מהי חרדה קיומית? האם היא מסוכנת? כיצד תזהו אותה בקרב מתבגרים? ואיך תוכלו לסייע לילדכם להתמודד איתה? לאור המצב והלחימה המתמשכת, כדאי להכיר אותה, לא לחשוש מפניה ולדעת לזהות אותה בזמן.
בימים אלו, ישראל נמצאת בלחימה מתמשכת, המביאה בני נוער רבים (כמו גם מבוגרים) לעסוק בשאלות קיומיות. החשיפה לזוועות ה- 7 באוקטובר, הגיוס הנרחב והאבדות בנפש לא מותירים אף אחד אדיש למצב. בשל כך, חשוב להבין מהי חרדה קיומית, האם היא שונה מחרדות אחרות, ממה היא נובעת, כיצד להתמודד איתה, ובאילו מצבים נדרשת התערבות של איש מקצוע.
מהי חרדה קיומית?
חרדה קיומית היא סוג של דאגה הנובעת מחשיבה על הדברים הבסיסיים בחיים, כמו למה אנחנו קיימים, מה המשמעות של החיים ואיך זה להיות אנושי. זה מגיע מענף של פילוסופיה ששואל שאלות גדולות על למה אנחנו כאן, על מה החיים, ואיך כל אדם משתלב בעולם. אנשים חשים לעתים קרובות סוג זה של חרדה כאשר הם מתמודדים עם אחד או יותר מהחששות הקיומיים הבאים:
- מוות – להיות מודעים לכך שלא נחיה לנצח ולתהות מה קורה אחרי שנמות.
- בידוד – להרגיש לבד או נפרד מאחרים, ולא להבין את מקומנו בעולם.
- חופש ואחריות – לדעת שיש לנו את החופש לעשות בחירות ולהרגיש אחריות על הבחירות הללו.
- חוסר משמעות – להיאבק בחיפוש אחר מטרה או משמעות בחיים.
האם חרדה קיומית מסוכנת?
חרדה קיומית היא נורמלית, אבל אם היא הופכת מוקד עיסוק בחייו של האדם, היא יכולה לפגוע באיכות חייו ובתחושת הרווחה שלו. כמו כל סוג של חרדה, גם חרדה קיומית יכולה להפוך להתקפי חרדות אקוטיים, אך אין זה גורף. זה בסדר לבקש עזרה ממישהו כמו מטפל, ואפילו בן משפחה או חבר קרוב, כדי לדבר על השאלות הגדולות האלו ועל המשמעויות שלהן.
חשוב לציין, שחרדה קיומית אינה אבחנה קלינית בפני עצמה, אלא נחשבת לעתים קרובות בהקשר הרחב יותר של פסיכותרפיה ופילוסופיה קיומית. טיפול בחרדה מסוג זה נועד לעזור לאנשים לחקור ולהתמודד עם החששות הקיומיים הללו, לטפח צמיחה אישית ופיתוח חיים משמעותיים.
יתרה מכך, חרדה קיומית היא היבט נורמלי של החוויה האנושית, ואנשים רבים מתחבטים בשאלות אלו בנקודות שונות בחייהם. אם חששות קיומיים הופכים מכריעים או מובילים למצוקה משמעותית, פנייה לתמיכה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש עשויה להועיל.
האם חרדה קיומית מתבטאת באופן שונה בקרב מתבגרים?
חרדות אצל מבוגרים ובני נוער עשויות להתבטא באופנים שונים, ובמיוחד כשמדובר בחרדה קיומית, וזאת בעיקר בשל האתגרים והשלבים ההתפתחותיים הייחודיים שעוברים מתבגרים. בני נוער נמצאים בתקופה של גיבוש זהות ולעתים קרובות מתחבטים בשאלות הקשורות למקומם בעולם, למשמעות החיים ולעתידם.
להלן מספר גורמים התורמים לפגיעותם של בני נוער לחרדה קיומית:
- גיבוש זהות – גיל ההתבגרות הוא זמן של חקירה וגיבוש זהות. בני נוער עשויים לשאול מי הם, מהי מטרתם וכיצד הם משתלבים בעולם הגדול. תהליך זה יכול לתרום לחששות וחרדה קיומיים.
- מערכות יחסים – חשיבותה של הדינמיקה החברתית הולכת וגוברת במהלך גיל ההתבגרות. בני נוער עשויים לחוות חרדה הקשורה להשתלבות ולקבלה בחברה, וכן להבנת תפקידם בקבוצות החברתיות שאליהן הם משתייכים.
- לחצים אקדמיים ועתידיים – בני נוער מתמודדים לעתים קרובות עם לחצים במסגרת הלימודים וחששות לגבי עתידם, כולל בחירות קריירה, גיוס לצה”ל ומסלולי חיים. חוסר הוודאות לגבי העתיד והלחץ לקבל החלטות חשובות עלולים להוביל לחרדה קיומית.
- שינויים הורמונליים – שינויים ביולוגיים במהלך גיל ההתבגרות, כולל תנודות הורמונליות, יכולים להשפיע על מצב הרוח ולתרום לחוויות רגשיות מוגברות, כולל חרדה לגבי שאלות קיומיות.
