סרטן השד

אני אמא לשלושה ילדים, הצעירה ביניהן בת 15. בשבועות האחרונים אובחן אצלי סרטן השד, ואני עצמי מתקשה עדיין לעכל את הבשורה. כרגע, אולי יותר מכול, מטריד אותי כיצד לבשר על כך לבתי הצעירה, מכיוון שהיא עצמה מתפתחת ומתבגרת ועוברת תהליך של גיבוש הנשיות שלה. איך אוכל להקל עליה בהתמודדות עם הגילוי הזה?

[credit]מאת: אלה שלומקוביץ 03.05.12 [/credit]

ההתמודדות עם מחלה קשה אצל אחד ההורים היא חוויה מורכבת. לכן ברור מדוע את נקרעת בין הרצון להגן על בתך לבין הרצון ליידע אותה במצב ולשתף אותה בתהליך ההתמודדות עם המחלה. על אף הקושי והחשש, חשוב מאוד שתשתפי את בתך המתבגרת ותספרי לה מה קרה.
כידוע, מתבגרים מזהים בקלות יתרה כל זיוף ושקר, ומתוך הידיעה הזו – כשהם מבינים שמשהו קורה, משהו מפחיד שהם לא בטוחים לגביו – הם עלולים לחוות פחד נוראי מפני הלא נודע. תמיד, אי הוודאות הרבה יותר מפחידה מהאמת. מוטב אם כן שבתך תדע את האמת ותוכלו לשוחח עליה, מאשר שהיא תחווה עם עצמה תחושה שמשהו נורא קורה לך, ושאסור לה לבטא את הפחד מפניו.
יחד עם זאת, אני ממליצה לך להיערך מראש לשיחה עם בתך, כדי לא לעורר בה פחדים מיותרים, או קיפאון או התרחקות שינבעו מהחששות העולים מהגילוי. לכן חשוב שבשיחתכן תתמקדי במצבך ולא במחלה, ובתוך כך תשתפי אותה בתחושותייך (הבלבול והחשש), בסוגי הטיפולים ובתופעות הלוואי הצפויות. הגדירי לבתך את הציפיות ממנה, ופתחי לה דלת לשתף אותך בכל מה שהיא מרגישה.
דבר חשוב נוסף – התמקדי בתקווה ולא במוות. לרוב, התמודדות עם מחלה קשה מעלה שאלות על מוות, ולכן אל תשקרי. אמרי את האמת, אך התמקדי בנקודות האור (תוכלי למשל לומר: אני מאמינה שאשאר פה איתך עוד שנים רבות”).

חשוב לזכור כי כל תגובה היא לגיטמית (שתיקה, צחוק, ציניות, כעס, טריקת דלת ועוד) – כולן מצביעות על התמודדות. עלייך לאפשר לה להגיב בדרך בה היא בוחרת, ולהמשיך לשוחח עמה על הנושא לאחר שהיא תירגע.

הרבה בריאות,
אלה.

המשיבה היא מנחת הורים למתבגרים, בעלת שני תארים בחינוך ומנחת קבוצות מוסמכת, לאתר של אלה

יש לכם שאלות? צוות המומחים שלנו עומד לרשותכם! כתבו לנו (אפשר גם בעילום שם)

הורים שואלים: גילינו שהילד גונב מאיתנו, מה עושים?

בלוג: הילד קיבל רשיון? תגידו שלום לרכב המשפחתי

משחקים מסוכנים ברחובות