אמא טובה לומדת מה חשוב לילדים שלה על ידי הקשבה למה שהם משמיעים מילולית ומבינה שההתנהגות היא מסר, במיוחד כשהילד שלה לא יכול לבטא את מה שעולה על דעתו. היא עוברת עם ילדיה אל שלבי ההתפתחות החדשים שלהם, תחומי עניין חדשים, שיאים ושפל, ואוהבת אותם ללא תנאי למרות התנהגויות תמוהות, תגובות בלתי צפויות והרבה תחומי עניין מפתיעים.
סוג ההקשבה שאמא תצטרך לתרגל תלוי בשלב ההתפתחות של הילד. כאימהות, לעתים קרובות אנו מתאימות להתנהגות הלא מילולית של תינוק. כשהתינוק מוצץ פטמה ומסיט את ראשו, הוא אומר לנו שהוא צריך לנשום. אולי הוא ירצה להמשיך לינוק, אבל אולי לא. האם הקשובה רואה בהתנהגות הזו תקשורת.
התנהגות של ילד או מתבגר לעומת זאת פחות ברורה. אם ילדך חוזר הביתה מבית הספר ומטיח את התרמיל שלו על הרצפה או שמסרב לסדר את הבלגן בחדר, עלייך לשקול מה המשמעות של הפעולה הזו לפני שתבקשי או תדרשי ממנו להרים אותו. במקום הזה את תקשיבי למה שיש לילד לומר על יומו, התרמיל לא ממש חשוב. את תיקחי את הזמן ותמשיכי להתבונן בילד עד שהוא יאסוף את עצמו. כשהוא יירגע באופן עצמאי, זה יהיה הרמז שלך לפתוח בשיחה פתוחה.
למה חשוב להיות אמא טובה?
אמהות שיכולות להעביר את המסר שהילד שלהן ראוי להערכה בבית, בבית הספר ובחברה, יעניקו לילד שלהן הערכה עצמית איתנה, והרי אין משהו שיכול להיות חשוב יותר מתמיכה ברווחה הרגשית והפיזית היומיומית של ילד. בגלל האחריות העצומה של גידול ילד, קל להרגיש מוצפת, לא משנה בני כמה ילדייך. בדיוק כשאת חושבת שתפסת מה נדרש ממך, הילד גדל ומתפתח, וניצב בפנייך אתגר חדש.
אבל כל אמא בסופו של דבר מבינה שהבלתי צפוי הוא הדבר היחיד שהיא יכולה לצפות לו, ולכן את לא צריכה להאשים את עצמך או להשוות את עצמך לאימהות אחרות. אם את שואפת להיות אמא טובה יותר, אספנו 10 עצות מועילות (ועוד אחת) שתוכלי ליישם. את יכולה להתחיל באחת, וכשתרגישי בטוחה, אמצי עוד אחת. וגם אם פספסת או שלא הצלחת, אל תהיי קשה עם עצמך, ושנני את מה שהיית אומרת לילדך: מי שמנסה, לפעמים מצליח, וגם כישלון הוא רק עוד שיעור בדרך, בואי נלמד מזה להבא!
1. קחי את הזמן להבין את ההתנהגות שלהם
כאשר את מזהה התנהגות מרתיעה, במקום לקפוץ למסקנות ותגובות אימפולסיביות, קחי צעד אחורה ופשוט חכי ותראי מה יקרה אחר כך. בזמן ההמתנה, הישארי אסופה ככל האפשר, זה יכול להיות מה שירגיע את ילדך.
2. למדי על שלבי ההתפתחות השונים
בכל מקום בו נוח לך, קראי או האזיני לבלוגים, וחפשי מידע באתרי אינטרנט או ספרים על גיל ההתבגרות או שלבי התפתחות אחרים. ככל שילדך גדל ומתבגר, למדי על שלבי ההתפתחות השונים, ואם צריך, התייעצי עם אנשי מקצוע. שימי לב, את עשויה להיתקל בדעות מומחים שסותרות זו את זו. זכרי, כל ילד הוא אינדיבידואלי. תני לילדך לדעת שייחודי זה נפלא, ושהוא מושלם כמו שהוא.
3. השתמשי בשפת תחושה
שימוש בשפה רגשית יעזור לך לתקשר עם ילדייך. עדיף להתחיל לתרגל את השפה הרגשית בשלבים צעירים, אך גם מול ילדים בגיל ההתבגרות, שימוש במילים כמו נסער, תסכול, צער, מבולבל או מפוחד יספקו לילדך את המילים הדרושות כדי לספר לך מה עובר עליו. אין דבר כזה הרגשה “רעה” או אפילו הרגשה “לא נכונה”. ודאי שילדייך יודעים שאת מאמינה בכך.
4. הקדישי זמן לבילוי אחד על אחד
גם אם יש לך כמה ילדים בגילאים שונים ורשימת המטלות שלך לא נגמרת, אל תוותרי על זמן איכות אישי עם כל אחד מהם באופן תדיר. כשהילדים קטנים, זה קל, אך ככל שהם מתבגרים, תצטרכי לחקור את תחומי העניין שלהם ולמצוא פעילויות משותפות שתוכלו לעשות יחד. זה יכול להיות סרט חדש, הליכה בשעות הערב, טיול בחוף הים, בישול ואפילו משחק משותף בקונסולת המשחקים. זו דרך נפלאה להכיר את ילדייך ואת עולמם הפנימי. נצלי זאת ותהני מזה.
