכים או על העזרה, כשנהיה כולנו ביחד בבית – לא נצליח להעלים עין ונריב על זה שוב ושוב. אם עמוק בפנים אני מרגישה תמיד מנוצלת, או זו שכל המשפחה שונאת אותה, עכשיו ארגיש את זה בעוצמה גבוהה יותר. אם בדרך כלל יש חילוקי דעות בין בני זוג – בתקופות לחץ המריבות יהיו עוצמתיות יותר, נתקשה להיות נדיבים כלפי בן הזוג ונרגיש שהוא לא מבין אותנו ושואב אנרגיה.
בתקופות של לחץ וחוסר וודאות, כל מה שאיכשהו הצלחנו עד כה להתעלם ממנו ולחיות איתו כי היה לנו לאן לברוח, מתעצם ועשוי להיות בלתי נסבל. כמובן שמי שהכי מושפע מכך אלו הילדים. דמיינו שמנהלי המשרד שלכם מסוכסכים ומוציאים הנחיות סותרות. סביר להניח שהתפוקה של מקום העבודה תרד ורמת האושר של כל העובדים תרד. כך גם במשפחה שבה הזוגיות של ההורים לא טובה – כל המשפחה מושפעת.
אז מה עושים?
- החלק המנחם הוא שכולנו יחד באותה סירה. יש משפחות שהמחשבה על כך מנחמת אותם ומגייסת אותם. אם בדרך כלל בן או בת הזוג לא נמצאים בבית ואי אפשר לדבר איתם, הרי שעכשיו הם בבית יחד איתנו ופתאום אפשר לגלות אותם מחדש.
- הורים צריכים להבין שקודם כל הם בני אדם לפני שהם הורים. גם אנחנו מוטרדים ודואגים וגם לנו יש צרכים. דברו עם הילדים על הדאגה שלכם. שתפו ברגשות ובמחשבות, אבל בצורה שקולה. יש מחקרים שמצאו כי שיתוף הרגשות של ההורים ומתן האפשרות לדבר על הרגשות של כל המשפחה משפיע על החוסן של הילדים.
- לפני הכל כדאי שכל אחד מאיתנו יבין מה הוא צריך כדי לעבור את התקופה הזו באווירה טובה ואז ידע לתקשר את זה החוצה אל בני הזוג ואל הילדים.
- סכמו עם כל בני המשפחה על כבוד הדדי לצרכים. לדוגמה, אם אני צריכה שעה של התנתקות בחדר עם ספר, אני מבקשת שיכבדו אותי ובאותו זמן כל אחד ימצא לעצמו עיסוק.
- זכרו שהמטרה המשותפת היא להחזיק את עצמנו ולהחזיק זה את זה. אם ההחזקה היא דווקא על ידי מתן אוויר לנשימה זה לזו – כבדו את זה.
- לבסוף, הסוד הוא לתקשר עם עצמנו את מה שאנו צריכים ולתקשר את זה החוצה לבני המשפחה.
- לכולם יש משאבים של כוח – זה הזמן למצוא אותם ולהיעזר בהם.
