תקופת הבגרויות בעיצומה: איך נעזור לילדים שלנו לעבור אותה בהצלחה? לתחום המחקר החדש נוירופדגוגיה יש כמה אבחנות מעניינות שיכולות לעזור
במהלך עשרים השנים הראשונות לחיינו, המוח מתפתח והופך למקור היצירתיות, האמפתיה, החשיבה, ההתנהגות וכל המייחד אותנו כבני אדם. את מרבית הזמן הזה אנו מבלים בבית הספר. שיא תקופה זו מגיע לידי ביטוי בתקופת הבגרויות. תקופה זו מאופיינת בלחץ, חרדה ועומס רגשי אותם חווים עכשיו ילדינו. האם יש דרך בה נוכל לעזור להם?
נוירופדגוגיה היא תחום חדש המחבר בין ממצאים עדכניים ממדעי המוח לחינוך ילדים, ומביא בשורה חדשה למורים וגם להורים – בשורה אחת: כשרוצים לייצר למידה משמעותית חשוב להתחבר אל הרגש. כיצד? ניסחתי מספר טיפים להורים שיעזרו לילדיהם ללמוד לבגרויות בצורה המיטבית.
1. תגובה מצמיחה
גיל ההתבגרות הוא הגיל בו ניתנת הזדמנות להתמודד בהצלחה עם מכשולים ולעיתים גם עם כשלונות. בגיל ההתבגרות המוח מתפתח במהירות. זהו חלון הזדמנויות אחרון לפני הבגרות, ובתקופה זו קשרים עצביים במוח משתנים ומתחזקים. הפלסטיות המוחית, היכולת של המוח להשתנות, גבוהה במיוחד. בגיל ההתבגרות נוצרים דפוסי ההתנהגות שילכו עם ילדינו לאורך החיים. עונת הבגרויות היא רכבת הרים רגשית, עם עליות ומורדות, ועם הרבה הזדמנויות ליצור במוח של ילדיכם דפוסי תגובה בריאים. ההתייחסות שלנו לכישלונות ומכשולים משפיעה על היכולת של ילדינו להתמודד עימם. מחקר חדש הראה שילדים מיטיבים לזהות את תגובת הוריהם לכישלונות, וזה משפיע עליהם לאורך החיים. אנשים עם דפוס חשיבה מצמיח נוטים לראות את הכישלונות כהזדמנויות ללמוד ולצמוח.
בפעם הבא שתזהו שהילד לא למד למבחן או קיבל ציון נמוך בעבודה, קחו נשימה עמוקה, ועשו שלושה דברים פשוטים: תראו לילד שזה לא סוף העולם, נסו לברר יחד למה זה קרה, וחשבו יחד כיצד ניתן להשתפר לקראת הפעם הבאה. צורת התגובה הזו ייחרט במוחם של ילדיכם לא רק לתקופת הבגרויות. היא תלך איתם לאורך החיים.
2. מתבגרים זקוקים לשינה
הילד שלכם נשאר ער עד השעות הקטנות של הלילה וישן עד מאוחר? בגיל ההתבגרות השעון הביולוגי משתנה, כך שהמלטונין, הורמון המסייע בשינה, מופרש בשעה מאוחרת יותר בלילה, ונשאר בגוף עד לשעה מאוחרת יותר בבוקר. התוצאה היא שמתבגרים ערניים יותר בלילה, ועייפים בשעות הבוקר. כלומר, אי התחשבות בשעון הביולוגי של מתבגרים מקצרת את זמן השינה, ובכך מונעת את ההשפעות המיטיבות של השינה על הלמידה ובריאות המוח. לכן, תנו לילד זמן לישון. בנוסף, חשוב לדבר גם עם בית הספר: מחקרים הראו שאיחור תחילת יום הלימודים והמבחנים משפרת את ההישגים, האקלים החברתי והבריאות הנפשית של מתבגרים.
3. לחץ משפיע לרעה על הזיכרון
במרכז המוח שוכנת המערכת הלימבית, המעבדת רגשות חזקים כמו פחד, לחץ, וכעס, וגם אהבה, תשוקה ומוטיבציה. מחקרים רבים מראים שלחץ גדול מדי משפיע לרעה על המוח כולו, ובמיוחד על מרכזי הזיכרון. במצבי לחץ פחות נצליח ללמוד, אבל גם נזכור פחות את הדברים שכבר למדנו. התוצאה היא מעגל קסמים של לחץ המשפיע על הלמידה: ככל שנהיה לחוצים יותר, נזכור פחות, וניכנס עוד יותר ללחץ. איך עוצרים את מעגל הקסמים הזה? התשובה טמונה בגוף. למרכזי הרגש יש קשר חזק מאוד לגוף, ולכן הרגעת הגוף מורידה לחץ. עזרו לילדכם למצוא דרכים הירגע. להקשיב למוזיקה, לשתות או לאכול משהו, לצאת להליכה, לעשות ספורט, וכמובן חיבוק ומילה חמה – כולם מפיגים לחץ וכך שוברים את מעגל הקסמים של הלחץ והלמידה.
4. לכו על שיטת לימוד יעילה
הילדה ממרקרת שעות ולא זוכרת את החומר במבחן? מחקרי מוח מראים שלא כל שיטות הלמידה יעילות באותה מידה. המוח מורכב ממיליארדי תאי עצב. כל פעם שאנו לומדים משהו חדש, נוצר קשר חדש בין תאים שונים. ככל שנחזק את הקשרים הללו, נזכור את החומר טוב יותר. אז איך מחזקים קשרים מוחיים? לא מספיק רק למרקר. חשוב לתרגל גם שליפה של מה שלמדנו. גם אם קראנו את החומר כמה פעמים והבנו אותו, לא בהכרח נדע גם לענות על שאלות. תעודדו את ילדיכם לענות על מבחנים לדוגמא במקום לחזור פעם נוספת על החומר. יש לכך עוד יתרון: מתן תשובות על שאלות, גם אם לא ידענו את התשובה, משפר את הלמידה. ניסיון המענה מכניס את המוח למצב היכון, ועוזר ללמידה.
5. המוח זקוק להפסקות
המוח צורך כחמישית מכל האנרגיה בגוף, יותר מאשר כל איבר אחר. להפעיל את המוח זה עסק יקר, ומאוד מעייף. לכן, חשוב מאוד להקפיד על שינה ותזונה טובה, ובעיקר להקפיד על הפסקות תכופות. המוח זקוק להפסקות כדי לאגור אנרגיה. בנוסף, מחקרים רבים מראים שהמוח ממשיך ללמוד ולחזק קשרים מוחיים דווקא בזמני הפסקה. לכן, שינה והפסקות עוזרים לזיכרון. תלמידים שלקחו הפסקות בין חזרות, כולל הפסקות שינה, שיפרו את הציונים שלהם בעשרות אחוזים. עודדו את לילדים לקחת הפסקה מהלימודים או לתפוס שנ”צ. המוח שלהם יודה לכם.
הכותבת היא חוקרת מוח ואשת חינוך. מחברת הספר “נוירופדגוגיה: כשמוח וחינוך נפגשים” שיצא לאחרונה בהוצאת מכון מופ”ת.