5. כבדי את עולמם הפנימי של ילדייך
כבר בגיל צעיר את עשויה לגלות שהמחשבות של ילדייך שונות משלך ומשל ילדים אחרים. תני להם לדעת שאת מעודדת חשיבה עצמאית, והקשיבי למחשבותיהם מבלי לאתגר אותם. זכרי שלא כל דיאלוג עם ילדים צריך להיות שיעור, ולפעמים כל מה שילדייך רוצים זה שתקשיבי להם.
6. טפלי בעצמך
Me-time חיוני לכל אמא. אימהות היא עבודה בפני עצמה, אז כמו כל עבודה, את צריכה חופש. חשבי על זה כמיני-חופשה שתאפשר לך לאסוף את עצמך, ליהנות מתחומי העניין שלך, ואפילו להירגע ולא לעשות שום דבר. דאגה לרווחה האישית שלך תדגים לילדייך את החשיבות לכך, כדי שיגדלו להיות אנשים בוגרים שדואגים גם לרווחתם האישי.
7. היי מוכנה להתנצל כשאת טועה
כל אדם יכול לטעות, וכשאת מתנצלת את מעבירה לילדים שלך מסר, שזה בסדר לטעות, וגם להודות בכך. להצטער על משהו שאמרת או על הבנה שגויה של התנהגות ילדייך תסייע לך לבנות עימם אמון ותשאיר את האשמה וההכאה העצמית מחוץ לדלת.
8. עודדי את ילדייך לעצמאות
נסי להבין שכאשר ילדייך מתנסים במשהו חדש, הם רוכשים מיומנויות חדשות, מחזקים את הביטחון העצמי שלהם ואת תחושת המסוגלות האישית. גם אם הם טועים, מתקשים או לא עושים את הדברים באופן שאת היית בוחרת לעשות אותם, היי שם לתמוך, לעודד ולכוון מבלי להשתלט על פעולותיהם. זו למידה חיונית שצריכה לגרום לך תחושת גאווה, תהני מזה.
9. הקשיבי לדעותיהם
כשילדייך לא מסכימים איתך, הקשיבי לדעות שלהם, גם אם הן מנוגדות לשלך. זה תקף עוד יותר כשמדובר בבני נוער. שיחה פתוחה והקשבה פעילה יתרמו לפתיחות ויבנו מיומנויות של חשיבה ביקורתית, אך גם יתרמו לכך שילדייך יחושו מוערכים וראויים.
10. שלבי את האמפתיה בחיי היומיום
התנהגות אמפתית תלמד את ילדייך להפוך לאנשים אמפתיים. כשהם רואים אותך באינטראקציה חביבה עם זרים, הם שומעים אותך מתקשרת בכבוד עם הזולת, ורוכשים מיומנויות תקשורת חשובות ליחס אנוש טובים ובריאים.
טיפ אחרון וחשוב לא פחות
כשמדובר ביחסי הורה-ילד, הומור וצחוק חיוניים מאוד. באופן כללי, חוש הומור חיוני לחיי משפחה מאושרים. אם אמא יכולה לצחוק על עצמה לפעמים, אז גם הילדים שלה יוכלו להתבדח על עצמם. אמא שנהנית מהומור היא משוחררת יותר, קלילה יותר וחופשיה יותר לגדל את ילדיה ולחיות את חייה בהתלהבות.
פרספקטיבה נכונה ופרופורציות
אשמה של אמא לילדים מתבגרים או צעירים היא בלתי נמנעת, אבל חיוני לשמור עליה בפרופורציה וגם לאפשר לה להפוך למוטיבציה לנסות גישות חדשות ולקבל את החולשות של האדם. אנחנו יכולות בקלות לטבוע בחוסר השלמות והציפיות שלנו מעצמנו, אבל הרגשות השליליים האלה לא בריאים לך או לילדייך. זכרי לא להתמקד בצעד האחרון שלך אלא בצעד הבא שלך.
מעבר לכך, ההבנה שחוסר השלמות הוא חלק מהחיים תעניק לך פרספקטיבה כאמא. היא מאפשרת להגדיר יעדים וליהנות מהדרך במקום להתמקד רק בתוצאה.
ולבסוף, כאמא למתבגר, לילד בגיל הרך או לתינוק שרק נולד, את לבטח עושה השתדלויות יום ולילה, וגם אם את רק “טובה מספיק”, את יכולה להיות גאה בעצמך. זכרי, שיש אימהות שנהנות משלבי הינקות, ואילו אחרות נהנות יותר משלבי הבגרות. לכל אימא יש שלבים שהיא אוהבת יותר או פחות, וזה בסדר, אך בכל שלב של גידול ילדייך, עלייך לראות גם את עצמך ולדאוג לרווחתך. שני מספיק, אכלי טוב, עסקי בפעילות גופנית וטפחי תחביבים. כל אלו יראו לילדייך שגם אם את אמא טובה, את קודם כל בן אדם.