- יחסי הורים וסמכות – כאשר בני נוער שואפים לעצמאות, הם עשויים להטיל ספק בדמויות סמכות, כולל הורים ומורים. חקירה זו של נורמות וסמכות מבוססות יכולה לתרום לחרדה קיומית.
עד כמה בני נוער פגיעים לסבול מחרדה קיומית?
בעוד שחששות קיומיים הם חלק טבעי מהחוויה האנושית, חלק מבני הנוער עשויים להיות מועדים יותר לחרדה קיומית על סמך אישיותם, חוויות חייהם וגורמים סביבתיים. חיוני להכיר בכך שגיל ההתבגרות הוא תקופה של התפתחות רגשית ופסיכולוגית משמעותית, וחקירה קיומית מדי פעם היא חלק נורמלי מתהליך זה.
עם זאת, אם חרדות אצל מתבגרים, ובפרט חרדה קיומית, הופכות למכריעות, מתמשכות או משפיעות באופן משמעותי על רווחתו של מתבגר, כדאי לשקול פנייה לתמיכה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. מטפלים, כולל אלו שהוכשרו בתחומי פסיכותרפיה ו- CBT, יכולים לספק הדרכה ותמיכה כדי לעזור לבני נוער לנווט את החששות הקיומיים הללו ולפתח אסטרטגיות התמודדות לניהול חרדה.
איך לזהות חרדה קיומית בקרב בני נוער?
זיהוי חרדה קיומית אצל בני נוער יכול להיות מאתגר, שכן היא עשויה להתבטא בדרכים שונות ויכולה לחפוף עם סוגים אחרים של חרדה או הפרעות במצב הרוח. הנה כמה סימנים שעשויים להצביע על חרדה קיומית אצל בני נוער:
- התעסקות ותשאול בנוגע לנושאים קיומיים – הבעת דאגות או עיסוק בשאלות לגבי משמעות החיים, מוות, מטרה ואופי הקיום.
- נסיגה או בידוד – נסיגה מפעילויות חברתיות, התבודדות מחברים ומשפחה, או הבעת תחושה של בדידות או ניתוק.
- מאבקים אקדמיים או ירידה בהישגים לימודיים – קושי להתרכז בלימודים עקב דאגות קיומיות לגבי העתיד או באשר לרלוונטיות של עיסוקים אקדמיים.
- שינויים בהתנהגות – שינויים נצפים בהתנהגות, כגון עצבנות מוגברת, שינויים במצב הרוח, שינויים בדפוסי השינה או שינויים בהרגלי האכילה.
- פחד מהעתיד – הבעת חרדה מהעתיד, לרבות פחדים הקשורים לבחירות קריירה, ציפיות חברתיות ואי ודאות לגבי מה שעומד לקרות.
- הבעת ייאוש או ניהיליזם – הבעת תחושת חוסר תקווה, ייאוש או אמונות ניהיליסטיות לגבי חוסר התוחלת של החיים וחוסר המשמעות.
מה ניתן לעשות כדי לסייע להם בהתמודדות?
התמודדות עם חרדות קיומיות מצריכה גישה פתוחה וסבלנית. כדי לעזור לבני נוער להתמודד עם חרדה קיומית, שקלו את האסטרטגיות הבאות:
- תקשורת פתוחה – עודדו תקשורת פתוחה ולא שיפוטית. צרו מרחב בטוח עבור בני נוער לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם לגבי חששות קיומיים.
- ספקו מידע – הצע מידע המתאים לגיל על נושאים קיומיים. עזרו להם לחקור נקודות מבט, פילוסופיות ומנגנוני התמודדות שונים.
- עודדו חקירה – תמכו בבני נוער בבחינת תחומי העניין, הערכים והמטרות שלהם. הקלו על גילוי עצמי ועודדו תחושת מטרה.
- התחברו עם אחרים – טפחו קשרים חברתיים בריאים. עודדו בני נוער לדבר עם חברים, בני משפחה או מבוגר שאפשר לסמוך עליהם על מחשבותיהם ורגשותיהם.
- חפשו תמיכה מקצועית – אם חרדה קיומית משפיעה באופן משמעותי על רווחתו של מתבגר, שקלו לערב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. מטפל, במיוחד בעל ניסיון בטיפול אקזיסטנציאלי, יכול לספק הדרכה ותמיכה.
- תרגול מיינדפולנס וניהול מתחים – למדו ועודדו טכניקות מיינדפולנס, תרגילי הרפיה ואסטרטגיות לניהול מתח כדי לעזור למתבגר להתמודד עם חרדה.
- דגש על חוסן – קדמו את החוסן על ידי סיוע לפיתוח מיומנויות לפתרון בעיות, מנגנוני התמודדות והלך רוח חיובי מול חוסר הוודאות.
חשוב לציין ששאלות קיומיות מדי פעם הן חלק נורמלי מגיל ההתבגרות. עם זאת, אם החרדה הופכת מתמשכת או מכריעה, פנייה להכוונה מקצועית יכולה להועיל. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לעבוד עם בני נוער כדי לחקור ולנווט חששות קיומיים בצורה תומכת ובונה.
