מאת ליאור עילם.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים, תוכנית חיסכון

an empty wallet. shutterstock

 

אנחנו דואגים לבריאות שלהם, לחוגים, לציונים. אבל כל אלה רחוקים מלהבטיח לילדינו ביטחון כלכלי בעתיד. איך נוכל לעזור להם ללמוד להסתדר עם כסף, להצליח לקנות דירה בבגרותם (על אף מחירי הדיור), ולחיות עם הראש מעל המים? ראיון עם עוז קורן, מפתח “נוסחת ההתעשרות”

 
אם אתם פעילים ברשת וערים למגמות השונות בה, בוודאי נתקלתם בשם הבא: עוז קורן. מדובר בגאון מוזיקלי שהתחיל את דרכו כאמן מאסטר ומנצח על תזמורת, אולם בעשור האחרון הוא אחד המנטורים המובילים להשכלה פיננסית בישראל, הבעלים והמייסד של “נוסחת ההתעשרות”. “מהו הדבר הראשון שהורה מתבקש לעשות במטוס בזמן חירום, בזמן שהחמצן במטוס נעשה דליל?”, שואל קורן, ומשיב: “הכלל הראשון הוא כמובן לדאוג לעצמך, לפני שאתה דואג לילדיך. ראשית עליך לשים את מסכת החמצן שלך על פיך, ורק אז לעזור לילדך לשים את המסכה שלו על פיו. כך צריכים לעשות גם הורים שבסוף החודש סובלים ממחסור בחמצן פיננסי”.
קרוב ל-80 אחוזים ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס כרוני, ואינם יודעים איך להיחלץ מהמצב הזה. הפעולה הראשונה, לדברי קורן, היא לעבור על ההוצאות ולראות היכן ניתן לחסוך כדי לסגור את המינוס ולהפסיק לשלם ריביות גבוהות לבנק”. אבל הקטנת ההוצאות היא רק השלב הראשון, הוא אומר. “כי מי רוצה לחיות בצמצום מתמיד ובחישוב של כל שקל?”; “לאחר שסוגרים את המינוס ומייצבים את חשבון הבנק, הורים צריכים לשנות את הפרדיגמות שלהם לגבי כסף, חיסכון והשקעה”.

המפתח להגדלת הכנסות

“המפתח נעוץ ביצירת מקורות הכנסה פסיביים”, טוען קורן. “הכנסה פסיבית היא הכנסה שאינה תלויה במאמץ האישי שלנו”. לדידו, כל אחד מאתנו יכול ליצור לעצמו מקורות הכנסה כאלה, וכדי להוכיח זאת הוא מציג בפניי עדויות אינספור מפי תלמידיו, המתארים כיצד לאחר חיסול המינוס בבנק הם התחילו לחסוך וליצור מקורות הכנסה נוספים שבכל חודש וחודש מכניסים להם כסף לחשבון. סיגל זיו, למשל, היא מפיקת ביוגרפיות המספרת על העבודה המנטלית היסודית שעשתה ובעקבותיה צמח העסק שלה: “יש עבודה חדשה שקיבלתי בהיקף גדול של שש ספרות, שאני עובדת כעת על סגירתה. לקוח גדול אחר שעצר את הספר שלו לפני כחצי שנה, פנה אליי וביקש להמשיך. התחושה היא כמו שהיה פקק והוא נפתח”. יבגני קונסטנטינובסקי היה מסיים את חודש במינוס של 3,500 שקלים, אך החודש – כך הוא מספר – תהיה לו יתרה של לפחות 2,000-1,000 שקל. “במקביל הצלחתי להגדיל את ההכנסה במקום העבודה שלי בכ-3,000 שקלים”, הוא מפרט.

אבל הצורך לחסוך בהוצאות ולהגדיל הכנסות כדי להתייעל כלכלית אינה דבר חדש. מה בעצם מייחד את הגישה שלך?
“הקטנת ההוצאות והגדלת ההכנסות הם רק השלב הראשון בתהליך. השלב הבא הוא לשנות את הפרדיגמות הפיננסיות של הילדים. הפרדיגמה של מערכת החינוך כיום היא: תהיה תלמיד טוב, תוציא בגרות טובה, ואז תוכל להתקבל לאוניברסיטה נחשבת. אם תוציא ציונים טובים גם באוניברסיטה, תוכל להתקבל לג’וב טוב ותהיה מסודר בחיים”.

מה כל כך רע בכך?

“בפועל הפרדיגמה הזאת כבר מזמן לא עובדת. היום כבר אין קשר בין ציונים טובים לג’וב טוב ורווחה כלכלית. המציאות הזו השתנתה, אבל מערכת החינוך לא עברה את השינוי הזה. לכן יש חוסר הלימה בין מה שמציגים לתלמידים בבית הספר לבין מה שקורה לצעירים וצעירות המסיימים צבא או אוניברסיטה. כי בפועל, רובם לא מוצאים עבודה במקצוע שאותו רכשו בעמל רב ובכסף רב (לרוב במימון ההורים). כך למשל, כ-75 אחוזים מהצעירים שלמדו עריכת דין וראיית חשבון אינם מוצאים עבודה בתחום שבו השקיעו שנים של לימודים מפרכים”.
אם בית הספר והאוניברסיטה אינם רלוונטיים לעתיד הילד שלי, מה כן?
“צריך לספק לילדים שלנו השכלה פיננסית. ללמד אותם איך עולם התעסוקה והעסקים עובדים היום. לשם כך אנו ההורים צריכים לרכוש את הכלים האלה בעצמנו, ולתת להם דוגמה אישית. ככל שהילדים שלנו יבינו שהפרדיגמות המקובלות, כמו ‘זמן שווה כסף’ או ‘ככל שתעבוד קשה כך תצליח’ אינן נכונות עוד, כך הם ידעו להסתדר בחיים טוב יותר בהיותם בוגרים”.
מהן החלופות לפרדיגמות הישנות? קורן סבור כי כדי לעשות שינוי אמיתי צריך ליווי או סדנה מקצועיים, והוא מעלה שאלה למחשבה: “הרבה אנשים קראו ספרי הדרכה שונים, כמו “אבא עשיר אבא עני”, אבל כמה מהם באמת הצליחו ליישם אל הכתוב בהם”?

 

קוראי “עשר פלוס” מוזמנים לצפות בחינם בשלושה סרטוני הדרכה בלינק זה עד 26/6/2016

עוד ב”תכנית חיסכון”:  איך ניערך לאפשרות שמחר נקבל מכתב פיטורים?

מה הייתם מעדיפים: עצמאות כלכלית או ארבעה גלגליים יוקרתיים?